"בעלי ההשפעה על הציבור הם יועצי ההשקעות בבנקים - והם נושאים באחריות אדירה"

"לפני חמישה חודשים, טרם הפיכת תעודות הסל לקרנות נאמנות, ערכנו כנס בנושא. לאחר סקירת האתגרים הדגשתי שקו הסיום לפנינו, אך האתגרים בפתחנו" - כך אמר היום (ד') דודו לביא, מנהל מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך, בכנס מדדים של כלכליסט בשיתוף קסם קרנות ו-ETF מבית אקסלנס.

דודו לביא, מנהל מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך | צילום: עמית שעל

לדברי לביא, "בחודשים האחרונים חווינו את האתגרים בעצימות גבוהה, וחבלי הלידה קיימים - אבל המהלך המורכב של העברת עשיה של 100 מיליארד שקלים הושלם במועד. ניצבנו בפני איום של תעודות סל, וכיום הציבור עומד בפני מוצר שקוף ומפוקח. כעת גם בישראל מוצר ההשקעה הפסיבי הנסחר הוא קרן נאמנות. בישראל מוצעות 2,000 קרנות, ובמציאות זו מי שמכוונים את הציבור ובעלי השפעה הם יועצי ההשקעות בבנקים. הם נושאים באחריות אדירה, ועליהם לייצר תמהיל השקעות".

לביא הוסיף כי "קרן מחכה זה מוצר גנרי, תהליך הבחירה בה פשוט. יועץ מקצועי הממליץ ללקוח על קרן עוקבת מדיו, עליו לדעת על מה להמליץ. אנחנו נותנים מודל ייחודי, והיועץ חייב לזהות את מיקום הקרן ואת התנהלותה, וכאשר זו קרן סל עליו לבחור את דפוסי עשיית השוק. התיאור הזה הוא כמובן חלקי, ומדגיש שגם השקעה בקרן פאסיבית אינה פשוטה".

לפי לביא, מיועץ מצופה להיות מומחה בתחומו: "אחד היעדים שקבענו הוא להעמיד בפני הציבור תשתיות מידע שיסייעו לו. אפקטיביות היא הכרח, כי יש אילוצים בפני יועץ שמטפל בלקוחות רבים. גילוי נאות, קרי העיקרון שלפיו יש להעמיד מידע בפני המשקיע, הוא קריטי - אך לתפיסתי גילוי נאות לא נמדד רק בקיום מידע אלא גם בנגישותו. אפקטיביות של גילוי נמדדת בכמה ניתן לשקף את המידע ולאפשר למקבל ההחלטות לחזות במידע בקלות".

לביא הוסיף וסיפר כי "פעלנו רבות במישור זה. אנו עוקבים אחרי התפתחויות בעולם, וצופים גידול משמעותי בתחום. מעל לשנתיים חלפו מאז שהסדרנו את האמצעים הטכנולוגיים לייעוץ השקעות - ומאז אנו עדים לייעוץ השקעות מקוון. בכוונתנו גם לתקן את חוק הייעוץ ולהסדיר את הייעוץ הכלכלי, וכך נרחיב את נגישות הציבור למידע, גם ברשתות חברתיות וביוטיב".

בסיכום דבריו ציין לביא כי "לפי חזוננו, בעתיד יהיו אפשרויות לצרכן. אנו ננקוט בגישה פרו אקטיבית, נסיר חסמים ונציב את תחום ההשקעות בישראל בחזית הטכנולוגיה העולמית".