אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

"יהיו חברות קנאביס ששוויין היום ייראה כבדיחה"

באי.בי.אי התאהבו בסגולות הכלכליות של הקנאביס והחליטו ללכת עליו בגדול. בית ההשקעות השיק ארבע קרנות המשקיעות בתעשייה הכי שנויה במחלוקת בקרב המוסדיים. המנכ"ל והיו"רית של פעילות קרנות הנאמנות משוכנעים שאומת הסטארט־אפ עוד תהפוך לאומת הקנאביס, אבל ליתר ביטחון מסייגים: "השוק עדיין בתולי מאוד, ולכן ההשקעה היא באמצעות רשת - לא עם חכה"

05.05.2019, 07:49 | צלי גרינברג

רק גוף מוסדי ישראלי אחד מעז כעת לשחות בבריכת הקנאביס המתרחבת, והוא מנתב כספים לתחום שמעורר את המחלוקת הקשה ביותר בקרב המוסדיים המקומיים. בית ההשקעות אי.בי.אי (IBI) מאמין בפוטנציאל הכלכלי של הצמח הירוק, ובתוך פחות משנה הקים ארבע קרנות נאמנות עם זיקה לקנאביס.

קראו עוד בכלכליסט

כנס הקנאביס של כלכליסט יתקיים מחר, יום ב' 6 במאי. לפרטים והרשמה לחצו כאן

מנכ"ל אי.בי.אי קרנות נאמנות אורי בן דב (43) והיו"ר אלה אלקלעי (56) הבהירו בראיון ל"כלכליסט" כי "למרות הסיכון הקיים כיום בהשקעה בענף הקנאביס הישראלי הוא קטן מהסיכוי לרווח". לתפיסתם, אומת הסטארט־אפ עוד תיהפך לאומת הקנאביס.

חלק מהקולגות שלכם טוענים שתעשיית הקנאביס היא בועה.

בן דב: "השתתפנו בפאנל עם גילעד אלטשולר, שטען כך, ואני אמרתי שאיש מאיתנו לא עבר קורס בנבואה. עובדה - טועים גם בהשקעות בחברות שיש עליהן מידע מקיף והיכרות קרובה. ייתכן שגם בנושא הקנאביס אנו טועים, אבל לאו דווקא בהסתברות גדולה יותר. הרי כבר שנים אומרים ששוק הנדל"ן בועתי, ולכולם כבר נמאס לומר זאת. מישהו חזה שטבע תרד ב־80%–90% מהשיא? אנחנו מספיק מנוסים כדי להיות צנועים, והכל תלוי במשקל שנותנים לזה בתיק".  

אלקלעי: "נכון, מדובר בתעשייה שצריך ללמוד אותה ולהקדיש לה משאבים, אבל להערכתי, אחרי שייסחרו בת"א יותר מ־30 חברות קנאביס, וזה יקרה, גם המוסדיים ייכנסו".

עדיין יש סימני שאלה לגבי השווי הגבוה של החברות ואמינותן.

בן דב: "גם החברות הקנדיות נסחרות בשווי גבוה יחסית, אבל הכל תלוי בהקשר. פעם בעשרות שנים מגיע סקטור כמו הקנאביס, שהפוטנציאל שלו - לצד הסיכון - הוא עצום. הרכבת כבר יצאה לדרך, והשאלה אינה אם היא תגיע ליעד, אלא מתי. אז כל המצקצקים למיניהם, שיירגעו. להערכתנו, הבורסה תשיק בקרוב מדד ייעודי לענף".

קרן ראשונה שחושפת לחברות ישראליות בתחום

 

כחודש וחצי לאחר אישור יצוא הקנאביס בממשלה הוציא אי.בי.אי תשקיף להשקת קרן השקעות ייעודית לחברות הקנאביס הרפואי הישראליות הנסחרות בתל אביב. זו קרן הנאמנות הראשונה המאפשרת למשקיעים להיחשף, במשקל שווה, לחברות ישראליות בעלות זיקה לקנאביס, ובמסגרתה ינוהלו עד 150 מיליון שקל מכספי המשקיעים, שיושקעו בחברות שיעמדו בפרמטרים שקבע בית ההשקעות.

