בנק ישראל: נטל תשלומי הריבית על החוב של ישראל - כפול מה-OECD

בעוד שישראל רק הגדילה את הגירעון מנוכה המחזור למרות הצמיחה היציבה וסביבת התעסוקה המלאה לרמה של 3.7% בסוף 2018 לפי ההגדרות הבינלאומיות (ללא הפחתת ההכנסות ממכירת קרקעות המדינה), המדינות אליהן משווים את ישראל מבחינת המאפיינים השונים צמצמו אותו בממוצע מ-2% ל-0.2% והתקרבו יותר לאיזון תקציבי. לפי ניתוח בנק ישראל מאז הקמת הממשלה היוצאת, גדל הגירעון המבני בכ-3.7%, שלושה רבעים בעקבות הרחבת ההוצאות, ורבע בעקבות הפחתת המסים. כך עולה מדוח בנק ישראל שמתפרסם היום (א').

עוד בדוח בנק ישראל:

• בנק ישראל: 18% מהדירות המוצעות בהגרלות מחיר למשתכן נותרות ללא זוכה
• בנק ישראל: השוואת רמת המתמטיקה לעולם תגדיל את התוצר ב-40 מיליארד שקל
  

נשיא המדינה רובי ריבלין קיבל לידיו את דוח הבנק ביום שלישי האחרון בפגישה עם הנגיד פרופ' אמיר ירון. הנשיא מסר כי הדוח "מבטא בתוכו התמודדות עם אתגרים כלכליים גדולים. עם זאת לא הכול ורוד. בפני המשק ניצבים אתגרים גדולים: הגירעון הממשלתי עלה וחרג ממסגרתו, מחירי הדיור עדיין עולים, וטרם פיצחנו את אתגר הפריון הנמוך".

בשורה התחתונה של הפרק הזה בדוח, נטל תשלומי הריבית על החוב הציבורי, אמנם ירד בשנים בהן ההכנסות היו גבוהות (אולם הירידה תבלם כעת בעקבות העלייה בחוב ביחס לתוצר ב-2018 וזו הצפויה גם ב-2019), אך בכל מקרה הוא כמעט כפול מהממוצע ב-OECD ועומד על 2.2% מהתוצר לעומת 1.2% בממוצע. הסיבה לכך היא עלויותיו הגבוהות של חוב שגויס בעבר, הריבית הגבוהה המשולמת לאג"ח המיועדות לקרנות הפנסיה וחברות הביטוח וגם פרמיית הסיכון הנדרשת על החוב הממשלתי בעקבות סיכונים שונים, ביניהם הסיכון הגיאופוליטי.

בנק ישראל מציין כי הרחבת ההוצאות אמנם תרמה תרומה חשובה במתן מענה לצרכים חברתיים המקבלים מענה מוגבל בישראל בגלל רמתה הנמוכה של ההוצאה הציבורית האזרחית ואיפשרה שיפור של חלק מהשירותים הציבוריים שתקציביהם הופחתו בעשור הקודם, אולם מימונה של ההרחבה בעיקר על ידי הגדלת הגירעון המבני עלול להקשות על שימור התוספות שניתנו, ובוודאי על הרחבתן בהתאם לתוכניות הרב שנתיות שהממשלה אישרה. לפי הבנק שיעור הגירעון המנוכה עונתיות הגיע ל-4.2%.

הגירעון יעלה ל-3.8% - הרמה הגבוהה ביותר מאז התוכנית להתאמה פיסקלית מ-2013. הגדלת הגירעון, כידוע, הביאה כבר בשנה שעברה להגדלת היחס בין החוב לתוצר בהשוואה לשנה שלפני כן ועצרה את מגמת צמצום היחס בין החוב לתוצר, השנה היחס צפוי לעלות עוד יותר.

השורה התחתונה של הבנק: "הגדלת החוב בשנים של תעסוקה מלאה וצמיחה בהתאם לשיעור הפוטנציאלי תקשה על הממשלה לעודד את הפעילות בתקופות של האטה". למרות ההכחשות השונות של כחלון לפיהן המדיניות שלו תחייב קיצוצים חדים בהמשך, לפי דוח בנק ישראל שמירה על תקרת הגירעון תחייב מיתון של הוצאות הממשלה והתייעלות ניכרת בהוצאות השונות במקביל (או במקום) להעלאת מסים. על רקע התוכניות לשיפור התשתיות במשק שטרם תוקצבו, לממשלה הבאה יהיה אתגר לא קטן.

בנימין נתניהו והנגיד פרופ' אמיר ירון. דוח בנק ישראל לשנת 2018 | צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ

"הפחתות מס הביאה להגדל הגירעון"

בנק ישראל מתריע בפני הממשלה הבאה שתקום כי עליית הגירעון לרמה כה גבוהה (3.5% בחודש פברואר) מחדדת את הצורך לנקוט צעדי מדיניות על מנת לעמוד ביעדי ההוצאה והגירעון שהממשלה קבעה לעצמה. לפי בנק הישראל הסיבה לכך שב-2018 ההכנסות היו נמוכות במעט מהתחזית היא החזרי מס גבוהים על תשלומים שנעשו ב-2017, לצד הפחתות מתמשכות בשיעור מס החברות והריבית הגבוהה יחסית שרשות המסים משלמת על עודפי המקדמות (שכאמור חלקן שולמו בחזרה). מה שהביא לכך שההכנסות עמדו בתחזית הם עודפים של הביטוח הלאומי.

בנק ישראל מדגיש שוב כי הגדלת ההוצאה האזרחית בשנים האחרונות לא לוותה בהגדלה של מקורות מימון קבועים, אלא להפך, דווקא בהפחתות מס ולכן הביאה להגדלה של הגירעון המבני באופן שיקשה על הממשלה לשמר לאורך זמן, במיוחד אם תחול האטה אז תהיה חייבת הממשלה לרסן את ההוצאות או לעלות מסים. מאחר וגם ככה רמת ההוצאה האזרחית בישראל יחסית נמוכה, הממשלה כנראה תצטרך לפנות לדרך של העלאת מסים, מה ששר האוצר הנוכחי סירב בשנים האחרונות.

ניתוח הוצאות הממשלה לפי מטרות מראה כי התוספות התקציביות הגדולות שניתנו בשלוש השנים האחרונות למעשה דומות לחלקן בהוצאות בשנים

הקודמות - כך למשל התוספות הבולטות לביטוח סוציאלי וסיעוד שהיוותה 27% מהתוספת, התוספת לחינוך שעמדה על כחמישית מהתוספת והתוספת לבריאות שעמדה על 14% לא היו שונות ממשקלם של אותן הוצאות מאז 2011.

מי שדווקא כן נרשמה לגביו תוספת גדולה יותר (12% לעומת כ-6%) הם שירותים כלכליים, כלומר בעיקר השקעות בתשתיות ובינוי זו באה על חשבון תוספות שניתנו בעבר למערכת הביטחון. אולם עיקר ההשקעה בתשתיות הגיעה מהרשויות המקומיות שעשו זאת על רקע הבחירות בשנה שעברה, כפי שהן עושות בכל פעם לפני הבחירות.

אחד הדברים המעניינים שמוצא בנק ישראל הוא, שהיקף הקיצוצים הרוחביים שביצעה הממשלה הנוכחית גבוה בהרבה מהקיצוצים שביצעו ממשלות קודמות. הקיצוץ השנתי הממוצע עמד בשנות כהונתה של הממשלה על 4 מיליארד שקל בעוד שבשנים שלפני כן עמד על 1.4 מיליארד שקל. הסיבה העיקרית לכך היא כלל הנומרטור שהתקבל עם הקמתה, המונע ממנה לקבל החלטות ללא מקור תקציבי. אולם גם הממשלה הזו הצליחה לתמרן את ההוצאות וכך קיבל שר האוצר כחלון החלטות "חד שנתיות" בידיעה שיוארכו בהמשך. במקביל בעת אישור תקציב 2018 הוחלט על קיצוצים נרחבים בתקציבים שיידרשו ממשלות חדשות לאשר- 2.8 מיליארד שקל ב-2020 ו-5.1 מיליארד שקל ב-2021, בין היתר כדי לממן את התוספות הגדולות שניתנו לשוטרים וסוהרים.

ריבלין: "חשוב יותר להגביר את החופש הכלכלי"

בפגישת הנשיא ריבלין עם הנגיד ירון אמר ריבלין: "יש לנו במה להתגאות - שיעור האבטלה נמוך מאוד, המשק ממשיך לצמוח, השקל חזק מאוד, והאינפלציה נותרה נמוכה. בנוסף, למרות הצטמצמות הפערים החברתיים, הם עדיין גבוהים מידיי. הטיפול בבעיות אלו איננו פשוט. הגדלת ההוצאה הממשלתית נראית לפעמים כפתרון הקל, אך הוא איננו תמיד הפתרון הנכון. חשוב יותר להגביר את החופש הכלכלי, לעודד את הצמיחה, ולהעלות את היצע הדיור. עלינו לאתר את אלו שאינם מטפסים במעלה הסולם החברתי, ולהשקיע בשיפור מצבם. באופן ספציפי עלינו להשקיע באוכלוסייה החרדית ובאוכלוסייה הערבית, המתקשות להיחלץ ממלכודת העוני".

