אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הלחץ על מנדלבליט: לחטוף מימין או משמאל צילום: עמית שאבי

פרשנות

הלחץ על מנדלבליט: לחטוף מימין או משמאל

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט נכנס לישורת האחרונה בתיקי ראש הממשלה, כשהוא לחוץ מכל הכיוונים. מימין ‑ הכחשה מוחלטת ודה־לגיטימציה למשטרה ולחקירות, ומשמאל ‑ אם יסגור את התיקים ייתפס כמושחת ומתרפס

23.12.2018, 08:10 | משה גורלי

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פינה את הלו"ז שלו כדי להתכנס עם צוותו וללמוד את 800 עמודי חוות הדעת שהכינה פרקליטות מיסוי וכלכלה בתיקי נתניהו. הוא נכנס לישורת ההכרעה האחרונה, כשהוא מאוים משני הכיוונים.

קראו עוד בכלכליסט

מהצד המזכה ניצבים נתניהו ותומכיו ("לא יהיה כלום כי אין כלום"). מהצד המרשיע ניצבת הקואליציה התקשורתית־פוליטית שנתניהו מאשים בהפעלת "לחץ בריוני" על שומרי הסף. נתניהו מצטיין בהפעלת לחצים על השומרים ובו זמנית להתלונן על אחרים שעושים זאת. בכל מקרה, מנדלבליט חש היטב גם את הלחץ שמסמן אותו כ"מושחת" ו"מתרפס" אם יסגור את התיקים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, צילום: Ynet ראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: Ynet ראש הממשלה בנימין נתניהו, צילום: Ynet

מנדלבליט אנוס לבחור עם מי להתעמת, ושתי האופציות אינן מרנינות. אבל כשאתה יודע שתחטוף בכל מקרה, אז כדאי לך ללכת עם צו מצפונך. ומנדלבליט, כנראה, מתכוון לאמץ את ההמלצה הזו.

לראיות מרחב פרשני רחב

ממעל מרחף תקדים היועץ המשפטי לשעבר מני מזוז ותיק האי היווני. פרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל הכינה כתב אישום נגד ראש הממשלה אריאל שרון, ומזוז סגר את התיק. תקדים שבו סותר היועץ המשפטי את עמדת הפרקליטות כבר קיים, ואפילו בהכשר בג"ץ.

להבדיל ממזוז, מנדלבליט לא מקים צוות נפרד משלו כדי להפוך את החלטת ארבל, אלא מערבב אותו לתוך צוות אחד, כשהמטרה היא להפיק בסוף הדרך החלטה, עם או בלי ציון דעות המיעוט, במידה שיהיו. בתיקים ציבוריים קשה למנוע את חשיפת העמדות המנוגדות. יהיו עתירות לבג"ץ לפרסמן, ופשוט יותר ‑ הן יודלפו.

כפי שהודלפו בזמנו דעות המיעוט של בכירי הפרקליטות משה לדור, יהושע רזניק וטליה ששון שתמכו בהעמדת נתניהו לדין בפרשת בר־און חברון, כנגד עמדת היועץ המשפטי אליקים רובינשטיין. כפי שרז נזרי, שמנואץ היום על גישה מקלה בתיקי נתניהו, תמך בהעמדתו לדין של אביגדור ליברמן נגד עמדת היועץ יהודה וינשטיין.

כל הדוגמאות האלה ‑ נתניהו, שרון, ליברמן ‑ מלמדות על מרחב פרשני גדול לניתוח הראיות. גם הנשיא קצב היטלטל בין מעשה מגונה בהסדר טיעון לבין כתב אישום באונס כפול.

האם תונח שחיתות

ניתוח ראיות והערכת סיכוי סביר להרשעה אינם מדע מדויק. אבל, פעם ניתן היה לחזות את התגובה התקשורתית־ציבורית לסגירת תיק. מזוז ווינשטיין הוצגו כרופסים ומושחתים בגלל שהקלו עם שרון, קצב וליברמן. ואילו כתבי אישום התקבלו תמיד בתשואות סוערות.

מהפכת הרשתות החברתיות, ביחד עם המאמץ שמשקיע נתניהו בהטיית התקשורת המסורתית לטובתו, צפויה לשנות מגמה זו, וכיום תימצא תמיכה תקשורתית גם לסגירת תיקים. החלוקה תהיה פוליטית: הימין הפוליטי־תקשורתי יריע לסגירת תיקים; השמאל יגנה בחריפות. מול שרון, בתיק האי היווני, זה היה הפוך: הימין לחץ לכתב אישום כדי לעצור את ההתנתקות, ואילו השמאל "איתרג" את ראש הממשלה. שלטון החוק והשלטון הפוליטי־אידיאולוגי תמיד התכתבו זה עם זה. את הראיות תמיד אפשר לסדר בהתאם.

