חקר ביצועים: השבוע של בנק ישראל, גשר יהודית והאוסקר

בנק ישראל: קצת משותק

"הכלכלה העולמית מאבדת מומנטום" — מאחורי ארבע המילים האלה בדיווח על דיוני הריבית של בנק ישראל, שהתפרסם השבוע, מסתתר כאב ראש. הצמיחה באירופה וביפן מאטה, ובבנק ישראל צופים שכך יקרה גם למגמה של העלאת ריבית בעולם. המשמעות עשויה להיות שהשקל שוב ייהפך לאטרקטיבי, מה שיקשה על היצואנים — ויקשה על הבנק עצמו להעלות ריבית. ואם לא די בכך, גם "העלייה בשיעור האינפלציה מאבדת מומנטום", עוד עניין שמקשה את העלאת הריבית. בוועדה המוניטרית קוראים לזה "אתגר מדיניות", אבל בפועל מה שקורה הוא שהנגיד החדש פרופ' ירון אמיר, שהיה אמור לנצח על החזרת הריבית לשיעור גבוה יותר, נכנס לתפקיד בדיוק כשהלך המומנטום.

אורי פסובסקי

נגיד בנק ישראל החדש, אמיר ירון | צילום: עומר מסינגר

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

תשואות הפנסיה: קחו בפרופורציות

מינוס 1.8%. זו התשואה השנתית של שני בתי ההשקעות שהציגו את הביצועים הגרועים ביותר בניהול החסכונות לטווח ארוך ובינוני, אלטשולר שחם ואנליסט. זה לא כל כך נורא, אחרי דצמבר האיום שבו בשווקים זעקו על מפולת ועל מיתון מתקרב. ייתכן שהמיתון עדיין מתקרב וסביר שהנפילות עוד ישובו, אבל אם מסתכלים שלוש שנים אחורה, קרנות ההשתלמות של אלטשולר שחם ואנליסט רשמו תשואות מצטברות של 13.8% ו־12.5% (בהתאמה), והתשואה הממוצעת בענף היתה כ־10%. כך שהכסף שלנו עבר גם את 2018 בשלום, ומי שנפגע הוא דווקא מי שמיהר למכור בדצמבר ולא נתן לעצמו הזדמנות להתאושש בתיקונים שנרשמו מאז. הלקח הוא הרי תמיד אותו לקח.

סופי שולמן

גלעד אלטשולר | צילום: אוראל כהן

שוק הסלולר: שומע?

פתיחת שוק הסלולר לתחרות גררה את המחירים למטה, וטלטלה את השחקניות הוותיקות. בכירים בענף התראיינו השבוע ל"כלכליסט", בעילום שם כמובן, ואמרו ש"בשוק של שישה שחקנים פעילים אין כמעט דרך להעלות מחירים". ואז כל אותם מנהלים הצביעו על אותו טווח מחירים שיאפשר רווחיות, ונקבו במחירים כמעט כפולים ויותר מהנהוג כיום במתחרות הזולות: "בתשלום חודשי של 60־70 שקל לחודש אנחנו יכולים לחיות ואפילו להרוויח לא בצורה חזירית". והנה, גם בשוק של שישה מתחרים מצאו ה"בכירים" דרך לאותת זה לזה מה טווח המחירים הרצוי.

אתי אפללו

מימין: רן גוראון, מנכ"ל פלאפון, איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר וניר שטרן, מנכ"ל סלקום | צילום: אוראל כהן, עמית שעל, סיון פרג

הליך ההקלה: הבעיה האמיתית

המשנה ליועץ המשפטי עו"ד ארז קמיניץ פרסם השבוע חוות דעת ששוללת את זכותם של זוכי מחיר למשתכן להגיש התנגדות לשינויים תכנוניים של הקבלן בפרויקט, בהליך תכנוני המכונה "הקלה". קמיניץ נימק זאת בצורך להפחית סחבת, אבל ספג ביקורת על הפגיעה בזוכים, שלא יוכלו להשפיע על אופי הבניין והשכונה שבהם יחיו. בתוך כך קצת שכחנו שהבעיה המרכזית היא לא זכות ההתנגדות, אלא עצם קיומו של הליך ההקלה, שבו יכול הקבלן להגדיל את מספר הדירות בפרויקט בעד 30% מעבר לתוכנית המקורית שאושרה ובעצם עושה ממנה צחוק. אם המדינה רוצה להגדיל את מספר הדירות, היא צריכה לעשות זאת בתכנון המקורי, ולא בדרכי קיצור שבצדק גמור מעוררות התנגדות. ואת ההקלה הזאת, שבעצמה מעכבת את הבנייה בשנה ויותר, כבר צריך לבטל.

