המנכ"לית ששיקמה את דיסקונט פורשת ממערכת הבנקאות

אתמול, בזמן שהעיניים בשוק ההון נשואות לרשימת המועמדים להחלפת מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו, שנסגרה השבוע, מנהלת מוכשרת אחת צחקה כל הדרך מחוץ למערכת הבנקאית. לילך אשר טופילסקי, מנכ"לית דיסקונט ומי שהיתה תקוות משקיעי הפועלים כיורשת של פינטו, הודיעה במפתיע כי היא עוזבת את תפקידה לטובת מינוי כשותפה בכירה בקרן ההשקעות פימי של ישי דוידי.

חברי ההנהלה של הבנק הוכו בתדהמה. אשר טופילסקי מידרה אותם לחלוטין מהמהלך, והם עדיין לא ממהרים להסתער על הטרף.

לא רק בהנהלת הבנק מרוצים מביצועי המנכ"לית. החיבה לאשר טופילסקי בשוק ההון כה גדולה, שבסוף אפריל, כשנודע על עזיבתו של פינטו, כתב אנליסט בבית ההשקעות אקסלנס סקירה שבה הכתיר אותה כמועמדת המתאימה ביותר לתפקיד, אף שהצהירה כי לא תתמודד עליו.

מבנק מנומנם לילד פלא

קל לזרוק סופרלטיבים ולהכתיר מנהלים כמוכשרים, מבריקים או במקרה של אשר טופילסקי, "המנהלת הטובה בענף הבנקאות", כפי שמתארים אותה גורמים בשוק ההון. אלא שאצלה לא צריך להסתכל רחוק כדי למצוא תוצאות שמצדיקות את התארים. מאז מונתה לתפקיד בפברואר 2014, עלתה מניית דיסקונט בכמעט 140% (מתואם דיבידנד) בזמן שמדד מניות הבנקים עלה ב־88.8% בלבד.

אשר טופילסקי הגיעה לבנק בתקופה קשה. המשקיעים בשוק ההון כבר התייאשו מהמניה, לאחר ששני המנכ"לים שקדמו לה לא הצליחו לחלץ את הבנק ממערבולת של חוסר יעילות, אפס צמיחה ועוצר דיבידנדים.

את 2013, רגע לפני כניסתה של אשר טופילסקי לתפקיד, סיים הבנק עם יחס היעילות הנמוך במערכת: 78.2%. ראובן שפיגל וגיורא עופר, שני המנכ"לים הקודמים, ניסו להוביל תהליכי התייעלות ותוכניות פרישה, אך התקשו להתמודד מול יו"ר ועד העובדים הדומיננטי ריקי בכר. שפיגל, למשל, ניסה להוביל מהלכי התייעלות ופרישה מוקדמת, אך זמן קצר לפני עזיבתו פרץ בבנק סכסוך עבודה, שבמסגרתו דרש בכר להמשיך במנגנון הטייס האוטומטי שהביא לתוספת שכר שנתית של 5% לעובדים. הליך ההתייעלות נתקע.

חודשיים בלבד לאחר שאשר טופילסקי מונתה, היא קנתה את דרכו של בכר החוצה, עם חבילת פרישה של 12 מיליון שקל. בכר, שהיה אז בן 69, פנה לערכאות משפטיות בדרישה להמשיך לכהן בתפקיד. אשר טופילסקי התעקשה לא להאריך את החוזה שלו - ובית המשפט צידד בה. זה היה המהלך המשמעותי הראשון שלה בדרך לבנייה מחדש של האמון בין העובדים להנהלה ולהבראת הבנק. בראיון ל"כלכליסט" בדצמבר 2018 היא אמרה על התהליך הזה: "הבנתי שצריך להפוך את הארגון לכזה שיש לו תשוקה לשינוי".

מטבע הדברים, השנה הראשונה של אשר טופילסקי בתפקיד היתה זו שנת למידה ובניית תוכנית אסטרטגית. בהתאם, הבנק סיים את 2014 עם רווח נקי של 505 מיליון שקל בלבד ותשואה להון של 4.2%, ויחס היעילות אף הידרדר ל־87.1%. הידרדרות זו נבעה בעיקר מתוכנית פרישה מרצון שהובילה אשר טופילסקי, שעלתה לבנק סכומים משמעותיים בטווח הקצר, אך לראשונה זכתה לגיבוי של העובדים.

בכירים שעבדו תחת אשר טופילסקי אמרו ש"יש אצלה שילוב נדיר בין יכולת אנליטית חריפה מאד ויכולת ניהולית מדהימה, ומצד שני יחסי אנוש ברמות הכי גבוהות שיש". היא עצמה אמרה לא פעם שאחד הדברים שהיא הכי גאה בהם זו היכולת להפיח מחדש רוח חיים בעובדי הבנק המנומנמים.

אם בשנה הראשונה שלה התוצאות עוד לא שיקפו את הישגיה, בסוף 2018 התמונה נראתה אחרת לגמרי: הרווח הנקי הגיע לשיא של 1.5 מיליארד שקל, התשואה להון עמדה על 9.3% ויחס היעילות השתפר ל־68.2%. תיק האשראי של הבנק, שקודם היה חנוק בגלל מגבלות הון, צמח מאז כניסתה לתפקיד ועד סוף מרץ האחרון ב־47%. נכון לרבעון הראשון של 2019, לבנק תיק אשראי בהיקף של 170 מיליארד שקל. אשר טופילסקי הובילה את הצמיחה הזאת בכך שהסתערה על תחומים שבהם זיהתה שהמתחרים שלה מאטים את הקצב, כמו משכנתאות ואשראי לעסקים גדולים.

האתגרים של המחליף

דיסקונט, במצבו הנוכחי, נמצא על דרך המלך. מי שיחליף את אשר טופילסקי (ראו מסגרת) יכול לקחת את התשתית שבנתה, לרכוב עליה ולהמשיך עם התוכנית העסקית, שהגדירה יעד תשואה להון של 10% ויחס יעילות של 60% עד 2021, כלומר המשך מאמצי התייעלות. אבל העבודה כמובן אינה נגמרת. מאגר נתוני אשראי שהושק לפני שלושה חודשים יכול לשמש את הבנק כדי לגייס לקוחות חדשים ולנגוס מנתח השוק של המתחרים. זה נכון בעיקר באשראים שנתפשים כפחות תחרותיים, כמו אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, אך גם באשראי העסקי שבו רשמה אשר טופילסקי כברת דרך.

באחרונה אישרה רשות התחרות מיזוג בין דיסקונט לבנק דקסיה, המתמחה באשראי לרשויות מקומיות. תהליך השלמת המיזוג, כמו גם מכירת נתח מתיק האשראי של דקסיה כפי שדרשה הממונה על התחרות מיכל הלפרין, יעברו לידי מחליפה של אשר טופילסקי.

ככל הנראה, האתגר הגדול ביותר שיעמוד בפני המנכ"ל הבא של דיסקונט הוא הסיכוי שייאלץ להיפרד מחברת כרטיסי האשראי כאל. החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית כפה על לאומי והפועלים להיפרד מחברות כרטיסי האשראי שהיו בבעלותם. דיסקונט הוחרג, משום שהוא מהווה תחרות לשני הבנקים הגדולים, אולם ההחלטה תעלה לדיון מחודש ב־2021. בינתיים, כאל נהנית ממימון זול מצד דיסקונט ומרוח גבית לצמיחה. אם הבנק לא יראה שהוא מנצל את היתרון הזה להגברת התחרות, הוא עלול לאבד את כאל.

בנוסף, המנכ"ל הבא יצטרך לדאוג שהצמיחה המואצת שהובילה אשר טופילסקי לא תייצר סיכונים עודפים שעלולים להתפוצץ בפרצוף של הבנק במקרה של מיתון או האטה. בנק לאומי, למשל, בחר בשנים האחרונות להוריד את הרגל מהגז באשראי צרכני, אשראי לעסקים קטנים ובמשכנתאות.

לבסוף, המערכת הבנקאית כולה חווה שינויים תכופים, שמחייבים את הבנקים לשנות את המודלים המסורתיים שלהם. גם דיסקונט יידרש להמשיך לשים את האצבע על הדופק, ולמצוא דרכים לספק ללקוחותיו ערך מוסף בעידן של שירותים מתוחכמים יותר ותחרות קשה יותר מצד חברות כרטיסי אשראי וחברות טכנולוגיה בינלאומיות.

מחליף מבפנים או מנהל מבחוץ

חברי הנהלת בנק דיסקונט קיבלו בהפתעה את התפטרותה של אשר טופילסקי. גם אורי לוין, מנכ"ל דיסקונט ניו יורק שנחשב מקורב אליה ביותר, לא היה בסוד הדברים.

אורית אלסטר, ראש החטיבה העסקית בדיסקונט | צילום: רמי זרניגר

בימים הקרובים יפתח הקרב על כס המנכ"ל. מבין בכירי דיסקונט, מוזכרים בשלב ראשון שני שמות כמי שעשויים להתמודד על התפקיד, או ראויים לו: אורי לוין, ראש החטיבה הבנקאית, ויובל גביש.

אורי לוין, מנכ"ל דיסקונט ניו יורק | צילום: רמי זרנגר

גביש רואה עצמו כמתאים, וכבר חיפש בעבר דרכים להתקדם, למשל כשהתמודד אשתקד על ניהול כלל ביטוח והפסיד ליורם נוה. סיכוייו לרשת את אשר טופילסקי נחשבים נמוכים. לוין, המוערך מאד על ידי המנכ"לית היוצאת ונחשב בן טיפוחיה נתפס כמועמד בעל סיכויים טובים מאד. בתפקיד הנוכחי שכרו גבוה פי שלושה מזה שיקבל כמנכ"ל הבנק בישראל, אולם יתכן כי רצונה של משפחתו לשוב לישראל ישחק תפקיד. גם ראש החטיבה העסקית אורית אלסטר מוערכת מאד, אולם בסביבת הבנק מעריכים שסיכוייה נמוכים מאד.

יובל גביש, מנהל החטיבה הבנקאית בדיסקונט | צילום: רמי זרניגר

בדירקטוריון דיסקונט ישנה נטייה מסויימת להביא או לפחות לבחון ברצינות מתמודד מבחוץ. בחזית אחרת, בשבועות הקרובים תוכרע זהות מנכ"ל בנק הפועלים, כשהמתמודדים הבולטים הם חברי הנהלת הבנק ארז יוסף ורונן שטיין, וכן ודני קולר שעזב את הבנק ב־2017. השניים שיפסידו בהחלט עשויים לפזול לדיסקונט. החשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי־בויאנג'ו, שלא התמודדה לתפקיד מנכ"לית הפועלים, וכן יעקב אורבך, לשעבר ראש החטיבה העסקית בבנק הפועלים, עשויים להתמודד על התפקיד גם כן.