פאינה קירשנבאום מעידה: לא "נתתי" למשטרה את ליברמן - ובתי נעצרה

שוברת שתיקה של חמש שנים: בבית המשפט המחוזי בתל אביב עלתה הבוקר (יום ב') להעיד לראשונה פאינה קירשנבאום, סגנית שר הפנים לשעבר והנאשמת המרכזית בתיק שמהווה חלק מהפרשה שכונתה "פרשת ישראל ביתנו". קירשנבאום היא הראשונה להעיד מטעם עדי ההגנה. היא נאשמת בשורה ארוכה של מקרי קבלת שוחד. "כל מה שעשיתי היה למען המדינה", אמרה קירשנבאום וטענה כי המשטרה אמרה לה: "'את אישה חכמה, תני לנו מה שאנחנו רוצים ונסגור את התיק'. אחרי שסירבתי להדליף את ליברמן, עצרו את הבת שלי".

קירשנבאום שתקה במרבית החקירות שלה במשטרה, פרט לראשונה, ומעולם לא התראיינה על הפרשה. בעדותה היא סיפרה על קשריה עם דאוד גודובסקי, אחד הנאשמים בפרשה: "כשהגעתי למפלגה הוא כבר היה שם, מההתחלה הוא היה אחראי על כל נושא הארגון. נוצרה בינינו מערכת אמון ושיתוף פעולה. סמכתי על דעתו, עבדנו יחד. אבל לפעמים הוא הרכיש שהיו יודע ומבין יותר טוב מכולם".

"דיברנו במין סלנג פנימי בינינו", סיפרה קירשנבאום והתייחסה לחקירתה במשטרה. "לקחו שיחה כלשהי, הוציאו אותה מההקשר, שמו עליה זום ואומרים 'מה קורה פה'. לא ידעתי שמאזינים לנו לשיחות לכן לא השתמשתי בשפה כדי להסתיר משהו, זו הייתה השפה שלנו. הביטויים 'ירוק' ו-'עץ' זה סלנג, שפה כזו, לא איזו הסתרה. 'עץ' זה שקלים".

"לדאוד לא הייתה שום השפעה על ההחלטות שלי בנושא הכסף הקואליציוני. הוא היה צינור שמעביר בקשות מהשטח ללא השפעה", העידה קירשנבאום. "לכן כל כך הופתעתי כשביקש כסף מעמותת איילים, לא שמעתי על זה עד החקירה. אני מעלה בראש שלי את ההשערה שאולי הייתה אי הבנה בביטויים. אני רוצה להאמין שככה זה היה".

על פי כתב האישום, גודובסקי ביקש מעמותת איילים שוחד במזומן בסכומים גדולים, אך הם סירבו. פאינה נאשמת בין היתר שפעלה למציאת עבודה למקורבים תמורת תקציבים קואליציוניים. על מינוי המקורבים אמרה: "כשאדם מגיע ללשכת העבודה ואומר שהוא מחפש עבודה דבר ראשון אומרים לו תשאל בין החברים שלך אולי יש להם משהו להציע לך. ככה העולם מתנהל".

קירשנבאום התייחסה בהרחבה לחקירה הראשונה שעברה ופנתה לשופט: "תאר לעצמך שבשש בבוקר מזמנים אותך לחקירה ואתה אומר 'אני כרגע לא יכול, יש לי בית משפט'. אומרים לך תגיע עכשיו כי ילדיך כבר עצורים. על מה אתה חושב קודם כל? כשאתה יודע שכל הילדים שלך עצורים? אני מאחלת לך השופט שלא תהיה בסיטואציה כזאת".

"אני בעצמי כשאני קוראת את החקירה הראשונה שלי לא יודעת למה עניתי ככה לחלק מהדברים", הוסיפה קירשנבאום. "הייתי מוטרדת ברמות על הילדים. לא הבנתי בכלל מה רצו ממני, איך העסק הזה נפל. אמרתי 'רגע, אולי את זה לא אגיד', לא ידעתי מה קורה, אולי ניסיתי להרחיק את עצמי. אחר כך אמרתי למה אמרתי את זה? אין הסבר הגיוני למה שאמרתי, זה היה מצב הזוי".

   

בתחילת עדותה סיפרה על עצמה: "עליתי לארץ מאוקראינה ב-1973. לא מתוך מצוקה, אלא מתוך ציונות ואהבת ישראל. באולפן שמעתי הרבה סיפורי גבורה של חיילים. הופניתי לגן שמואל, למדתי שפה, אהבתי אנשים. גרנו בתל אביב אחרי החתונה, החלטנו שאנחנו רוצים ללכת לתרום להתיישבות והתחברנו לגרעין התעשייה האווירית".