נמרוד בוסו

בנייה בפרוייקט מחיר למשתכן בעפולה | צילום: זהר שחר

גשר יהודית: סוף ידוע מראש

בשקט בשקט, כמעט מתחת לרדאר, משרד התחבורה הודיע השבוע שהעבודות על גשר יהודית יחלו בסוף השבוע הקרוב. חצי שנה אחרי ששר התחבורה ישראל כץ הקפיא את העבודות, ובתום לא מעט התכתשויות משפטיות מיותרות בין משרדו לעיריית תל אביב, הכל קורה בדיוק כפי שהיה מתוכנן לקרות כבר מזמן, עם כבישים סגורים במשך שישה סופי שבוע רצופים, ועם עבודות בשבת. או במילים אחרות: אם כץ לא היה מתעקש להתערב הגשר כבר היה מוכן, מה שמשאיר אותנו עם המסקנה הידועה שהכל היה רק משחק פוליטי כדי לרצות את החרדים - ועם השאלה הרטורית מה היה לכץ דחוף כל כך לדחוף את האף.

ליאור גוטמן

הדמיה של גשר יהודית | צילום: חן אדריכלים

דאבוס: לא באמת מקלט

הפורום הכלכלי העולמי התכנס השבוע בדאבוס בהשתתפות כ־50 ראשי מדינות, יותר מ־100 נגידים ושרי אוצר וכ־3,000 אנשי עסקים, אבל בלי נשיא ארה"ב, ראשת ממשלת בריטניה, נשיא צרפת וראש ממשלת ישראל. בשטח, הסדר האבולוציוני של האירוע נמשך כרגיל: הנוכחים קיבלו תגים בצבעים שונים, לפי הקסטה שלהם (עיתונאים, בני זוג של משתתפים, נסיכים). חילקו להם כובעי צמר כחולים עם פונפון של חברת Zurich Insurance, והם שמעו את אגדת סרטי הטבע סר דיוויד אטנבורו, בן 92, מזהיר מהרס האקלים. ככה זה, גם כרטיס כניסה יוקרתי לדאבוס לא יציל את שועי עולם מהתקררות אישית, או מהתחממות גלובלית.

תמר טוניק

מרכז הקונגרסים בדאבוס, שוויץ | צילום: איי פי

המיילים חוזרים: זמן לבקלאש

פייסבוק מתמרנת את המשתמשים, ווטסאפ מפוצצת בהודעות שרשרת שקריות, אינסטגרם מפגיזה בתוכן שיווקי. לא קל להיות משתמש ברשתות החברתיות. לכן לא פלא שהאימייל הוותיק שוב זוכה כעת לעדנה: "הוול סטריט ג'ורנל" פרסם השבוע כי 2018 היתה שנת שיא בשליחת אימיילים (281 מיליארד), שמאפשרים כתיבה נוחה יותר עם פחות הפרעות. ועוד ועוד עסקים מוותרים על פרסומות "תפורות אישית" ומחיים את הניוזלטר עמוס התוכן, שמחייב אותם לדייק יותר, כדי שלא יישלחו אל הישימון הנצחי של הספאם. פלטפורמה שקטה יותר, מפרסמים שמתאמצים יותר ופחות אלגוריתמים — יכול להיות שאנחנו בתחילתו של תיקון.

ליאור באקאלו

צילום: שאטרסטוק

 

להאזנה לפודקאסט
לחץ כאן

האוסקר: השינוי עוד לא כאן

רשימת המועמדים לאוסקר שפורסמה השבוע לא כוללת הפתעות, והיא רחוקה מלפצות על שנים של ייצוג חסר מאוד לנשים. גם הפעם אין במאית מועמדת לפרס, ושתי התסריטאיות המועמדות הן חלק מצוות כותבים. את הנחמה אפשר למצוא בקטגוריית השחקנית הראשית, שם יאליצה אפאריסיו, גלן קלוז, אוליביה קולמן, ליידי גאגא ומליסה מקרתי מועמדות על תפקידיהן בחמישה סרטים שבנויים סביב נשים מורכבות, רובן לא צעירות, כולן, כמו כולנו, לא מושלמות. עד כמה זה חריג? מ־90 הסרטים שנבחרו לטובים ביותר באוסקר עד היום, רק 17 העמידו במרכזם נשים, וברוב המקרים הם כללו סיפור אהבה עם גבר. כי הרי מה אנחנו בלעדיכם.

הגר רבט

מתוך הסרט "שחור על לבן" | צילום: © Universal Pictures International Switzerland. All Rights Reser