חברות האשראי החוץ־בנקאי מסתערות על העסקים הקטנים

בזמן שחברות כרטיסי האשראי והבנקים מתקוטטים ביניהם על פלח השוק האטרקטיבי של אשראי לעסקים הקטנים והבינוניים, צומחת לה בשקט בשקט תעשיית אשראי חוץ־בנקאי מתחרה, בקצב של כ־30% בממוצע בשנה האחרונה (במונחי תיק האשראי). שוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים מגיע כיום להיקף של 282 מיליארד שקל.

בשוק ההון נסחרות כיום שבע חברות אשראי חוץ־בנקאי, שהגדולה שבהם היא נאוי שנשלטת על ידי האחים נאוי (34.4%). אלטשולר שחם מחזיק 17% מהחברה, שווי השוק שלה הוא 626 מיליון שקל. מלבדה נאוי יש גם את פנינסולה הנשלטת על ידי מיטב דש - ושווי השוק שלה הוא 252 מיליון שקל, אופל באלאנס, אס אר אקורד, אורשי, שוהם ביזנס ואינסוליין.

שבע החברות האלה מחזיקות בתיק אשראי שהסתכם, נכון לסוף הרבעון השלישי, ב־3.8 מיליארד שקל. התיק מהווה נתח זעום משוק הנשלט כיום כמעט לחלוטין על ידי המערכת הבנקאית, ועם נתח קטן של חברות כרטיסי האשראי. למרות זאת החברות האלה מציגות שיעורי צמיחה דו־ספרתיים בהכנסות וברווחים. חברות כרטיסי האשראי שמו להן למטרה אף הן להגדיל את נתח השוק שלהן בעסקים הקטנים והבינוניים.

שאול נאוי קבוצת נאוי | צילום: עמית שעל

ברקע לכל אלה נמצא חוק שטרום להגברת התחרות בשוק האשראי החוץ־בנקאי, שבמסגרתו שתיים מחברות כרטיסי האשראי - לאומי קארד וישראכרט - ייפרדו מקרוב מבעלות הבנקים המחזיקים בהן. עוד במסגרת החוק, הוקם מאגר נתוני אשראי שצפוי לצאת לדרך בחודשים הקרובים, ולספק דירוג להיסטוריית אשראי של לקוחות. ברקע יש גם תקוות לתיקון חוק נאוי, כך שיאפשר את הגדלת היקפי הגיוס של חברות האשראי החוץ־בנקאי בשוק ההון.

שיעורי צמיחה דו־ספרתיים בכל החברות

חברות האשראי החוץ־בנקאי רוצות לנגוס לעצמן נתח בשוק האשראי לחברות קטנות ובינוניות, שמגלגל מחזורים שנתיים של 5–500 מיליון שקל ללקוח. לפי הדו"חות הכספיים, יש להן שיעורי צמיחה נאים בתיק האשראי, בהכנסות וברווחים.

שתי החברות הגדולות בתחום – נאוי ופנינסולה - מציגות צמיחה של 18.1% ו־10.6% בהכנסות המימון ברבעון השלישי, בהתאמה; ועלייה של 17.7% ו־25.1% ברווח הנקי הרבעוני שהסתכם ברבעון השלישי ב־18.6 מיליון שקל ו־6 מיליון שקל, בהתאמה. תיק האשראי של נאוי הוא כבר יותר מ־2 מיליארד שקל, ושל פנינסולה הוא 655 מיליון שקל. לאס אר אקורד יש תיק אשראי של 390 מיליון שקל, אופל עם 255 מיליון שקל ואורשי עם 203 מיליון שקל. הן הציגו ברבעון השלישי רווח נקי של 9.2 מיליון שקל, 6 מיליון שקל וכמעט 3 מיליון שקל, בהתאמה, לצד זינוק בהכנסות המימון.

חברות האשראי החוץ־בנקאי מתמחות בעיקר בעסקאות של ניכיון צ'קים – תחום שנשלט אף הוא על ידי המערכת הבנקאית, אך שחקנים חוץ־בנקאיים - שבעבר נחשבו כאלה הפועלים בתחום האפור - מתחילים לנגוס יותר ויותר בנתח השוק שלהם. בזכות התפתחות שוק האשראי, ומדיניות ממשלתית לעידוד תחרות מהכיוון החוץ־בנקאי, החברות האלה צוברות לגיטימיות, והן מפוקחות באחרונה על ידי רשות שוק ההון.

מדובר בבתי עסק שמקבלים מלקוחות צ'קים דחויים, וכדי לשלם לספקים ועובדים, הם מגלגלים את הצ'קים לחברות אשראי חוץ־בנקאי. אלה ממירים אותו לרוב למזומן, בניכוי עמלה שתגלם הן את הריבית בגין קבלת הכסף מוקדם יותר, והן בגין הסיכון שהצ'ק יחזור.