"אריק שרון מצא לנו שטח באזור חשמונאים ועלינו שם ליישוב ניל"י", המשיכה. "התחלתי לעסוק בפעילות חברתית ופוליטית, בהתחלה כחברת ליכוד. ב-1988 הפכתי למזכירת היישוב, עשר שנים אחר כך פנחס ולרשטיין הציע לי תפקיד בפיתוח תיירות במטה בנימין והקמתי מרכז מבקרים. בתקופות האינתיפאדה צורפתי לצוות שטיפל באירועים ונפגעים. הכרתי את אביגדור ליברמן בפעילות, כשהייתי עדיין בליכוד. ב-2002 נוצר האיחוד הלאומי וליברמן פנה אליי שאבוא לנהל מטה יום בחירות. אחר כך שימשתי מנכ"לית ומזכ"לית, ובהמשך חברת כנסת וסגנית שר הפנים".

היא נשאלה על מעמדה במפלגה וענתה: "המעמד שלי היה די חזק. עבדתי עם ליברמן בשיתוף פעולה ואמון מלא. מאז שנבחרתי למנכ"לית כל הדו"חות של מבקר המדינה על ניהול שוטף ובחירות היו חיוביים, ללא שום חריגה. גם אני וגם אביגדור מאוד הקפדנו. לכן קיבלתי ממנו אמון מלא וחופש פעולה מלא ליוזמות וניהול שלי. אם ב-2009 נבחרתי לח"כית וב-2013 ממקום 7 מוניתי לסגנית שר זה מדבר בעד עצמו".

קירשנבאום סיפרה איך החלה לטפל בנושא של נפגעי סמים: "באותו הזמן התחלתי להכיר את רמי (כהן), שידעתי שהוא מייעץ לרשות למלחמה בסמים. הוא הפגיש אותי עם חיים מסינג (לשעבר מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים), שאמר שלדעתו הדבר הראשון שצריך לעשות זה לפתוח קו אדום 24 שעות, אבל שאין לו כסף לזה. פניתי לליברמן, וככה הגיעו בפעם הראשונה כספים קואליציוניים לרשות למלחמה בסמים. לצערי עם פרוץ החקירה, נפסקה התמיכה והרשות נפלה".

   

לפני עדותה אמר עורך דינה גיורא אדרת בדברי הפתיחה: "התיק זכה לכותרות כפרשת ישראל ביתנו. עצם השם הזה יוצר קונוטציות פוליטיות. בתיקים אחרים שאנו רואים, שבהם נחקרו ראשי ממשלה ובכירים בפוליטיקה, מעולם לא הלבישו לתיק שם שקשור במפלגה. לא שמענו כותרות של פרשת הליכוד. הכותרות שמדובר בפרשת השחיתות הגדולה בישראל לא יורדות. אנחנו נראה שרשויות שמו להן למטרה להפליל בכל מחיר את קירשנבאום ושנעשה גיוס מסיבי של עדי מדינה, תוך הענקת הטבות מפליגות. נראה בכוח נסיונות הפללה ללא שום בסיס".

בכתב האישום שהגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה צוין כי בשנים 2003-2014 קירשנבאום הייתה מזכ"לית מפלגת "ישראל ביתנו" - עובדת ציבור. בין 2004 ל-2009 כיהנה כחברת כנסת, ובין 2013 ל-2014 הייתה גם סגנית שר הפנים. בין היתר היא הייתה אמונה על חלוקת הכספים הקואליציוניים של המפלגה - תקציבי מדינה שהוקצו למפלגה בכפוף לחוק.

לטענת הפרקליטות, מ-2006 ועד פרוץ החקירה המשטרתית הגלויה ב-2014, היא ניצלה את תפקידיה, מעמדה ושליטתה על התקציבים כדי לקחת טובות הנאה פסולות לה ולבני משפחתה, עבור המפלגה ועבור מקורבים. היא גם ביקשה, דרבנה ודרשה מעובדי ציבור, גופים ועמותות לפעול למען מטרותיה הפסולות.

נטען כי לקחה שוחד, אליה ישירות או למקורבים, וגם מוצרים וטובות הנאה. במקרים נוספים נטען ששיטת השוחד הייתה מתוחכמת. היא ויד ימינה דאוד גודובסקי, שהורשע בהסדר ונשלח לשבע שנות מאסר, דרשו שוחד מגופים שביקשו לקבל תקציבי מדינה. הם התנו את מתן התקציב בעד נתח משמעותי ממנו חזרה לשימושם או תמורת קידום מטרות פרטיות, מתן שירותים ללא תשלום והעסקת מקרובים.

הפרשה המכונה "פרשת ישראל ביתנו" היא פרשה משפטית רחבה וכוללת למעשה ארבעה משפטים שונים שמתנהלים בנפרד בבית משפט המחוזי בתל אביב. מתוך עשרה נאשמים בשתי הפרשות המרכזיות נותרו שלושה בלבד שמנהלים את משפטם ואילו כבר הורשעו. קירשנבאום ורמי כהן עדיין נאבקים על חפותם, ומכחישים את המיוחס להם. דניאל אלינסון, נאשם נוסף במתן שוחד לקירשנבאום, מכחיש וממתין לגזר דינו שיינתן בקרוב.

את קירשנבאום מייצג עורך הדין גיורא אדרת. את הנאשם רמי כהן מייצג עורך הדין אבי חימי ומשה וייס. בראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה עומד עו"ד דן אלדד.