אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שילוב הקהילה האתיופית בשירותי הדת: חלקים רבים בתוכנית עדיין מחכים ליישום צילום: ענר גרין

שילוב הקהילה האתיופית בשירותי הדת: חלקים רבים בתוכנית עדיין מחכים ליישום

למרות החלטות ממשלה בנושא, בדיקת המרכז להעצמת האזרח מגלה כי טרם הוקצו תקנים ייחודיים עבור הקייסים, טרם הוקצו תקנים לרבנים יוצאי אתיופיה ברבנות הראשית, לא קודמו התמריצים לשילוב עובדים יוצאי אתיופיה במועצות הדתיות ועוד. גם ההכרזה על הבחירות הביאה לעיכוב ביישום סעיפים אלה

01.04.2019, 15:32 | שירות כלכליסט

חוסר שילובם של יוצאי אתיופיה הוא נושא שעולה פעמים רבות לכותרות, ולא אחת מלווה במחאות ציבוריות. סוגיית שירותי הדת ללמעלה מ-140 אלף יוצאי אתיופיה הינה מורכבת ורגישה, ונוגעת בין היתר להכרה הרשמית במנהיגי הדת של העדה, הקייסים, להתמודדות הקהילה עם המועצות הדתיות, בדגש על הליכי רישום נישואין, בירור יהדות ועוד.

על אף שמשרד הדתות כבר הכיר פורמלית בקייסים והמדינה והרבנות הראשית התחייבו למנות מנהיגי דת מקהילת יוצאי אתיופיה, בשטח התחייבויות אלו יושמו באופן חלקי בלבד ויוצאי אתיופיה עדיין מתמודדים עם קשיים משמעותיים בתחום זה. במרץ 2018 קיבלה הממשלה את החלטה (3649) שכותרתה "הסדרת שירותי הדת עבור יוצאי אתיופיה וקידום שילובם המיטבי במערך הדת", אשר נועדה לתת מענה נרחב ומהיר לסוגיות אלו.

עם זאת, בפועל, סעיפים רבים מתוך ההחלטה, הנוגעים להקצאת תקנים ולהגברת שילובם של יוצאי העדה במערך הדת טרם יושמו, כאשר גם ההכרזה על בחירות עיכבה משמעותית את יישום ההחלטה ועצרה את מימושם של סעיפים מרכזיים מתוכה.

מחאה קייסים אתיופים, צילום: ענר גרין מחאה קייסים אתיופים | צילום: ענר גרין מחאה קייסים אתיופים, צילום: ענר גרין

בין היתר, נכון לפברואר 2019, טרם הוקצו התקנים לקייסים במועצות הדתיות, במסגרת סעיף זה אף הובטח כי משרד האוצר יעביר למשרד לשירותי דת תקציב של 4 מיליון שקל ב-2018 וכ-5 מיליון שקל בשנת 2019, טרם הוקצו התקנים ל-20 רבנים יוצאי אתיופיה שיועדו לשנת 2018, וכן לא ניתנו תמריצים לשילוב עובדים יוצאי אתיופיה במועצות הדתיות, כגון בלניות ורשמי נישואין יוצאי אתיופיה, ביישובים שבהם מתגוררים לפחות 1,500 תושבים יוצאי אתיופיה.

הפגנת האתיופים בתל אביב בינואר השנה, צילום: מוטי קמחי הפגנת האתיופים בתל אביב בינואר השנה | צילום: מוטי קמחי הפגנת האתיופים בתל אביב בינואר השנה, צילום: מוטי קמחי

יצוין כי ישנם סעיפים בהחלטה שכן מיושמים, וביניהם הקמת ועדה מייעצת, עידוד מיזמים משותפים עם זיקה לדת לטובת יוצאי אתיופיה, וקביעת פרוטוקולים הכוללים דרישות תפקיד להעסקת כהני דת ורבנים ועוד, כל אלה צעדים חשובים - אך לא מספקים ליצירת שינוי אמיתי במציאות.

מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח, עו"ד עינת פישר לאלו: "שילובם של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית היא מטרה חשובה מאין כמותה, אשר הממשלה התחייבה אליה בשורה של החלטות והצהרות. מערך שירותי הדת מהווה נדבך חשוב ומרכזי לקידום שילוב אמיתי וראוי ויש לצפות מן הממשלה לפעול בכל האמצעים העומדים ברשותה, גם למול המורכבות של תקופת הבחירות, כדי ליישם את ההחלטה בלוחות הזמנים שנקבעו ולקדם את נושא חשוב זה ללא עיכובים נוספים".

פרויקט המוניטור של ״המרכז להעצמת האזרח״ , הוא פרויקט מעקב אזרחי אחר ביצועי הממשלה ועמידתה בהתחייבויותיה לציבור. המרכז להעצמת האזרח הינה עמותה הפועלת בתחומי הממשל, ועוסקת ביישום התחייבויות הממשלה ובאפקטיביות המגזר הציבורי והרשות המבצעת. המרכז מפעיל שורה של כלים מקצועיים למעקב אחר פעילות הממשלה ואחר יישום הבטחותיה לציבור ופועל לשיפור הליכי היישום והסרת חסמים במגזר הציבורי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
שילוב קייסים בשירותי דת
אני חושבת שנתינת מעמד לקייסים ושילוב בני הקהילה האתיופית בשרותי הדת של המדינה הם דברים הכרחיים, חשובים ודחופים מאוד. צעדים אלו יובילו לשילוב משמעותי של הקהילה בחברה הישראלית ולתחושה של חבריה כי רואים אותם ומתייחסים אליהם כאל שווים. זהו נושא רגיש בעל חשיבות עליונה לבני הקהילה ששומרים באדיקות על המנהגים שעברו אצלם מדורי דורות. מנהגים אלה נשתמרו מהזמן שבית המקדש היה קיים ועל כן לא תואמים את החיים הדתיים הנהוגים בארץ היום. שילובם של הקייסים בשירותי הדת יעזור להם לתת מענה לצרכי הקהילות שלהם והם יוכלו לשמר את מסורת אבותיהם שחשובה להם כל כך. ובמקביל, יעזרו למנהיגי הדת בקהילה אתיופית להתאים את אורח החיים הדתי למציאות העכשווית (ללא בית המקדש, לדאבונינו) מבלי לפגוע במסורת של הקהילה.
אורות  |  23.06.19
1.
קהילת יהודי אתיופיה
אני חושבת שהחלטת הממשלה לשלב את הקהילה אתיופית בשירותי הדת, היא החלטה ברוכה ואף הכרחית. בעקבות הסיור בביתא ישראל ומפגש מקרוב עם אנשי הקהילה, נפתח לי צוהר לחיי היום יום והתרבות של אנשים הקהילה האתיופית. נוכחתי לדעת שהקייסים משמשים כמנהיגים לאנשי הקהילה, אך סמכותם פוחתת כאן בישראל משום שלא ניתן להם המקום לו הם ראויים. בכך שתינתן להם הכרה רשמית כמנהיגי הדת של העדה, הקייסים, יוכלו לשוב למעמד לו הם זכו באתיופיה, ואילו לאנשי הקהילה יהיה המענה הראוי מתוך הקהילה ולא יזדקקו לו מבחוץ. לצערי הרב החלטת הממשלה בנושאים אלו רק התקבלה אך לא מומשה, בפועל לא ניתנו התקניים היחודיים שלהם זקוקים כל כך הקייסים. אני מקווה שבקרוב החלטות ימומשו ויחלו לבצעם בפועל.
ורדי  |  10.06.19