"מקצוע" חדש בארה"ב: אוספים אשפה מבתי מיליארדרים ומוכרים אותה כ"מזכרות"

נבירה באשפה היא מקצוע הנפוץ בעיקר בפאבלות ושכונות עוני במדינות דרום אמריקה. אך תחקיר של ה"ניו יורק טיימס" מצא כי הפערים המתרחבים בסן פרנסיסקו הביאו לכך שהמקצוע התפשט גם לארה"ב.

כך למשל, תושב העיר, ג'ק אורטה, מתוגרר בדירת סטודיו קטנה המרוחקת כמה רחובות מאחוזתו של מייסד פייסבוק מארק צוקרברג ששוויה 10 מיליון דולר, והיא מלאה באשפה שאסף מצוקרברג ומשכניו המבוססים, כמו קסדת אופניים ורודה, שואב אבק, מייבש שיער ואפילו מכונת קפה.  

פחי זבל בברלי הילס | צילום: varley

אורטה (56) הצליח גם לסחוב מהפח של צוקרברג ערימת בגדים. "אני פשוט נדהם לראות את הדברים שאנשים זורקים", אמר לעיתון. "אף פעם אי אפשר לדעת מה נמצא". אורטה כבר הספיק לאסוף טלפונים, מכשירי אייפד, שלושה שעונים ושקיות של מריחואנה (אותן הוא דווקא עישן ולא מכר). בשלהי אוגוסט ותחילת ספטמבר כשרבים חוזרים מפסטיבל ברנינג מן, אורטה נוטה למצוא אופניים נטושים מכוסים בחול.

אורטה, הוא חייל משוחרר שמתגורר בדיור ציבורי לאחר שנים כחסר בית, מוכר את הדברים שהוא מוצא מתוך מטרה להרוויח בין 30 ל-40 דולר ביום, שיספקו לו שכר שבועי בסיסי של 300 דולר. אם כי, הוא מודה כי פריטים מסוימים נמכרים יותר בקלות מאחרים. לדבריו, צעצועים לילדים כמעט ולא נמכרים כי הורים לא מתלהבים מהמחשבה שהצעצוע היה באשפה, כך גם לגבי בגדי נשים. לעומת זאת, לגברים לא ממש איכפת וקל למכור להם בגדים. ג'ינס לגברים למשל נמכר לרוב במהירות במחיר של 10-5 דולר.

שקית זבל של לואי ויטון | צילום: twitter

אורטה אינו לבד. הבלוגר פיננשל פרטנר פרסם לאחרונה פוסט שבו התפאר כי הרוויח מעל אלף דולר ממכירת פריטים שמצא בפח אשפה של בניין דירות יוקרתי. בין הפריטים שמכר היו שולחן סלון, כסאות בר ובגדים שעליהן עדיין התגיות. 

"האשפה של אדם אחד היא האוצר של אדם אחר", מסכם וויליאם וושינגטון, אחד מעמיתיו של אורטה למקצוע חיטוט האשפה.

יצוין עם זאת, כי נבירה באשפה אינה חוקית בקליפורניה, אף שהחוק כמעט ולא נאכף.