אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סגירת שדה דב: מיליארדי השקלים הכריעו את הכף - למרות מחאת אילת צילום: עמית שעל

ניתוח כלכליסט

סגירת שדה דב: מיליארדי השקלים הכריעו את הכף - למרות מחאת אילת

עד הרגע האחרון עוד נדמה היה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יגבש הצעת פשרה שתאפשר את השארת הטרמינל ומסלול ההמראה; ואולם במהלך הדיונים התברר כי הסיכון בהחלטה כזו כבד מדי

30.06.2019, 22:21 | אמיתי גזית

ראש הממשלה בנימין נתניהו נתן היום אור ירוק לפינוי שדה דב ובכך הביא לסופו קמפיין אינטנסיבי שניהלו מאיר יצחק הלוי ראש העיר אילת, התאחדות המלונאות וארקיע. החלטתו של נתניהו התקבלה לאחר ישיבה ארוכה שנמשכה קרוב לחמש שעות ובה נכחו הלוי, חיים ביבס יו”ר השלטון המקומי וראש העיר מודיעין, ארנון בר דוד יו”ר ההסתדרות, וראשי ערים נוספים שתמכו במחאת אילת.

קראו עוד בכלכליסט

עד הרגע האחרון עוד נדמה היה כי ראש הממשלה יגבש הצעת פשרה, לפיה הטיסות אכן ייפסקו ומבנים מסוימים בשדה יפונו - תוך שהטרמינל ומסלול ההמראה יישארו במקום. נתניהו בחן חלופה זאת מתוך ניסיון למצוא מוצא שימנע מהמדינה להפר את החוזה מול בעלי הקרקע הפרטיים, ויחד עם זאת ישאיר לתושבי אילת תקווה כלשהי כי השדה יחזור לפעולה. אלא שבמהלך הישיבה התקיימו דיונים עם אנשי היועמ”ש ורשות מקרקעי ישראל, והובהר כי הסיכון בהחלטה כזו כבד מדי.

החשש הגדול היה כי קבלת מתווה חלופי ייחשב להפרה של ההסכם שערכה המדינה עם בעלי הקרקע הפרטיים, וכי אלו יתבעו את המדינה וידרשו את ביטול ההסכם ושורת פיצויים המגיעים להם על פי חוק, שעלותם עשויה להסתכם במיליארדי שקלים.

הטבות לתושבי אילת, לחולים ולרופאים העובדים בעיר

 

במקביל, נתניהו הורה להביא לממשלה בתוך שלושה שבועות תוכנית לפיתוח העיר אילת בסך 400 מיליון שקל זאת בסיכום עם שר האוצר ושר התחבורה, ובאישור היועץ המשפטי לממשלה. שר האוצר וצוותו התחייבו להעמיד את המקור התקציבי לתוכנית.

שדה דב, צילום: עמית שעל שדה דב | צילום: עמית שעל שדה דב, צילום: עמית שעל

בחודשים שקדמו לפינוי הפעיל ראש העיר אילת לחצים כבדים על חברי הכנסת במטרה למנוע את פינוי השדה, בטענה כי העברת הטיסות לטרמינל 1 בנתב”ג תבודד את העיר. כיוון שכך סיכמו ראש הממשלה ושר התחבורה על הבטחת רציפות התחבורה התעופתית לאילת דרך נתב”ג באותה תדירות שקיימת היום בין אילת לשדה דב.

עוד הוחלט כי תושבי העיר וכי הרופאים המגיעים לעבוד בה יהיו זכאים לשורת הטבות ותמריצים. כך לדוגמה, חולים מאילת המגיעים לטיפולים במרכז יקבלו מימון מונית חינם מנתב”ג לבית החולים ובחזרה; עבור חולים כרוניים תמומן מונית גם מפתח ביתם לשדה התעופה רמון בתמנע, וכן תמומן עבורם לינה; תושבי אילת הנוסעים בתדירות גבוהה יזכו להסעות חינם מנתב”ג לרכבת ארלוזרוב בתל אביב וכן יהיו זכאים ל”כרטיס אלפא” - כרטיס קבוע שיחסוך את הבידוק הביטחוני לפני הטיסה ויקצר את זמן ההמתנה והשהות בשדה התעופה.

במקביל, הוחלט כי בנתב”ג ייתנו עדיפות לטיסות לאילת ובחזרה, ובטרמינל 1 יוכשרו 400 מקומות חניה לטובת הטסים לאילת. כמו כן יקבלו הטסים חניה חינם בשדה התעופה רמון למשך 36 שעות.

סוגיה נוספת שהטרידה את תושבי אילת היתה הגעתם של רופאים העובדים בעיר ועתה משך טיסתם יתארך באופן משמעותי. בישיבת הממשלה הוחלט להעניק לרופאים שטסים לאילת תמריצים יעודיים, וכן מענקים לעובדי רפואה שיעתיקו את מקום מגוריהם לאילת למשך תקופה של חמש שנים.