ואיך יסדר אותן מנדלבליט? שתי אסטרטגיות משפטיות מאפשרות להגיע לתוצאות שונות. הראשונה, התביעתית, מבוססת על השכנוע הראשוני בקיום התנהלות מושחתת, ואז הראיות נבחנות בפריזמה שמשרתת תזה זו. השנייה, הסניגוריאלית, בוחנת את הראיות במשקפיים ניטרליים יותר ובמנותק מ"הנחת השחיתות".

בסיפור האי היווני יצאה ארבל מ"הנחת השחיתות", ובהתאם צבעה כמושחת את השכר ששילם הקבלן דודי אפל לגלעד שרון. מזוז, לעומתה, קבע שהשכר ששולם היה סביר וביטל את מסקנת השוחד. מזוז, אגב, פתח את הקדנציה שלו בסגירת שלושה תיקים, לאולמרט, לריבלין ולשרון. בהמשך זנח את הקו הסניגוריאלי והפך לתובע סדרתי.

האם, לפי דוגמת האי היווני, מנדלבליט הוא יותר "ארבל" או יותר "מזוז"? בבסיסו הוא יותר "מזוז". יש לו עבר סניגוריאלי מהצבא, כמזכיר ממשלה הוא מכיר היטב את הרגולציה הממשלתית (שרלבנטית לאישור עסקת בזק־yes) ויש לו בנוסף גם ניסיון כחשוד בפרשת מסמך גלנט. ואיפה ממוקמת פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) ליאת בן־ארי? כנראה שהיא קרובה יותר לגישת ארבל, ולטעמה הנרטיב המרכזי בתיקי ראש הממשלה הוא של יחסי שוחד ושחיתות.

ופרקליט המדינה שי ניצן? מנדלבליט מוותר על "תחנת ניצן", כתחנת החלטה נפרדת לאחר בן־ארי והתחנה הבאה, אצלו, תהיה גם האחרונה. הוא לא מעוניין להיות מסונדל בשתי חוות דעת 'מרשיעות' אפשריות - גם של בן־ארי וגם של ניצן. מצב כזה יקשה עליו לקבל החלטה מנוגדת.

ואי אפשר בלי הפיל שבחדר. לכל סגירת תיק גדול נלווה החשד לדיל מושחת שקדם לו – מינוי יועץ תמורת סגירת תיק נגד הממנה. כך נטען כלפי מזוז שסגר את תיק האי היווני, וכך נטען גם כשוינשטיין סגר את תיק ליברמן. מנדלבליט יחטוף את זה בגדול אם יסגור את תיקי נתניהו.

מנדלבליט קיבל עד כה מספר החלטות שמעידות על יושרתו ‑ החתמת שלושה עדי מדינה ממקורבי נתניהו, מינוי בן־ארי לפרקליטה המלווה והכרה בסיקור חיובי כטובת הנאה. בנוסף, הוא הגיש כתב אישום נגד שרה נתניהו בתיק המעונות. אפשר לטעון שצבר בכך את האשראי שיאפשר לו לסגור את התיקים. ואפשר להסיק מכך שיושרתו תכתיב את התנהלותו לכל אורך הדרך.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



16 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

16.
שאינם זוכרים את תפקידם
בניגוד לדעת הכותב ואחרים המורידים את היועץ ושיקוליו לרמתם הירודה בדימוי זירת אגרוף ושאר קשקושי הבל יש לזכור את כבוד היועץ ואת שיקוליו המקצועיים המילוי תפקידו.השוואה ליועצים אחרים בתיקים אחרים היא הבל הבלים פופוליסטי בגלל השוני העצום ביניהם. העיתונאים אינם קולטים כנראה את עצי מות חומרת המצב ובוגדים הלב תפקידם שהוא שמירת הדמוקרטיה הנמצאת במצב אנוש.
איילה לבנה  |  24.12.18
15.
נו, באמת... הכל מכור מראש...
מנדלבליט יעמיד לדין את נתניהו אבל אולי בתיק אחד או בשניים מתוך ארבעה וגם בהם-לא בשוחד אלא מקסימום בהפרת אמונים. וזה יקרה, אחרי שימוע והעברת חומרים נוספים להגנה (שתטען שלא הועברו לה) רק בסוף 2019. נתניהו לא יתפטר, כמובן, בג״צ לא יוכל להתערב בזה, והמשפט יסתיים רק בשנת 2022. גם אם יורשע במשהו, יוגש ערעור לעליון ורק ב-2023, לקראת סוף הקדנציה הבאה של נתניהו, העליון יכריע. בכל מקרה, גם אם ההרשעה תישאר על כנה-נתניהו לא יילך לכלא על הפרת אמונים (לא שוחד) אלא, מקסימום, יידון ל-9 חודשי עבודות שירות.
סנגור  |  24.12.18
לכל התגובות