אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך סייעה ארה"ב בלי כוונה לסין לכבוש את הצד האפל של הירח

איך סייעה ארה"ב בלי כוונה לסין לכבוש את הצד האפל של הירח

המדען המבריק צ'יין שואה-סן עבד בקליפורניה ועמד להפוך לאזרח אמריקאי לפני שנזרק מארה“ב באשמת ריגול שלא הוכחה מעולם. במקום זה הוא הפך לאבי תוכנית החלל הסינית שרשמה בשבוע שעבר הישג שיא

12.01.2019, 11:04 | אופיר דור, בייג‘ינג

בשבוע שעבר הדהימה סין את העולם כשהפכה למדינה הראשונה שהנחיתה חללית לא מאוישת בצד המרוחק של הירח שאינו פונה לכדור הארץ, המכונה הצד האפל של הירח. נחיתה בצד המרוחק היא משימה מורכבת שאפילו ארה“ב ורוסיה טרם השלימו, כיוון שהירח חוסם את התקשורת הישירה בין החללית לכדור הארץ. כדי לשלוט מרחוק בחללית שיגרה סין לפני חצי שנה לוויין ששימש כתחנת ממסר בין החללית צ‘אנגה 4 לכדור הארץ.

קראו עוד בכלכליסט

המקום שבו נחתה החללית הסינית היה מכתש פון קרמן, הקרוי על שמו של הפיזיקאי היהודי תיאודור פון קרמן, מחלוצי האווירונאוטיקה ומדע החלל. אף שלא נבחר במיוחד מסיבות אלו, המכתש נושא בחובו משמעות סמלית עבור תוכנית החלל הסינית. פון קרמן היה המנטור וחברו הקרוב של צ'יין שואה-סן (Qian Xuesen), אבי תוכנית החלל של סין.

צ צ'יין שואה-סן אבי תוכנית החלל הסינית | צילום: wemedia צ

צ'יין אמנם פרש לגמלאות כבר ב-1991 ונפטר ב-2009, אך פעילותו המדעית סייעה להזניק קדימה את תוכנית החלל הסינית ובמידה רבה קידמה אותה להישג השיא שנרשם בשבוע שעבר. בין השאר הוביל צ'יין את פיתוח טיל ”המצעד הארוך“ הראשון באמצעותו שיגרה סין ב-1970 את הלוויין הראשון שלה לחלל. החללית שנחתה על הירח בשבוע שעבר שוגרה באמצעות ”המצעד הארוך 3B“, אחד ממשיכי הדרך של הטיל ההוא.

הנחיתה הסינית על הירח בוודאי גרמה ללא מעט פרצופים מודאגים בארה“ב, שגם ככה מלאה בחששות מפני האיום על הדומיננטיות שלה על פני כדור הארץ וכעת גם בחלל. אלא שבמקרה הזה האמריקאים יכולים לבוא בטענות גם אל עצמם, כי צ‘יין, האיש שפרץ את הדרך הסינית לחלל, היה בדרך להיות אזרח אמריקאי עד שגורש בבושת פנים באשמת ריגול ותמיכה בקומוניזם, האשמות שלא הוכחו במלואם מעולם. אחרי שקוראים את סיפור חייו המרתק של צ‘יין, קשה שלא לתהות איפה היתה נמצאת תוכנית החלל הסינית אם צ'יין לא היה נבעט החוצה מארה“ב.

”גאון בלתי מעורער“

צ'יין נולד בעיר האנגג‘ואו במזרח סין ב-1911, למד הנדסה מכנית באוניברסיטת ג‘יאוטונג בשנחאי ובגיל 24 נסע ללימודי המשך באוניברסיטת MIT היוקרתית בארה“ב. מאוחר יותר עבר צ'יין ללמד ולעבוד במכון הטכנולוגי של קליפורניה. בארה“ב התגלה צ'יין כחוקר מבריק ופורץ דרך בתחומי הטילים ומטוסי הסילון ופון קרמן, ראש הצוות שלו במכון, אמר עליו כי הוא ”גאון בלתי מעורער שעבודתו מספקת דחיפה עצומה להתקדמות באורודינמיקה והנעה סילונית“. מאמר שפרסם צ'יין ב-1949 בשם ”מטוס חלל עם כנפיים“ הוכר שנים לאחר מכן כהשראה לפיתוח מעבורות החלל של נאס“א.