דחיות אינספור ותביעה נגד המדינה בתקופה רגישה

חוק שדה דב שנחקק ב־2017, וההסכם עם בעלי הקרקע הפרטיים, שאותם מייצגים חמישה עורכי דין המכונים מנהלי הגוש הגדול, מחייב את המדינה להפסיק את הטיסות האזרחיות ביום בו מפונה הבסיס הצבאי, כלומר היום בחצות, 1.7.19. עיריית אילת, ארקיע והתאחדות המלונות לחצו לדחות את מועד הפסקת הטיסות, אלא שמהלך כזה ללא שינוי החוק היה מעמיד את המדינה במצב משפטי מביך. המדינה היתה מואשמת בהפרה של החוק, ובכך מספקת עילה מצויינת למנהלי הגוש הגדול לטעון להפרת הסכם.

שדה התעופה אמור היה להפסיק פעילותו כבר ב־2017, אך סמוך למועד הפינוי חוקקה הממשלה חוק שאיפשר את המשך הטיסות עד מועד פינוי הבסיס הצבאי. מנהלי הגוש הגדול הגישו באותה עתה תביעה לבית המשפט, שממשיכה להתברר בימים אלו, בבקשה לביטול ההסכם בטענה כי המדינה הפרה אותו. המדינה טענה כנגדם כי כל עוד הבסיס הצבאי ממשיך לפעול, הרי שלא נגרם כל נזק. טענה זו יכלה להיות רלוונטית כל עוד הבסיס הצבאי ממשיך לפעול, אך כיוון שהיום נפסקת פעילותו באופן רשמי, למדינה אין עוד טענת הגנה כזו.

במצב עניינים זה מנהלי הגוש הגדול יכלו לבטל את ההסכם עם המדינה: במסגרת ההסכם הם נתנו למדינה זכויות בנייה בשווי מוערך של 4 מיליארד שקל וויתרו על דמי שימוש מאז שנת 2000, בשווי של 150 מיליון שקל בשנה. נתניהו הבין כי המחיר של השארת המסלול עלול להיות לפחות 6 מיליארד שקל, וכיוון שכך הוא החליט לאפשר את הפינוי.

ההשלכות שנמנעו: הפסד כספים ועיכוב הרכבת הקלה

 

החלטות אלו הסירו כל אי וודאות שריחפה לפני כן מעל הפרויקט, שעלותו מיליארדי שקלים. אי וודאות זו היתה רבה כל כך שעוד לפני ההחלטה קבל פקיד ממשלה בכיר: “אי אפשר לעשות פרויקט לאומי עם יד אחת קשורה מאחורי הגב, אף גוף עסקי נורמלי לא היה מסכים להיכנס להתחייבויות כספיות בתנאים כאלה“.

הפרויקט לפינוי שדה דב והקמת שכונת מגורים חדשה ובה 16 אלף דירות, כבר עלה למשלם המיסים למעלה מ־2.5 מיליארד שקל, ששולמו למשרד הביטחון לצורך היערכות לפינוי, וכן לרשות שדות התעופה כדי שתיערך לקליטת הטיסות לאילת.

הקמפיין של מתנגדי הפינוי, אליהם הצטרפו ההסתדרות ומרכז השלטון המקומי, גרם לכך שרבים מחברי הכנסת תמכו בשינוי החוק. שר התחבורה החדש בצלאל סמוטריץ’ אף ניסח תיקון לחוק, לפיו השדה יפונה רק עם קבלת היתרי בנייה, מה שהיה אמור לקרות בעוד כשלוש שנים. אך היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון קבע כי בתקופת בחירות אסורה חקיקה פרטית, וכי חקיקה תותר רק בהסכמת הממשלה. כך התגלגל תפוח האדמה הלוהט הזה לנתניהו.

שדה דב, צילום: מאור שלום סויסה שדה דב | צילום: מאור שלום סויסה שדה דב, צילום: מאור שלום סויסה

נתניהו הבין היטב שההשלכות של דחיית פינוי השדה - ותביעה נגד המדינה - הן ביטול זכויות הבנייה שהגוש הגדול העניק לה - בשווי מוערך של 4 מיליארד שקל, תשלום דמי שימוש שנתיים של 150 מיליון שקל רטרואקטיבית ועד פינוי השדה, וכמו כן אובדן הכנסות בסדר גודל של מיליארדי שקלים, פיצויים לבעלי הקרקע, עיכוב בפרויקט מעבר צה"ל לנגב, ועיכוב בבניית עשרות אלפי דירות בלב אזורי הביקוש ועוד.

עוד טרם ההחלטה מנהלי הגוש הגדול הבהירו כי "הפסקת הטיסות הינו שלב חשוב והכרחי בפינוי השדה ולהתחלת עבודות הפינוי בפועל, רק פינויו של השדה מכל אדם או חפץ הינם תכליתו של ההסכם. אנו מוצאים לשוב ולהבהיר כי כל החלטה אשר אינה כוללת את הפסקתן של הטיסות הצבאיות והאזרחיות משדה התעופה דב הוז והתחלה מיידית בעבודות לקידום הפינוי (כגון הריסת המבנים והמסלול), הינה הפרה בוטה של המדינה את פסק דינו של בית המשפט העליון, אשר קבע מועד סופי לפינוי ולהפסקת הטיסות משדה דב".

בישיבה עצמה, הטיעון המרכזי של המצדדים בהשארת שדה התעופה פעיל הוא כי ממילא היתרי הבנייה ייצאו בעוד כשלוש שנים, ולכן עד אז אין שום מניעה להמשיך לטוס, ובטח שלא להשאיר את מסלול ההמראה.

אלא שבניגוד לטענותיהם, השארת המסלול ומבנים משדה התעופה היתה גורמת לעיכוב ממספר סיבות: על פי התוכנית המקורית תוך כמה שבועות לאחר פינוי השדה אמורים להתחיל מאות קידוחים שמטרתם להוציא דגימות מהקרקע, ולבחון את מידת הזיהום שלה כדי לאפשר את טיהורה ממזהמים. כל עיכוב או שינוי היו גורמים לכך שחלק גדול מהקידוחים - שתוכננו לשטח שבו נמצאים מסלולי ההמראה והנחיתה - היו מבוטלים.

פרויקט הבנייה מחייב גם הגבהה של הקרקע ב־8-5 מטר, באמצעות אלפי טונות חול. כל דחייה במועד הפינוי המקורי של השדה או של המסלולים היתה מובילה לכך שפעולות תשתית רבות ומורכבות היו מבוצעות לאט מהמתוכנן, או לא מבוצעות כלל.

ההחלטה לפנות את שדה התעופה כמתוכנן משפיעה גם על תוכנית הקו הירוק שמקדמת נת"ע, ותאפשר לה להמשיך ולפתח את הרכבת הקלה בתל אביב על פי התכנונים, בנתיב שהועדף מבחינה תכנונית, ומאפשר לחבר לתוואי הרכבת את רחוב אבן גבירול המרכזי. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



17 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

15.
האילתים באמת חשבו שמישהו יוותר?
איפה היו תושבי אילת ב 5 השנים האחרונות? מה שתיתם? באמת חשבתם שיבטלו? זו הקידמה. לא יתכן שדה תעופה באמצע שכונת מגורים. לא בגוש הגדול ולא במרכז אילת. כל הנסיון למנוע זאת היה התבכיינות נטו. הביאו את סיפור החולים כאילו זו הבעיה. הם מקבלים גם כך החזר על הטיסות והמוניות. זו ממש לא הבעיה. הפכנו למדינה של מתלוננים סידרתים. את אף אחד לא מעניינת המדינה רק אני ואני ושכולם ימותו. כך אנחנו נראים. אילת לא תהיה מבודדת, אני מבטיח לך ראש העיר המודאג. אילת רק תפרח בזכות שדה רמון. אז תפסיקו להתלונן בלי סוף.
יוסף  |  02.07.19
14.
טוב שסגרו את השדה - עכשיו כאלף ילדים שהולכים לבית הספר ולגנים בסמיכות יש אוויר נקי
בתי ספר וגני ילדים שגרים בשכנות לשדה היו צריכים לנשום כל בוקר אדי דלק של מטוסים בגלל מספר תושבי אילת שעצלים להגיע לנתב"ג כשהמדינה הקצתה שרות שאטלים ורכבת לשדה - מטיילים לשם בכלל לא רוצים להגיע. שראש עריית אילת יעשה חשבון נוקב עם בעלי המלונות בעירו -מדוע אף אחד לא חפץ להיעקץ ולהגיע לשם.נגמרו הפראירים
e  |  02.07.19
13.
אם הכסף הגדול מדבר, למה שלא יחסלו גם את התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה?!
מתחשיבים שנערכו, נמצא כי סילוק התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה ובניית בתי מגורים, פארקי- הייטק, אזורי מסחר, פארקים ותיירות, על פני השטח העצום שיתפנה, עשוייה להניב מיליארדי שקלים מעבר לשווי ותפוקת התעשייה המזהמת. עשרות אלפי משרות חדשות, היפוך תהליך ההגירה השלילית מחיפה והקריות. אה כן, כתוצאת לוואי,גם אוויר נקי לתושבי חיפה והקריות, אם זה מענייו מישהו.
XTman  |  01.07.19
לכל התגובות