עוד התייחס הנשיא לעת תקופת הבחירות: "תקופת בחירות היא תקופה מאתגרת למשק. רבים מבטיחים דברים שאינם יכולים לקיים. אי-הוודאות משפיעה לרעה על הביצועים המקומיים ועשויה לפגוע בהשקעות. אני מקווה שהממשלה הבאה תורכב במהירות, ותגבש מדיניות מאוזנת למשק. מדיניות שתגביר את החופש הכלכלי ואת התחרותיות במשק, ובד בבד תדגיש את חלחול הצמיחה לעשירונים הנמוכים, ותשים בראש מעייניה את הגברת המוביליות החברתית. בנק ישראל איננו נבחר, ולא לחינם ניתנה לו עצמאותו המוניטארית. אני מאמין בשמירה על עצמאות זו, למרות קולות אחרים שנשמעים במערכת הפוליטית".

"2018 היתה שנה טובה לכלכלה הישראלית"

במסיבת עיתונאים היום אמר הנגיד ירון אמר כי ״2018 הייתה בסך הכל שנה טובה לכלכלה הישראלית. התוצר צמח, הייצוא גדל והפעילות המקומית התרחבה. המשק נמצא בסביבת תעסוקה מלאה, שיעור האבטלה ממשיך לרדת והגיע לרמה הנמוכה בותר זה כמה עשורים, ועליית השכר האיצה.עם זאת, הגירעון בתקציב הממשלה גדל ונדרשות התאמות פיסקליות כדי לייעל את פעילות הממשלה, היות שתוכניותיה לשנים הבאות כרוכות בהוצאות גדולות. יש להתאים את קצב גידול ההוצאות לקצב הגידול המצרפיים ולהעלות הכנסות ממיסים. יש לפעול להגדלת הפריון בכמה מישורים: שיפור ההון האנושי, ובפרט צמצום הפערים בחינוך, השקעה בתשתיות וביחוד בתחבורה הציורית, ולהמשיך לפעול לשיפור הסביבה העסקית. נוסף על כך, יש להגדיל את שיעורי התעסוקה במגזרים שעדיין ממעטים להשתתף בכוח העבודה. מדיניות כוללת ומתמשכת בתחומים אלה תתרום להעלאת רמת החיים של כלל חלקי האוכלוסייה ולצמצום אי השוויון במשק".

הנגיד ירון התייחס לשאלה האם כדי להעלות את הפריון על הממשלה הבאה לדרוש לימודי ליבה למגזר החרדי - מה שהממשלה הנוכחית בחרה להתעלם ממנו והשיב כי "מה שבטוח זה שצריך מיומנויות שיעזרו בשוק העבודה העתידי, אתה יכול לקרוא לזה איך שאתה רוצה ואלה הדברים החשובים. ויש שם נושא של הבנת הנקרא ומדעים".

ירון בחר להמנע מתשובה ישירה לשאלה האם הוא תומך במחיר למשתכן, הסוגיה שבשנה שעברה הביאה את משרד האוצר להטיח האשמות קשות בבנק ישראל. לדבריו "נושא הדיור חשוב ונוגע לציבור רחב, הפתרון לבעיית הדיור היה וצריך להיות הגדלת ההיצע, יהיה צריך באיזשהי צורה להגדיל את ההיצע. בינתיים בכל זאת היו מאמצים שהניבו פירות מסוימים, הדוח מראה על האטה של התחלות הבנייה ונצטרך לראות צעדים להגדלת ההיצע. התוכנית משקפת איזשהי בחירה של הממשלה להקצות משאבים לנושא ולקבוצות אוכלוסיה מסוימות, סקרנו בעבר את התועלות והחסרונות. הדוח נותן ראייה למצב הנוכחי".

בנוגע לשאלה כיצד על הממשלה הבאה לעשות התאמות פיסקליות השיב, כי "אנחנו בתקופה שבה צריך לעשות התאמות פיסקליות, זה צריך להיות רב שנתי, יש החלטות על קיצוצים אבל עדיף לא לעשות קיצוצים רוחביים, אלא קיצוצים כלכליים על פי סדרי עדיפויות. בהינתן לוח הזמנים די ברור שזה ייעשה על ידי הממשלה שתכנס".

לשאלה האם הוא מודאג מההבטחות הרבות הנזרקות לאוויר מצד הפוליטיקאים השונים ערב הבחירות השיב כי "כל מה שאני יכול להגיד זה שיחס החוב תוצר ואחריות פיסקלית הם נכס של המדינה וצריך לשמר אותו אני מניח שלאחר הבחירות כשכולם יידעו שזה נושא חשוב שצריך להתמודד איתו".

שר האוצר משה כחלון מסר בתגובה לגוח: "כלכלת ישראל נמצאת במצבה הטוב ביותר מאז ומעולם. דווקא בעת הזאת, יש חשיבות רבה ללמוד את דו"ח בנק ישראל כדי להבין לעומק את מצבה של כלכלת ישראל במטרה להכין אותה לאתגרים של השנים הקרובות. כל המלצה שתחזק את כלכלת ישראל ואת החוסן החברתי של ישראל - תאומץ. אני בטוח שנמשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם בנק ישראל, בהנהגתו של הנגיד פרופ' אמיר ירון, לטובת חיזוק הכלכלה והחברה."