משרד האוצר: הסיבה לפערי השכר בהייטק הישראלי? "קנס אמהות"‎

הסקירה השבועית של משרד האוצר בחנה השבוע את פערי ההשתלבות והשרידות בהייטק בין גברים לנשים. במרכז הסקירה הנתונים שמראים כי פערי השכר בהייטק הולכים וגדלים משמעותית עם העלייה בוותק: ככל שרמת השכר עולה, כך קטן שיעורן היחסי של הנשים.

מהדו״ח עולה כי ברמת השכר הנמוכה (אלפי שקלים בודדים) ביותר שיעור הנשים עומד על 60%, בעוד שברמת השכר הגבוה ביותר (40 אלף שקל ויותר) הוא עומד על 13% בלבד. הנתונים הללו דומים, לאלה שבשאר ענפי המשק, אם כי קיצוניים יותר; שם ברמת השכר הנמוכה ביותר שיעורן של השנים הוא כ-50% ובגבוהה ביותר - כ-20%.

יש גורמים רבים לפערי השכר המגדריים, אך כאן נבדקה התופעה שמכונה "קנס האמהות" שמשפיע על נשים בלבד. "קנס האמהות" עומד על 9% לאישה עם ילד אחד ו-15% לאישה עם שני ילדים. הפערים הללו, נכתב בסקירה, אינם ייחודיים להייטק, וקיימים באותו סדר גודל גם אצל בוגרי לימודי משפטים. ״בעוד שגברים בעלי מיומנויות מתמטיות גבוהות נוטים ללמוד את תחומי מדעי המחשב וההנדסה בשיעורים גבוהים; נשים רבות, בעלות כישורים דומים, נוטות ללמוד תחומים אחרים״ נכתב בסקירה.

הכותבים מוסיפים גם כי על אף הדימיון בין הפערים בהייטק לאלה בענפים אחרים, ״מה שכן ייחודי להשתלבות בתעשיית ההייטק הוא מיעוט הנערות והנשים הצעירות הבוחרות ללמוד את המקצועות הרלוונטיים להשתלבות בתעשייה עוד בגילאי התיכון ואח"כ בהשכלה הגבוהה. אחד הגורמים לבחירות אלה הם סטריאוטיפים לגבי מקצועות ה'מתאימים' לגברים ולנשים״. אלה קשורים גם לחסמים בשוק העבודה עצמו, שעלולים בתורם להשפיע על בחירת מקצוע הלימוד השונה אצל נשים וגברים.

כבר שנתיים אחרי סיום התואר מזוהה פער לא מבוטל ברמת השכר הממוצע של גברים ונשים העובדים בתעשייה; פער זה עשוי לנבוע מהבדלים ברמות הוותק (בממוצע הבוגרים מעט מבוגרים מהבוגרות), יכולות המיקוח ו/או גורמים אחרים. הפער הולך וגדל עם הזמן, עד שהמגיע לשיא של כמעט 5,000 שקל ב-2015 (פער של 16% ברמת השכר).

מרבית העובדים (70%) לא עוזבים את התעשייה לאחר שנקלטו בה ושיעור העוזבות גבוה רק במעט משיעור העוזבים, ושכרם של "השורדים" בתעשייה גבוה משמעותית משכר "הנושרים". פער זה מלמד כי עזיבת התעשייה אינה נובעת לרוב מאלטרנטיבות עדיפות בענפים אחרים, בכל הקשור לשכר ותנאי תעסוקה. מבין הגברים ש"נשרו", רבים יחסית עובדים בענפי תעשייה שאינם עתירי טכנולוגיה; בעוד שבקרב הנושרות יש יותר שעברו לעבוד בענפים בהם שיעור הנשים גבוה, כמו ענפי החינוך והבריאות (15% מקרב הנושרות, לעומת 7% מקרב הנושרים).

הקמת משפחה כשלב קריטי

מהנתונים המופיעים בסקירה, עולה באופן חד משמעי כי לאחר הולדת הילד הראשון במשפחה יורדים משמעותית שיעורי התעסוקה והשכר של אימהות יורדים, אך לא של אבות. אימהות חדשות נוטות להפחית את מספר שעות העבודה ולעבור לתפקידים (או עבודות) פחות "תובעניים", או כאלה שמאפשרים יותר גמישות. בנוסף, לאימהות עשויה להיות השפעה על רמת פריון העבודה של נשים, ועל רמת החשיפה לאפליה מצד מעסיקים. הממצאים הנ"ל נמצאו במחקרים על כלל שוק העבודה ולאו דווקא בענף ההייטק.

הקבוצה שנבדקה בדו״ח היא של קבוצת בוגרי התואר הראשון במקצועות ההייטק בשנים 2005 או 2006 שנולד להם ילד ראשון ב-2011. ניתן לראות כי ב-2011 (שנת הלידה) ישנו שינוי מסוים במגמת התפתחות השכר של הבוגרות העובדות בתעשייה, בעוד שבקרב הגברים המצב שונה ולשנת הולדת הילד הראשון אין כמעט השפעה. הגברים שנולד להם ילד ראשון ב-2011 הרוויחו קצת יותר מ-31 אלף שקל ב-2015, בעוד שהנשים הרוויחו קצת פחות מ-25 אלף שקל. כהשוואה, נשים שאינן אמהות הרוויחו ב-2015 כמעט 27 אלף שקל. עדיין פחות מהגברים, אבל יותר ממקבילותיהן האמהות.

השכר של בוגרת מקצועות ההייטק ההופכת לאם צפוי להיפגע ב-9% עם כניסת הילד הראשון במשפחה, וזאת בהשוואה לשכר בוגרת שלא הפכה לאם; כאשר לאחר הולדת הילד השני השכר צפוי לרדת עוד יותר ולהיות נמוך בכ- 15% (שוב, בהשוואה לבוגרת לה אין ילדים).