בן דב ואלקלעי, צילום: עמית שעל בן דב ואלקלעי | צילום: עמית שעל בן דב ואלקלעי, צילום: עמית שעל

במקביל פרסם בית ההשקעות תשקיף להשקת קרן נאמנות נוספת, אי.בי.אי (D4) קנאביס עולמי־ישראל, שלא תהיה בה מגבלת סכום השקעה, ותחשוף 50% לפחות מהשווי הנקי של נכסיה למניות קנאביס שנסחרות בחו"ל או בישראל. בתשקיף נכתב גם כי 20% לפחות מהשווי הנקי של נכסי הקרן יושקעו במניות של חברות קנאביס הנסחרות בישראל.

שתי הקרנות יצטרפו לקרנות הקנאביס הקיימות של בית ההשקעות, שמחקות את מדד הקנאביס הצפון אמריקאי והושקו באפריל 2018 (מנוטרלת דולר) ויוני 2018 (דולרית). מדד זה כולל את חברות הקנאביס הנסחרות בבורסות בארה"ב ובקנדה.

אלקלעי: "ייתכן שחברות קנאביס ישראליות ייקחו כסף מהציבור ויקנו יאכטה ופנטהאוז, אבל אם יש פה רמאים, הם מיעוט. הפיתוי להשקיע בבניית החברה, כדי להתפתח לקראת רכישה בידי חברת קנאביס קנדית גדולה, הוא גדול. אחד היתרונות של הרגולציה המקומית הוא שהחברות יעמדו בסטנדרטים גבוהים, וכרגע אין חברות רבות בעולם שעומדות, בהיבט הרפואי, בסטנדרטים גבוהים כמו בישראל".

בן דב: "אמנם התחום הפך למסיבת הסלבס הגדולה בעיר - מרמטכ"לים וראשי ממשלה ועד אנשי נדל"ן - אבל לציבור אין אפשרות, כמו לאהוד אולמרט או לאהוד ברק, לקבל בהנחה נתחים בחברות. לכן חלוקת העבודה ביני לבין הלקוח היא שאני צריך לגוון והוא צריך למנן. השוק בישראל בתולי מאוד, ולכן התפיסה שלנו לגביו היא השקעה באמצעות רשת - לא עם חכה. כלומר, השקעה בכלל החברות בסקטור, ולא בחברה זו או אחרת. זה דומה לרכישת מדד האינטרנט לפני כ־20 שנה. באותם ימים לא היה ידוע אם גוגל תצליח או IOL. דוגמה נוספת היא חלוקת רישיונות הגז בישראל. מי ידע אז שדלק ורציו יהיו אלה שימצאו גז, ושרוב פעילות קבוצת דלק תתמקד בזה?".

אלקלעי: "אילו ישראליות יצליחו ואילו ייכשלו היא שאלה שאי אפשר לענות עליה כעת. יש אִמרה בשוק ההון, 'תקנה בציפיות ותמכור בהתממשות שלהן', אבל השוק הקנדי ציפה, המחירים עלו והיתה לגליזציה, ואילו החברות לא עמדו בציפיות ולא הגיעו למכירות המצופות. למה? כי נדרש להן זמן להתאים את הייצור לתקנות החדשות. מובן שהיתה התרסקות, אבל עם הזמן המניות תיקנו, וחלקן אפילו כבר באובר שוטינג. אז יהיו חברות קנאביס ישראליות שיימחקו, ויהיו כאלה ששוויין היום עוד ייראה כבדיחה. הביקוש בעולם כבר נמצא כיום במצב מאתגר מול ההיצע, ואם ארה"ב תעבור ללגליזציה מלאה, הוא ייהפך לאינסופי".

"חיכינו שישראל תאשר את היצוא - והסתערנו"

אמנם היצוא מישראל אושר, אך עדיין אין תקנות ושיטות עבודה לכך. באי.בי.אי מאמינים כי היצוא יחל במועד שקבעה לכך הממשלה, עד הרבעון האחרון השנה.

איך נהפכתם לסנגורים נלהבים כל כך של התחום?

בן דב: "הרעיון נולד אחרי שנקלענו לכנס קנאביס, במסגרת כנס אחר שהשתתפנו בו בפרנקפורט, ופשוט התאהבנו בצמח. ב־2017, כשבארץ עדיין לא ידעו לאיית את המילה קנאביס, הבאנו לרשות ניירות ערך את רעיון הקמתה של קרן ייעודית, על בסיס מדד חברות הקנאביס הציבוריות בצפון אמריקה. באפריל 2018 הנפקנו את הקרן, וכחצי שנה לאחר מכן נכנסו לתחום חברת אלכוהול וחברת טבק מהגדולות בעולם: קונסטיליישן ברנדס, שהשקיעה 4 מיליארד דולר בחברת הקנאביס הקנדית קאנופי; ואלטריה, שהשקיעה 1.8 מיליארד דולר בקרונוס הקנדית. באוקטובר 2018 עברה קנדה לגליזציה מלאה, ובארה"ב חלה התפתחות מואצת לכיוון הסדרת הקנאביס ברמה הפדרלית. אפילו יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאואל התייחס באחרונה לנושא. חברות כמו נוברטיס וטבע נכנסו לתחום, במישרין או בעקיפין, ומדינות נוספות בעולם אפשרו שימוש בקנאביס רפואי, חלקן שוקלות לגליזציה מלאה.

 חיכינו שישראל תאשר את היצוא, וברגע שזה אושר החלטנו להסתער ולהקים קרן בזיקה לקנאביס הישראלי. השימוש במילה זיקה הוא מכוון, כי החברות עדיין בשלבים שונים של מזכרי הבנות וגיבוש הסכמים מחייבים. המטרה היא להנגיש את 'אומת הקנאביס' שמתחילה להיווצר פה לציבור המשקיעים בישראל".

"הפעילות הזאת לא שונה בעיניי מקרן ההייטק שהקמנו, לאחר שזכינו במכרז שהובילה המדינה להקמת קרנות נאמנות להשקעה בסטארט־אפים, שבמסגרתה גייסנו 400 מיליון שקל. גם סטארט־אפים הם חברות שרק יצאו לדרך וגורלן לא ידוע. אנחנו מאמינים שבעוד שבע־עשר שנים ישראל תגיע לשם. קורה משהו גדול בארץ ובעולם, ומן הראוי לתת למשקיעים אפשרות להשקיע בו, אך תחת אזהרה שהחברות עדיין בשלביהן הראשונים".

אלקלעי: "אפילו קופות החולים הגרמניות כבר מאשרות השתתפות כספית מלאה לחולים. כשמסתובבים היום באירופה רואים בבתי המרקחת את מוצרי הקנאביס. יש קונצנזוס ותובנה שבהיבט הבריאותי קורה פה משהו גדול. זה לא הורס את הכבד, לא קמים עם האנגאובר, זה עושה טוב, אז למה לא? זה כל כך הרבה יותר בריא מאלכוהול, ולבטח מסיגריות, אז קשה מאוד לסרב לזה".

יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה דרשה באחרונה מבתי ההשקעות לא לבצע שינויי מדיניות מהותיים בקרנות נאמנות - מהלך שמסייע להעלמת ביצועי עבר כושלים. זאת בעקבות שיחה סגורה שקיימה עם מערכי הייעוץ בבנקים, כדי לשכנעם לספק ייעוץ רק לקרנות עם היסטוריית תשואות של שלוש שנים.

האם הצעד הזה יפריע לכם?

בן דב: "תופעת ריבוי הקרנות מוכרת לכל מי שבתחום. יו"ר הרשות מטפלת בנושא, ואנחנו מניחים שזה ייפתר בקרוב. ברגע שמנגנוני הדירוג והמערכת יעברו למודל שלוש השנים המוצע, תקטן המוטיבציה להקמת קרנות חדשות. אנחנו בשיא מבחינת מספר הקרנות, ואני מאמין שהוא יקטן. אבל אני מבדיל בין הפסיביות, שמחקות כל מדד ושואפות להשיג את תשואתו, לבין האקטיביות, ששואפות להכות את מדד הייחוס שלהן. בפסיביות המספר רק יילך ויגדל, כי על כל נישה או תת־נישה תהיה אופציה להשקיע, וזה תלוי ברעיונות ההשקעה ובתחומים בעולם. בתחום הקרנות האקטיביות סביר שנראה ירידה, וכבר כיום יש מיזוגים של קרנות"."

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות