אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המדינה משפרת אחיזה בטלפון של נוה צילום: יריב כץ

המדינה משפרת אחיזה בטלפון של נוה

הקרב המשפטי בין ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה לכתבת גלי צה"ל הדס שטייף בשאלת החופש העיתונאי מול הזכות לפרטיות מציב את המדינה בכל צדי המתרס: גם חוקרת, גם מאשימה, גם מתגוננת וגם שוקלת לתת חסינות

30.04.2019, 07:05 | משה גורלי

"בוויטרינה של חנות הכובעים הגדולה בקינג ג'ורג' אין מספיק כובעים כמו שהיועץ המשפטי לממשלה חובש בתיקים האלה", אמר סנגורו של אפי נוה, עו"ד בעז בן צור, בדיון שהתקיים שלשום בבית המשפט המחוזי מרכז בבקשת המדינה לעכב את התביעה האזרחית שהגיש נוה נגד גלי צה"ל ובכיריה על הפרת פרטיותו.

קראו עוד בכלכליסט

תחנת הרדיו ובכיריה שמעון אלקבץ, הדס שטייף, נורית קנטי, אילאיל שחר ורזי ברקאי נתבעים על הפריצה לניידים של נוה ושליפת התכתובות האינטימיות מתוכם. חלק מהתכתובות, בעיקר הקשר עם המועמדת לשיפוט אתי כרייף, נותבו לחקירה פלילית שעוטרה בשם הסנסציוני "מין תמורת מינוי".

הדס שטייף בביהמ"ש , צילום: יריב כץ הדס שטייף בביהמ"ש | צילום: יריב כץ הדס שטייף בביהמ"ש , צילום: יריב כץ

כדי להבהיר קצת את התסבוכת, צריך לעשות סדר בכל התיקים שמעורב בהם נוה, שהם גם הכובעים השונים עליהם דיבר סנגורו. חקירת "מין תמורת מינוי" אוחדה עם התלונה הפלילית שהגיש נוה במשטרה על הפרת פרטיותו.

במקביל מתנהל תיק נתב"ג (היציאה הלא חוקית מהארץ עם בת זוגו), שתקוע כבר זמן רב אצל נשיאת השלום ראשון לציון עינת רון, שאמורה להחליט בבקשת בן צור להורות לפרקליטות לחשוף מקרים נוספים שבהם הוגש כתב אישום נגד הברחת גבול בידי מי שאינו מנוע יציאה מהארץ. ועכשיו נוספה צלע רביעית - התביעה האזרחית שהמדינה מבקשת לדחות את בירורה עד מיצוי ההליך הפלילי.

הליך פלילי יכול לדחות הליך אזרחי. כך למשל עצר בית המשפט המחוזי בתל אביב, לבקשת היועץ המשפטי, את התביעה הייצוגית נגד בזק עד סיום ההליכים הפליליים בתיק 4000. החשש לזיהומים הדדיים בין המסלולים מובן, וגם המידע שיתברר בהליך הפלילי יכול להשפיע על המסלול האזרחי. אבל האם בית המשפט אמור להיעתר לבקשת עיכוב של המדינה, כשהיא בעצמה צד ובעל עניין בשני ההליכים? במקרה הנדון היא גם מייצגת את הנתבעת גלי צה"ל וגם מבקשת לדחות את התביעה נגדה.

ושאלה נוספת: עד מתי? הרי המדינה שולטת על קצב החקירה, וחקירות יכולות להימשך שנים. לכן ביקש השופט אורן שוורץ מב"כ המדינה, עו"ד סימה אזולאי, להגיש לו דו"ח שיפרט לוח זמנים משוער. הוא אינו יכול לחייב את הפרקליטות והמשטרה להגיש דו"ח כזה, והן ממש לא אוהבות להתחייב. אבל השופט רמז כי יקבל החלטה בכל מקרה, ובהיעדר דו"ח יקשה עליו להיענות לבקשת הדחייה של המדינה.

בן צור התלונן מרה כשהדגים את שליטתה הדחיינית של המדינה בתהליך: "נוה הגיש תלונה במשטרה לפני שלושה חודשים, ועד היום אפילו לא זימנו אותו למתן עדות". והוא דיבר על כובע נוסף שחובש היועמ"ש: החסינות שהובטחה "לפי הפרסומים בתקשורת" לנתבעים מפני אישום פלילי. אזולאי סתרה את הפרסומים: "מהדס שטייף נגבתה עדות, אך לא הובטח לה דבר". בן צור ביקש למנף את החסינות לטובתו, וטען כי אם אכן הובטחה, סימן שהעיתונאים שנזקקים לה עברו עבירה פלילית שמחזקת את עוצמת הפרת הפרטיות הנטענת בתביעה על 7 מיליון שקל שהגיש נוה.

הגילוי שחסינות טרם הובטחה מעוררת שאלות. ראשית, האם ההדלפה נשענת על הבטחה שכך אכן יהיה בסופו של דבר. התנאים לכך יידונו בהמשך, והם קשורים לשאלה השנייה העקרונית שנוגעת למעמדו של עיתונאי בצומת הרגיש הזה, כשנופלת לידו ההזדמנות "לחשוף" את פרטיותו של איש ציבור. וזה יכול להיות נייד, לפטופ או תיק מסמכים שמקור העביר לו.

בן צור ונוה מחלקים את הפרת הפרטיות לשניים: לפריצה לנייד ולחשיפת התוכן האינטימי. בן צור הדגיש שהתביעה האזרחית, לפחות לעניין הפריצה, לא קשורה להליכים שמתנהלים במקביל. ולגבי התוכן, אמר: "אפשר לעשות 'הולד', ואם המדינה תצביע על תקלה ושיבוש כתוצאה מחשיפת תוכן כלשהוא, אפשר להניחו בצד עד שיתבררו הדברים. ולדעתי, שאינה רלוונטית כעת, לא יהיה כלום בסוף".

עו"ד אפי נוה בביהמ"ש, צילום: יריב כץ עו"ד אפי נוה בביהמ"ש | צילום: יריב כץ עו"ד אפי נוה בביהמ"ש, צילום: יריב כץ

טקטיקה מסוכנת

הטקטיקה הזו קצת מסוכנת. דווקא התביעה האזרחית שהגיש נוה עלולה לתמרץ את הפרקליטות לתרגם את החקירה לכתב אישום חמור נגדו, ולהקל את ההתמודדות מול התביעה והתלונה שהגיש נוה. לא מן הנמנע שטקטיקה זו משרתת אסטרטגיה - לדחוק את המדינה לעמדת ניגוד עניינים מובהקת - בדיוק כפי שעשה נוה, שיצא לקרב גלוי ובוטה נגד פרקליט המדינה שי ניצן. "פנו אליי שופטים בכירים שאתמוך במועמדותו לעליון והתנגדתי כי אינו ראוי", אמר לעמרי אסנהיים ב"עובדה". זו דרך הנטרול שלו. מנדלבליט מנוע מלטפל בענייניו כי הוא "חבר" שלו, ועכשיו על ניצן לסור מהדרך כי הוא "אויב" שלו.

לתביעה נגד גלי צה"ל פוטנציאל לשרטט את גבולות החופש העיתונאי לחשוף מידע פרטי אינטימי של איש ציבור. אין תשובות מוחלטות לדילמה מוכרת זו שבין פרטיות לבין "עניין ציבורי" שזכות הציבור לדעת, אלא באיזון בין הערכים שמתנגשים. ברור שאם הפרת הפרטיות חשפה וסיכלה פשע חמור, אז לעזאזל הפרטיות. אבל יש כאן שאלה מקדמית - מה ידעו שטייף וחבריה ברגע שהחליטו לפרוץ לנייד. האם היה להם יסוד להניח שיהיו בו ראיות לפשע.

ובהנחה שלא הם גנבו את הניידים, האם יחשפו ויעידו את המקור שהביא אותם ואולי גם הניח בפניהם את החשד שהם אוצרים בקרבם מידע מחשיד. אם ישמרו העיתונאים על חיסיון המקור, הם ישללו מעצמם הגנה חשובה בדמות האפשרות להוכיח שהתבססו על חשד כלשהו כשפרצו לניידים. בדיוק כמו ששוטר שפורץ לבית ללא צו חיפוש או עורך חיפוש גופני ברחוב על אדם צריך להראות שעשה זאת על סמך חשד סביר כלשהו.

שמעון אלקבץ מפקד גלי צה"ל בביהמ"ש, צילום: יריב כץ שמעון אלקבץ מפקד גלי צה"ל בביהמ"ש | צילום: יריב כץ שמעון אלקבץ מפקד גלי צה"ל בביהמ"ש, צילום: יריב כץ

בהיעדר חשד כזה, מתעוררת השאלה אם יינתן פטור כללי מראש לעיתונאי שיפרוץ נייד של איש ציבור שהגיע אליו ללא חשד מבוסס כלשהו. עו"ד אזולאי הבהירה שטרם הוחלט על חסינות לשטייף. הדעת נותנת שחסינות כזו ראויה רק אם העיתונאי יוכיח שהיה לו בסיס סביר לחשוד שבנייד טמון מידע בעל עניין ציבורי רב. וחשוב לדייק: לא בהכרח מידע שחושף עבירה פלילית. ה"עניין הציבורי" שמכשיר פלישה לפרטיות רחב בהרבה מהתגבשות עבירה פלילית כזו או אחרת.

תרחיש בעייתי

נוה ופרקליטו דוהרים בכל הכוח ובכל המסלולים – גם תלונה במשטרה וגם תביעה אזרחית. ההתקפה היא ההגנה הכי טובה מבחינתם, והם תוקפים ומשדרים ביטחון רב, הן לגבי הנזק הרב שנגרם לנוה והן בטוהר כפיו, הציבורי והפלילי. לשיטתם, ההתכתבות עם המועמדת לשיפוט כרייף מעידה לכל היותר על קשר לגיטימי. לא שוחד, לא הפרת אמונים, לא ניגוד עניינים.

בשלב זה איננו יודעים אם חברי הוועדה לבחירת שופטים התייעצו עם נוה על מועמדותה, ומה אמר להם. אם יתברר שהיה מעורב בהתייעצות כזו ולא גילה את הקשר איתה, הוא בבעיה. המסרונים בנייד מוכיחים את הקשר שאמור היה למנוע מנוה כל מעורבות בהחלטות לגבי כרייף. וכך נסגר המעגל שיכול להשליך על התביעה, על עוצמת הפרת הפרטיות אל מול זכות הציבור לדעת, על הבקשה לעיכוב התביעה ועל עמדתה של המבקשת, המדינה מרובת הכובעים.

תגובת הפרקליטות לטענות שהועלו בכתבה: "הטענה לניגוד עניינים כביכול הינה מופרכת לחלוטין. יתרה מכך, ההחלטה להגיש כתב אישום התקבלה על פי המלצת פרקליטת מחוז מרכז, פרקליט מחוז נוסף שהתבקש לחוות דעתו בעניין והמשנה לפרקליט המדינה (פלילי) - כולם פה אחד המליצו להגיש את כתב האישום. הטענה לפיה פרקליט המדינה בירר כביכול מה סיכוייו להתמנות לעליון היא שקר גס. פרקליט המדינה לא פנה לאיש - לא לשופט עליון ולא לאיש אחר כלשהו - בנושא מינוי עתידי כלשהו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות