אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קורקינטים: הפתרון שהפך למטרד עירוני צילום: David Paul Morris

קורקינטים: הפתרון שהפך למטרד עירוני

עיריית תל אביב תפרסם החודש מגבלות חדשות לרכב הדו־גלגלי ששוטף את רחובות ישראל • בחינת הנושא במשקפיים של צרת רבים חצי נחמה מגלה: אין כמעט עיר בעולם שהיתה ערוכה לטרנד, שבא כדי להישאר • כתבה ראשונה בסדרה

10.06.2019, 06:51 | עדי ברק ורן אברמסון

זירת המאבק על רגולציה של הקורקינטים החשמליים השיתופיים מגלמת בתוכה כמה מאבקים אחרים ברוח התקופה. בחזית אחת שלה, המדרכות, היריבות בין הולכי הרגל לרוכבים היא לעתים קרובות גם יריבות בין דורית. הולכי הרגל מבוגרים יותר ואיטיים יותר, הרוכבים מהירים וצעירים.

חזית אחרת, של המאבק על האזורים בעיר שאליהם מותר לקורקינטים להגיע, היא גם המקום בו המאבק הופך למעמדי. קהל היעד שאליו פונות החברות להשכרת הקורקינטים הוא בעל הכנסה גבוהה מהממוצע. בערים גדולות בארה"ב, כמו וושינגטון הבירה, תושבי השכונות העניות כמעט אינם נתקלים בקורקינטים, גם מפני שהחברות המפעילות דואגות לא לפזר את הכלים שם, אבל גם מפני שאמצעי התשלום הדיגיטליים פשוט לא זמינים לאנשים שאין להם כרטיס אשראי או דביט. נקודה זו משיקה לחזית נוספת — הפער הדיגיטלי. השימוש בקורקינטים כרוך במיומנות בשימוש בסמארטפון, אפליקציות, וכאמור, אמצעי תשלום דיגיטליים. פעולה שנראית פשוטה לצעיר שעובר בתעשיית הטכנולוגיה של סן פרנסיסקו, נראית בלתי אפשרית למורה בגמלאות שחי כל חייו באותה העיר.

קראו עוד בכלכליסט

קורקינטים חשמליים, צילום: David Paul Morris קורקינטים חשמליים | צילום: David Paul Morris קורקינטים חשמליים, צילום: David Paul Morris

הרגולציה על הכלים בערים השונות נדרשת להתמודד עם כל הבעיות הללו והשלכותיהן – פציעות, פגיעה ברכוש עירוני, סיכון הולכי רגל וחסימת נתיבי הליכה. עירייה שבאה לשרת את תושביה לא יכולה להתעלם מכל אלו. מצד שני, השימוש בקורקינטים עשוי לתרום לגודש בכבישים, לחסוך נסיעות בכלי רכב בתוך העיר ולהפחית את רמת זיהום האוויר – גם אם אם לא בשיעור החד שבו טוענות החברות המפעילות.

מבחינת החברות, שמטרתן להרוויח כסף, הרגולציה היא עול, וכפי שמלמד המקרה בקליפורניה, הן לא יבחלו באמצעים כדי לעקוף אותה. חזית מאבק זו, בין חברות טכנולוגיה לבין רשויות, הכוללת מאבק על שימור ושימוש במידע פרטי על אזרחים, גם היא מאפיין תקופתי. בהנחה שמחיר של קורקינט, לפי הערכה שהתפרסמה במגזין המקוון אינפורמיישן בשנה שעברה, נע סביב 500 דולר, ובמחיר שבו מוצעת השכרת קורקינט, דולר אחד לשחרור המכשיר ו־15 סנט לכל דקת נסיעה, החברות שואפות למקסם את מספר הנסיעות שמבצע כל מכשיר. בהתחשב בעובדה שאורך החיים של כל מכשיר הוא קצר למדי – לעתים אפילו פחות מחודש, לפי ניתוח שנערך בעיר לואיוויל שבמדינת קנטקי – כל הוצאה נוספת, כמו תשלום אגרות רישוי לעירייה וביטוח חובה, מכרסם ברווחים האפשריים.

באותו הניתוח, שערך המגזין המקוון "קווארץ" לפי מידע שפרסמה עיריית לואיוויל, מפסידה מפעילת הקורקינטים בירד 263 דולר על כלי שהיא משכירה בעיר. לכן, בשעה שהעיריות מנסות לגבש רגולציה שתיטיב עם כל מגוון האנשים שמתגוררים בשטח השיפוט שלה, עליה גם להתמודד עם לחץ מצד החברות שמנסות לטרפד את הרגולציה, וכל זאת, תוך ניסיון לא לבטל את היתרונות שבשירותי שיתוף הקורקינטים החשמליים.

תהליך הלמידה עוד נמצא בעיצומו, ועמדות הרשויות נעות בין גישת לא מדובשך ולא מעוקצך, כמו זו שנוקטת עיריית ניו יורק שאינה מתירה כלל השכרת קורקינטים, לבין גישה של שיתוף פעולה עם חלק מהחברות, כמו בסן פרנסיסקו. עבור העיריות, מרחב הטעויות הוא גדול יחסית. עבור פוליטיקאים מקומיים, ההחלטות עלולות לעלות בשלטון. עבור החברות, שכנראה עדיין לא רווחיות, מדובר בעניין קיומי ממש.

 

מדריד, ספרד

ההפרה נתקלה בסנקציה חריפה

בדצמבר האחרון הודיעה עיריית מדריד ל־LIME VOI, ו־WIND, שלוש מפעילות הקורקינטים החשמליים השיתופיים הגדולות בעיר, כי עליהן לפנות את כל הכלים שלהן משטחה תוך 72 שעות. לטענת העירייה, השלוש הפרו את תנאי הרגולציה שקבעה, וכשלו בקביעת גבולות גזרה גיאוגרפיים בהם רשאים הקורקינטים לנוע.

"אף אחת משלוש החברות לא תיקנה בהגדרות האפליקציה שלה את האזורים בהם המשתמשים יכולים להתחיל ולסיים את נסיעתם", לשון הודעת העירייה. הבירה הספרדית אוסרת על נסיעת קורקינטים חשמליים באזורים המיועדים להולכי רגל ובדרכים בהן מהירות הנסיעה המינימלית היא 50 קמ"ש. את האיסור על נסיעה על מדרכות קבעה מדריד לאחר שהולך רגל נהרג בתאונת קורקינט חשמלי באוגוסט שעבר.

שלוש החברות הזדרזו לתקן את הליקויים באפליקציות שלהן כדי לעמוד בדרישות הרגולטור, ותוך מספר חודשים הותר להן לשוב ולפעול בעיר.

בחודש שעבר הצטרפה שחקנית נוספת לשוק עם כניסתה לעיר של החברה האסטונית בולט (שבין המשקיעות הבולטות בה נמצאת חברת הנסיעות השיתופיות הסינית דידי צ'ושינג). גם בולט, כמובן, נדרשת לעמוד בתנאי הרגולציה המחמירים שקבעה מדריד.

 

ניו יורק, ארה"ב

צפופה מדי

הקורקינטים החשמליים השיתופיים דוהרים כבר ברחובותיהן של עשרות ערים בארה"ב, משנעים במהירות ובקלילות את רוכביהם ממקום למקום. מי שנשארה, לפחות כרגע, מחוץ לחגיגה הדו־גלגלית היא דווקא העיר ניו יורק. זאת, אף על פי שהניו יורקרים אוהבים לחשוב על עצמם כמכתיבי טרנדים תרבותיים.

סיבת העיכוב באימוץ הלהיט התחבורתי היא היקף האוכלוסייה האדיר בניו יורק - למעלה מ־8.6 מיליון תושבים, פי שניים מאוכלוסיית לוס אנג'לס, ופי שלושה משיקגו. כבר עכשיו, הולכי רגל, מוניות צהובות, רוכבי אופניים וכלי רכב של שירותי נסיעות שיתופיות מתחרים על המרחב המוגבל של רחובות ניו יורק.

"באופן אישי אני לא משתגע על הרעיון", אמר ראש עיריית ניו יורק ביל דה בלאזיו לפני כחצי שנה בשיחה עם עיתונאים. "מפני שאני חושב לעצמי, 'אם אתם כבר יוצאים לשוטט, למה שעל הדרך לא תעשו אימון?'".

אף על פי שהחוק כרגע אוסר על נסיעת קורקינטים חשמליים במנהטן ומאיים בהחרמת הכלים ובקנסות בגובה 500 דולר לרוכב, נראה שהאכיפה פחות נחרצת, וברחבי העיר נוסעים קורקינטים חשמליים פרטיים. שרה קאופמן, פרופסורית לתכנון עירוני באוניברסיטת ניו יורק, סיפרה בחודש שעבר ל"ניו יורק טיימס" כי היא משתמשת בקורקינט שקיבלה מבירד כנסיינית, בלי שהמשטרה מציקה לה. חברות הקורקינטים השיתופיים הגדולות, מצידן, לא מתרגשות מהיחס הצונן של הרשויות לחדירתן אל העיר, וממשיכות להשקיע כסף רב בלובינג כדי להתגבר על ההתנגדות.

 

סן פרנסיסקו, ארה"ב

המאבק גלש עד רמת המדינה

בסן פרנסיסקו, כמו בפריז כיום, פעלו 12 חברות השכרת קורקינטים חשמליים. באפריל 2018 החליטה העירייה לחייב כל חברה שמפעילה שירות השכרת קורקינטים לקבל רישיון מרשות התחבורה העירונית. משמעות ההחלטה היתה הפסקה לאלתר של פעילות החברות. רשות התחבורה העירונית ניסחה שורת כללים להפעלת הקורקינטים והגבילה את מספר המפעילות ללא יותר מחמש. כך למשל העירייה דרשה מהחברות שרוצות להפעיל את הקורקינטים בעיר "להראות כיצד הן מתכוונות לצמצם את השפעת הקורקינטים על מדרכות העיר תוך הפגנת שקיפות מקסימלית לציבור". כמו כן ציינה העירייה בתנאים שפרסמה למפעילות כי הן "יצטרכו לספק הנחיות למשתמשים, להיות מבוטחות, לשתף מידע על אופן השימוש עם העירייה, לנסח מדיניות פרטיות שמגנה על המשתמשים ולהציע תוכנית שימוש מוזלת".

קורקינט חשמלי, צילום: David Paul Morris קורקינט חשמלי | צילום: David Paul Morris קורקינט חשמלי, צילום: David Paul Morris

אחרי שכל 12 החברות הפעילות בעיר הגישו את הצעותיהן, בחרה באוגוסט רשות התחבורה העירונית של סן פרנסיסקו בשתי חברות: Scoot ו־Skip, שקיבלו היתר פעילות מאוקטובר למשך שנת פיילוט שבה ייאסף מידע שיסייע לעירייה לגבש רגולציה טובה יותר על הקורקינטים - שבעירייה מאמינים בפוטנציאל שלהם לשרת את האינטרס הציבורי. מנגד, בעיריית סן פרנסיסקו זועמים על הצעת חוק שאושרה בקריאה ראשונה בבית הנבחרים של מדינת קליפורניה, בלחץ חברות הקורקינטים, שעל פיה תקנות הפיקוח על כלי תחבורה שיתופיים כמו קורקינטים או אופניים ייכללו בחוקי התחבורה של מדינת קליפורניה שאינם מתייחסים לסוג זה של תחבורה ולהשפעתה על המרקם העירוני. 

 , צילום: David Paul Morris צילום: David Paul Morris  , צילום: David Paul Morris

 , צילום: Anita Pouchard Serra צילום: Anita Pouchard Serra  , צילום: Anita Pouchard Serra

אוסטין, ארה"ב

שקיפות וערבות

עיריית אוסטין, בירת טקסס שבה כמיליון תושבים, דורשת מכל החברות המפעילות שירותי השכרת קוריקנטים חשמליים בתחומה לעמוד בשורה של תקנות, הכוללות דיווח על תאונות, משך זמן מוגדר לטיפול בתלונות מצד התושבים (הנע בין שעה לשעתיים לכל היותר) ושיתוף המידע על הנסיעות עם הציבור. ואכן, באתר העירייה יש תיעוד מקיף של הנסיעות של כל עשר החברות הפועלות בעיר, שמשכירות בסך הכל 4,600 קורקינטים. עם זאת, התיעוד לא משייך את הכלי לחברה. האתר מאפשר גם לחקור את המידע באמצעות כלים מקוונים, ולראות מהם מסלולי הנסיעה הפופולריים, שעות הביקוש ואזורי הביקוש.

על פי התקנות, כל חברה הפועלת באוסטין חייבת לקבל רשיון לכך מצד העירייה, שעלול להישלל אם היא לא תעמוד בתנאים שהציבו לה. כל חברה חייבת להפקיד ערבות של 100 דולר לכל כלי שהיא מפעילה, והכסף נאסף בקרן שממנת תיקון נזקים שנגרם לרכוש העירוני עקב שימוש בעייתי בקורקינטים. בנוגע לרוכבים - התקנות העירוניות מחייבות אותם לנסוע בשבילי אופניים, לתת זכות קדימה להולכי רגל ולהחנות את הקורקינטים באזורים המיועדים לכך. רוכבים מתחת לגיל 18 חייבים לחבוש קסדה.

 

בריזביין, אוסטרליה

קסדות נעלמות

בששת חודשי הפעילות הראשונים של ליים בבריזביין, בירת קווינסלנד שבאוסטרליה, נרשמו מיליון נסיעות בקורקינטים של החברה, שאותן ביצעו יותר מ־250 אלף משתמשים שונים. בחברת הקורקינטים השיתופיים הביעו שביעות רצון מהנתונים, אבל לא הכל התגלגל כשורה.

באותו פרק זמן נגנבו 11 אלף קסדות של ליים שהיו מוצמדות לקורקינטים עצמם - לשימוש הרוכבים ולמען בטיחותם. "ראיתי קסדות שסיימו את דרכן במקומות הזויים ונפלאים", אמר מיטשל פרייס, סמנכ"ל האסטרטגיה של ליים, לתאגיד השידור הממשלתי ABC. "מחוברות לעמודי תאורה ומושלכות על גגות בניינים או לתוך תעלות ניקוז בצדי הרחוב".

מכיוון שבאוסטרליה גם רוכבי אופניים מחויבים בחבישת קסדה, קסדה גנובה של ליים יכולה להיות שימושית. "הבוקר כשנסעתי במכונית ראיתי כמה רוכבים של CityCycle (חברת השכרת האופניים העירונית – ע"ב, ר"א) כשלראשיהם קסדות ליים", סיפר פרייס בראיון שהעניק ל"בריזביין טיימס" בחודש שעבר. באותו הראיון הוא הודה כי "קסדות הן אתגר עבורנו. אנחנו בודקים מספר אפשרויות חדשניות, למשל סריקת קוד QR של הקסדה בכל פעם שסורקים את ה־QR של הקורקינט".

 

פריז, צרפת

סוף לחגיגה

פריז הוצפה בשנה האחרונה בקורקינטים חשמליים. ליתר דיוק, בכ־20 אלף מהם. בבירת צרפת פועלות 12 חברות השכרת קורקינטים – יותר מבארה"ב כולה. העירייה נתקלה בקורקינטים מקולקלים מושלכים בגני העיר, על גשריה ואפילו בתוך נהר הסיין. ללא תקנות ופיקוח, מדרכות פריז – אולי עיר השוטטות האולטימטיבית – הפכו לזירה עוינת להולכי רגל. אבל, שלטון הטרור של הקורקינטים צפוי להסתיים בקרוב. ביום חמישי האחרון הציגה העירייה והמשטרה המקומית שורת הגבלות על השימוש בהם. מהירות הנסיעה תוגבל ל־20 קמ"ש במרבית האזורים, ול־8 קמ"ש בלבד באזורים עמוסים בהולכי רגל. החניה של הקורקינטים תוגבל למקומות מסומנים שתקצה העירייה, ומספר המפעילות יצטמצם לשלוש.

התוכנית הזו מגיעה לאחר שהעירייה כבר הטילה קנסות בגובה 135 יורו על נסיעה בקורקינטים על המדרכה, וחייבה את המפעילות בעלות הפינוי של כל קורקינט מקולקל שהושלך ללא דורש. "אנחנו צריכים סדר וחוקים כדי להבטיח את הבטיחות והרוגע בשכונות של העיר שלנו", אמרה ראשת עיריית פריז אן הידאלגו עם פרסום התקנות החדשות.

הצעדים של העירייה הגיעו חודשיים לאחר שמפעילת הקורקינטים האמריקאית ליים פרסמה סקר שבו התגאתה שלפחות רבע מהפריזאים משתמשים בקורקינט חשמלי כאמצעי תחבורה, ו־11% מהם משתמשים בקורקינט לעתים קרובות. לפי הסקר שפרסמה ליים באתרה, 59% מהפריזאים שהשתתפו בסקר אמרו שהשימוש שלהם בקורקינט בא על חשבון שימוש בכלי רכב ממונע. נראה שליים היתה ערה לסנטימנט הציבורי שפנה נגדה ולכן פרסמה את הסקר. אבל העירייה לא השתכנעה. מחקר אחר, שפרסם מכון המחקר הצרפתי 6t, המתמחה בתכנון עירוני ותחבורה, הראה ששליש ממשתמשי הקורקינטים בצרפת הם בכלל תיירים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



21 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

לכל התגובות