אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כששקד, בן גביר וסמוטריץ' ינהלו צילום: עמית שעל

כששקד, בן גביר וסמוטריץ' ינהלו

אם איילת שקד תחזור לתפקידה אחרי הבחירות, תוכניתה להחלשת מערכת המשפט תקבל סיוע נלהב מהימין הקיצוני

24.03.2019, 07:46 | משה גורלי

שרת המשפטים איילת שקד הציגה לאחרונה את תוכניתה למיגור מערכת המשפט, ובנייתה מחדש כרשות מסורסת, מוחלשת וכנועה לאדוניה, הממשלה והכנסת. והשאלה היא האם עלינו להתכונן לעולם החדש של בחירת שופטים ויועמ"שים בידי השלטון ושל פסקת התגברות, או ששקד רק נדרשה להרים ווליום כדי להוכיח לבצלאל סמוטריץ' ולכהניסטים שעדיף לסמוך עליה בכל הקשור לטיפול במשפט. בכל מקרה, יש כבר תסריט שבו שקד היא שרת המשפטים, סמוטריץ' ראש ועדת חוקה ואיתמר בן גביר הוא חבר בוועדה לבחירת שופטים.

קראו עוד בכלכליסט

התסריט אפשרי אם בנימין נתניהו מנצח ובונה את הקואליציה שלו עם השלישייה הזו. הקואליציה הזו, בכל הקשור למשפט, תיבדל מקודמתה בשני פרמטרים חשובים. הראשון, לא יהיה בה בלם כשר האוצר משה כחלון שהתחייב להגן על מערכת המשפט. וכן יהיה בה ראש ממשלה שיעשה הכל כדי לחלץ עצמו מכתב אישום. שלישיית שב"ס (שקד, בן גביר סמוטריץ') תשמח לספק לו את כל הדרוש לחילוצו מזרועות שב"ס, בתנאי שיאפשר לה לבנות את ארץ ישראל השלמה על חורבות מערכת המשפט.

אגב, כחלון תרם עוד בשורה עגומה לתמונה הזו, לאחר שגילה כי תמיכה בעצמאות מערכת המשפט לא רק שאינה מתגמלת פוליטית, אלא שהוא אפילו עוד עלול לשלם עליה.

איתמר בן גביר. אחת הצלעות בשלישיית שב"ס, צילום: יואב דודקביץ איתמר בן גביר. אחת הצלעות בשלישיית שב"ס | צילום: יואב דודקביץ איתמר בן גביר. אחת הצלעות בשלישיית שב"ס, צילום: יואב דודקביץ

“חוקי נירנברג"

לאחרונה התמקד זעמה של שלישיית שב"ס בפסילתו של מיכאל בן ארי (איחוד מפלגות הימין) והכשרת עופר כסיף (חד”ש־תע”ל) לרוץ לכנסת - אותו כסיף אשר השתמש בטרמינולגיה “נאצית” כדי לתאר את שקד ואת אביגדור ליברמן.

השיח "הנאצי" מלווה אותנו מאז הציגו מאיר כהנא וכך את מועמדותם לכנסת. זה היה ב־1981, אז הקביל יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט ביהמ"ש העליון משה עציוני, את המצע של כהנא לחוקי נירנברג שחוקקו הנאצים. ההבדל היחיד, ציין השופט, הוא שבכל מקום ששם היה כתוב "ארי" נכתב עכשיו "יהודי" ובמקום ששם היה כתוב "יהודי" נכתב עתה "ערבי".

על עמדה זו חזרה לימים השופטת ורדינה כהן בתביעת לשון הרע שהגיש (וזכה) עו"ד מיבי מוזר בשם שני עיתונאים נגד כך וכהנא: "מהחומר הנ"ל עולה", נכתב בפסק הדין, "כי תנועת כך היא תנועה גזענית וניאו־פשיסטית, וכי יש דמיון בין הצעות החוק שהוגשו על ידי מנהיגה ח"כ מאיר כהנא לבין חקיקה נאצית".

האשם: אהרן ברק

ומי הכניס את תועבת הגזענות לכנסת? בית המשפט העליון. "האין לגרוס", כתב אהרן ברק בפ"ד ניימן ב־1984, "כי חולשתן של הגזענות וההסתה בשקר הטמון בהן, הנחשף לעיני כל דווקא באותה תחרות חופשית של דעות ורעיונות, המייחדת את הדמוקרטיה?".

החברה הישראלית השיבה בשלילה לדברים היפים האלה. התחרות החופשית אימצה את שקר הגזענות והוכיחה שאין בו חולשה אלא כוח, אשר זיהם חלקים נרחבים בחברה הישראלית. הכנסת תיקנה אמנם את החוק וקבעה שהסתה לגזענות כבר לא תתחרה בכנסת ובשוק הרעיונות הדמוקרטי. אבל הגרורות כבר התפשטו.

הסרת מיכאל בן ארי מרשימת המועמדים לכנסת ה־21 לא תועיל אם החברים שלו ינהלו את מערכת המשפט. השופט היחיד שהכשיר את מועמדותו היה נעם סולברג שכאילו הדהד את ברק של פעם: “הדמוקרטיה הישראלית זקוקה אמנם להגנה, אך היא עדיין חזקה דיה להכיל בקרבה גם את בן ארי כחבר כנסת”. תחי האופטימיות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
ל-2 - בדיקה וניתוח של הראיות מראה שרק בן ארי צריך להיפסל
בבדיקה עקרונית-מוסרית, ייתכן שאפשר להגיע לתוצאות כאלה ואחרות. אבל בית המשפט בדק רק האם הושג הרף הראייתי המחמיר והגבוה, שנקבע בפסקי דין קודמים. נגד הרשימות הערביות נטען שהן שוללות את המדינה היהודית ותומכות במאבק מזוין של ארגון טרור; בדיקה הראתה שהראיות אינן תומכות בכך: כל המועמדים הבהירו היטב שהם תומכים בהגדרה העצמית של העם היהודי במדינת ישראל, ומתנגדים לאלימות ולטרור. הראיות שהובאו בבקשות הפסילה נגדם היו קטעי עיתונות ברובם, שלא מוכיחים את עילות הפסילה. גם הראיות נגד בן גביר וחלק ניכר מהראיות נגד בן ארי לא הספיקו; מה שגרם לבן ארי להיפסל הוא אמירות חוזרות ונשנות, בקטעי וידאו שהעלה בעצמו, שיש לגרש את הערבים כולם (מלבד "הנאמנים למדינה", שאותם העריך בכ-1%). ראיות בעוצמה כזו הן שגרמו לפסילה בשל הסתה לגזענות. כסיף והאחרים היו נפסלים אם היו מוכיחים (למשל) אמירות שלהם על תמיכה, באופן מפורש וחוזר ונשנה, במעשי טרור של ארגון טרור (כמו, למשל, מעשי רצח של אזרחים); אבל מה לעשות והם דווקא מתנגדים לטרור ולאלימות. עם כל הכבוד לתיאוריות ולהשערות, רק הראיות קובעות, והן לא תמכו בפסילת איש מלבד בן ארי.
א  |  24.03.19
2.
משפטן או פוליטרוק משפטי ?
הכותב פשוט מביך. שני השופטים היחידים שפסק הדין שלהם הגיוני וקוהורנטי הם השופטים "השמרנים" לכאורה(במאמר מוסגר: שמרני זה מי שפוסק לפי לשון החוק,"פרוגרסיבי" או ליברל זה שופט שמשתמש בהמצאת "הפרשנות התכליתית" כדי להתעלם מחוקים ברורים,חד משמעיים,שאינם צורכים פרוש,כדי לפסוק לפי השקפת עולמם הפוליטית,דתית וחברתית),שקבעו: או שיש לפסול את שניהם,עונים על דרישות חוק הפסילה,או שיש להתיר לשניהם לנסות להיבחר והציבור ישפוט אותם. שבעת "הפרוגרסיבים" פסלו מועמד יהודי על אמירות גזעניות בעיניהם ואישרו מועמדות בל"ד וקוויזלינג יהודי,שענו לפחות על שתי דרישות של חוק הפסילה,הטייה פוליטית מבישה שלהם.
בני בנקר  |  24.03.19
1.
ה"גזענות" כלפי "ערבים" – חקוי תעמולת שמאל
רבים מאד קטרגו בריש גלי על " 'הערוגה שבה צמחו' ברוך גולדשטיין ויגאל עמיר". הצבור (גם הערבי) ושומרי המוסר שנוכחו בהכללה על "הערוגה"- קבוצה חברתית-תרבותית, לא מחו והכשירוה. עכשו הבומרנג שנזרק והוכשר חוזר אל "ערבים"- לא כבני מוצא משותף אלא כצומחים ב"ערוגה" אחת.
"גזען" כמו שמאלני  |  24.03.19