רכב חלל מתוצרת סין, צילום: CNSA רכב חלל מתוצרת סין | צילום: CNSA רכב חלל מתוצרת סין, צילום: CNSA

פון קרמן וצ'יין שיתפו פעולה בהקמה של המעבדה להנעה רקטית במכון הטכנולוגי של קליפורניה, כיום אחד ממרכזי המחקר המובילים של נאס“א. מאוחר יותר, בסיום מלחמת העולם השנייה, יצאו פון קרמן וצ'יין לאירופה בשליחות צבא ארה“ב כדי לחקור את תעשיית הטילים הגרמנית. הצוות שלהם הביא לארה“ב כמה ממהנדסי הטילים הנאצים המובילים. לרגל המשימה צ'יין קיבל דרגות סגן אלוף זמניות בצבא.

אלא שחמש שנים לאחר מכן הקריירה של צ'יין בארה“ב באה לידי סיום בפתאומיות, כאשר ב-1950 החליט ה-FBI האמריקאי לבטל את הסיווג הבטחוני שלו. ארה“ב היתה שקועה בימים ההם עמוק בתוך ”הבהלה האדומה“, במסגרתה אלפי אמריקאים הואשמו בתמיכה בקומוניזם וסיוע לאויב הגדול בברית המועצות. ה-FBI האשים את צ'יין בהשתייכות למפלגה הקומוניסטית האמריקאית ובניסיון להעביר מסמכים מסווגים לסין.

בעקבות הסרת הסיווג הביטחוני, צ'יין ביקש לעזוב את ארה“ב ולחזור לסין אך אפשרות זו נמנעה ממנו ובמשך חמש שנים הוא נשאר במעצר בית. במהלך תקופה זו המשיכו לבקר ולתמוך בו עמיתיו במכון הטכנולוגי של קליפורניה שהאמינו לאורך כל הדרך בחפותו. רק ב-1955 הסכימה ארה“ב לשחרר את צ'יין בתמורה לשחרור טייסים אמריקאים שנשבו במלחמת קוריאה והוא עלה על ספינה מסן פרנסיסקו להונג קונג ובהמשך הגיע לבייג‘ינג. ”אני לא מתכוון לחזור“, אמר צ'יין לעיתונאים לפני שעזב. ”אין לי סיבה לחזור. אני מתכוון לסייע לעם הסיני לבנות מדינה שתאפשר להם לחיות בכבוד ובאושר“. הוא באמת מעולם לא חזר, גם כאשר המכון הטכנולוגי של קליפורניה העניק לו פרס ב-2001. עמיתו פרנק מרבל כתב כי הוא ”איבד את האמונה בממשלת ארה“ב“, אך ”תמיד היו לו רגשות חמים לעם האמריקאי“.

”הדבר הטיפשי ביותר שהמדינה הזו עשתה"

קומוניסט או לא, צ'יין התקבל בחום בבייג‘ינג כולל מפגש עם מנהיג העל מאו דזה דונג, שמינה אותו לעמוד בראש תוכנית הטילים הסינית. סין היתה אז מדינה מפגרת מדעית וטכנולוגית והמצב שלה רק עמד להיות יותר גרוע כשהיחסים עם ברה“מ, הפטרונית העיקרית שלה, הלכו והתדרדרו בסוף אותו העשור.

צ צ'יין שואה-סן במפגש עם מנהיג העל מאו דזה דונג, סין 1957 | צילום: wemedia צ

אולם הידע העצום שהביא איתו צ'יין עזר לסין לצמצם פערים. צ‘יין, שהיה מעורב גם ב“פרויקט מנהטן“ לבניית הנשק הגרעיני של ארה“ב, סייע לסין בבניית הפצצה האטומית הראשונה שלה שנוסתה ב-1964. הוא עבד על תוכנית הפיתוח של טילים בליסטיים וב-1970, בשיא מהפכת התרבות בסין, הטיל שפיתח שיגר את את הלוויין הסיני הראשון לחלל. גרסה משופרת של הטיל שיגרה את החללית הסינית המאוישת לחלל ב-2003. צ'יין הוא גיבור לאומי סיני.

אף שמסמכים רשמיים בארה“ב ממשיכים להתייחס אל צ'יין כמרגל, עד היום טרם נמצאו ראיות חותכות לכך שהעביר סודות לסין או שהיה באמת קומוניסט פעיל. בראיון שנתן ב-2008 דן קימבול, מזכיר הצי האמריקאי שהיה מיודד עם צ‘יין, הוא טען כי גירושו היה ”הדבר הטיפשי ביותר שהמדינה הזו עשתה מעולם. הוא לא היה יותר קומוניסט ממה שאני הייתי ואנחנו גירשנו אותו“.

סין מזרימה בשנים האחרונות מיליארדי דולרים לתוכנית החלל שלה, שנחשבת למקור לגאווה לאומית. ייתכן שגם בלי התרומה של צ'יין היא היתה תופסת עמדה מובילה במירוץ החלל, אך סיפורו של צ‘יין מגלם בתוכו גם מוסר השכל רלוונטי מתמיד.

בשנים האחרונות נדבקה ארה“ב בגרסה חדשה של ”הבהלה האדומה“, רק שהפעם סין היא הכוכבת המרכזית ולא ברה“מ. זה קרה עוד לפני בחירתו של טראמפ לנשיאות וכמובן התעצם מאז. טראמפ עצמו צוטט בעבר כאומר כי ”כמעט כל סטודנט שמגיע לכאן (מסין) הוא מרגל“. לפי הדיווחים, ממשל טראמפ שקל אופציה קיצונית של עצירת מתן ויזות סטודנט לאזרחים סינים בארה“ב. כיום לומדים בארה“ב יותר מ-300 אלף סטודנטים מסין. אף שהתוכנית הגדולה לא יושמה, מקשה ארה“ב בפועל על סטודנטים וחוקרים סינים להגיע למדינה. גם אזרחים ממדינות אחרות כמו מדינות מוסלמיות מתקשים יותר להגיע לאמריקה.

לצד הרשאות בריגול של אזרחים סינים בארה“ב בשנים האחרונות, היו גם לא מעט זיכויים של מי שהואשמו בהעברת מידע, כך שלא מעט פרנויה מעורבת בכל העניין. המקרה המפורסם ביותר של זיכוי בשנים האחרונות היה של ראש המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת טמפל שי שיאושינג, סיני־אמריקאי שנעצר ב־2015 באשמת העברת עיצוב סודי של ציוד מעבדה לסין אך כתב האישום נגדו בוטל.

סיפורו של צ'יין מראה כי גם הגירוש של מהגרים, במיוחד כאלו שהם חפים מפשע, עשוי לאיים על הפיכתה של אמריקה לגדולה שוב. המוחות הגדולים הבאים שיזרקו באמריקה כמו צ‘יין או שבכלל לא יורשו להיכנס אליה, יהיו אלו שיקחו מדינות אחרות לירח, למאדים ומעבר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



21 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

19.
מי גונב ממי?
ל 16, דקארט היה צרפתי ועל שמו מוסדות מפוארים בפאריס. אבל הוא התבסס על ידע יווני. מארי קירי היתה פולניה שפרצה דרך והתפרסמה בפאריס. ארה"ב השכילה במשך שנים ובמיוחד אחרי מלחמת העולם השניה לשאוב אליה את מיטב המוחות מאירופה ושאר העולם. מוסדות המחקר בארה"ב קונים מדענים במעמד מוביל לפרס נובל באופן טבעי. זוהי דרך המדע, שיתוף, פרסום מאמרים, הכרה בינלאומית. מה שקורה למדע כשמתרבים הפוליטיקאים... זו בעייה אמיתית. ככל שארה" ב תטיל יותר מגבלות על מחקר סיני תגבר שם היצירתיות.
צביקה ברונשטיין  |  13.01.19
לכל התגובות