עד המשבר של 2008, התמקדו הבנקים בעיקר בפלח העסקים הגדולים, ואז עברו בחדות להתמקד באשראי צרכני, כיום הם חוזרים כאמור לאשראי לעסקים בינוניים וקטנים. אלא שתיאבון הסיכון של המערכת הבנקאית צנוע יותר מזה של השחקניות החוץ־בנקאיות, ולא מעט עסקים שנדחים על ידי המערכת הבנקאית מוצאים חלופה אצלן. התחום הזה נהיה כה פופולרי בשנים האחרונות, שגם חברות הביטוח מנסות להיכנס אליו.

בספטמבר 2016 למשל, רכשה מנורה 40% מ־ERN שבשליטת רוני נתנזון, העוסקת בסליקת והבטחת פירעון צ'קים, תמורת 100 מיליון שקל. ERN עשויה להיות מונפקת בשנים הקרובות. קרן ורבורג פינקוס, שחתמה על הסכם לרכישת לאומי קארד, מנהלת מגעים עם מנורה למכירת 10% ממניות חברת כרטיסי האשראי. במקביל, חברות כרטיסי האשראי נאבקות באפליקציות התשלום של הבנקים, שלשיטתן מנסות להדיר אותן משוק הסליקה.

מגייסים בכירים לשעבר מהמערכת הבנקאית

נאוי דיווחה באחרונה שב־2017 העניקה אשראי ללקוחותיה בהיקף של 6.5 מיליארד שקל. הריבית הממוצעת על תיק הלקוחות נטו היתה 7.55% - דומה למה שמעניקות כיום חברות כרטיסי האשראי. החברה מציגה רווחיות גולמית מתחילת השנה של 84.4%, כך שלא פלא שמדובר בתחוםלוהט. הצ'קים שנאוי מקבלת מיועדים להיפרע בטווח קצר יחסית, ו־74% מהם נפרעים בפועל בטווח של עד 180 יום. התשואה על ההון שרשמה נאוי בתשעת החודשים הראשונים של 2018 היתה כמעט 17%.

27% מלקוחות נאוי שייכים לענף הנדל"ן, 21% מגיעים מתחום המסחר, 13% מהתשתיות ו־11% מהאנרגיה. היתרה מתחלקת לתחומי השירותים, מפעלים ותעשייה, מזון וחקלאות, תקשורת ופיננסים. החברה גם מציגה שיעור הוצאה נמוך של חובות מסופקים (שיש קושי בגבייתם) של 0.5% במונחים שנתיים, נכון ל־2018, לעומת 0.59% ב־2017. בניסיון לקבל יותר לגיטימציה בשוק האשראי, גייסה נאוי לא מעט בכירים מהמערכת הבנקאית, בהם ראש החטיבה לבנקאות מסחרית בבנק לאומי לשעבר גידי אלטמן, המכהן כיו"ר ועדת האשראי; ומנהלת סקטור בחטיבה העסקית בבנק הפועלים שרה גאני, שאף היא חברה בוועדת האשראי של החברה.

גם החברה השנייה בגודלה פנינוסלה מציגה שיעורי צמיחה נאים. הרווח הנקי שלה שילש את עצמו מ־5.6 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2015, ל־15.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2018. באופל באלאנס, שבראשה עומד המייסד והמנכ"ל דני מזרחי, והיו"ר שלה הוא עו"ד אורן בן יאיר, דיווחו כי לחברה יש 30 אלף לקוחות, מהם כ־6,000 פעילים בשנה וחצי האחרונות. באופל, שעוסקת בעיקר בנכיון צ'קים, מדובר לרוב בעסקאות לטווח של עד 60 יום לפירעון, כשגובה צ'ק ממוצע הוא 17 אלף שקל. ממוצע החובות המסופקים בשלוש השנים האחרונות הוא 0.5%.

באחרונה נכנסה לבורסה חברה חדשה בתחום – יעד שיאן. היא עשתה זאת דרך מיזוג לתוך החברה הבורסאית אינסוליין. בעליה הם נאור אליהו, יוסי וסרמן ואבינועם בן נון. החברה מחזיקה בתיק אשראי צנוע של כ־45 מיליון שקל, אך גם היא מציגה שיעורי צמיחה נאים.

בדומה ליתר החברות, מציגה אינסוליין מודל עסקי המבוסס על ההבנה של הריכוזיות בשוק האשראי העסקי בקרב הבנקים, ופוטנציאל התחרות שהוא טומן על רקע הרוח הגבית מהממשלה. החברה הציבה יעד של תיק אשראי בהיקף 75 מיליון שקל ב־2019 - זינוק של 36%. לקוחות אינסוליין הם בעיקר מתחום החקלאות (17%), השירותים (18%) וההובלה ואחסנה (13%). ההלוואות שמעניקה החברה כנגד צ'קים עומדות בממוצע על 700 אלף שקל, במח"מ ממוצע של 12 חודשים. ההלוואות ניתנות גם כנגד ערבויות אישיות ובטוחות נדל"ניות, בעוד שפעילות נכיון הצ'קים עומדת בממוצע על 400 אלף שקל לארבעה חודשים. באינסוליין מעדיפים להתמקד בחברות קטנות ובינוניות, ומוסדות ועמותות - בעיקר בקהילה הדתית והחרדית.