התייעלות באנרגיה – מנוף מרכזי בדרך למשק דל זיהום ומשגשג | ד"ר גיל פרואקטור, ראש תחום אנרגיה ושינוי אקלים, המשרד להגנת הסביבה

במסגרת ההסכם הזה החליט האיחוד האירופי, הגוש הכלכלי הגדול בעולם, על אימוץ יעדים שאפתניים לשינוי עמוק באופן בו אנרגיה מיוצרת ונצרכת בכלל הסקטורים בכלכלת מדינות האיחוד. על מנת לעמוד ביעדים אלו החליטו מדינות האיחוד על "חבילת אנרגיה נקייה לכל האירופאים" אשר מהווה אסטרטגיה פן-אירופית למעבר מהיר ועמוק של הכלכלה משימוש בדלקים מחצביים ומזהמים לאנרגיה נקייה. עיקרון בסיסי של אסטרטגיה זו הוא ניתוק הקשר בין צריכת אנרגיה לצמיחה כלכלית ולחוסן כלכלי באמצעות ייעול עמוק ורחב של צריכת האנרגיה במדינות האיחוד.

החשיבות של התייעלות אנרגטית כבסיס לשינוי כל כך עמוק בכלכלות מתועשות ותחרותיות כדוגמת גרמניה, צרפת והולנד נובעת מכך שהאנרגיה שאינה נצרכת היא האנרגיה הזולה ביותר. יישום התייעלות אנרגטית בהיקפים גדולים מונעת או דוחה השקעות עתק בהקמת תחנות כוח חדשות ובתפעול שלהן, מצמצת את התלות בדלקים פוסיליים מיובאים ומחזקת את התחרותיות של מפעלים ועסקים שהוצאות האנרגיה שלהם גבוהות. בהתאם לכך, מדינות האיחוד הגדירו יעד התייעלות אנרגטית עמוק של 32.5% ביחס לתרחיש עסקים כרגיל עד שנת 2030 וכתוצאה מכך שוק ההתייעלות האנרגטית במדינות האיחוד צמח בקצב מהיר וצפוי להגיע לכ-180 מיליארד יורו כבר בשנת 2021.

גם בישראל מתחילים להבין בשנים האחרונות את הכדאיות העצומה של התייעלות אנרגטית ותפקידה המרכזי בייעול המשק הישראלי ושילובו במגמה העולמית של מעבר לכלכלות דלת פחמן. במהלך 2015 הוקמה על ידי המשרד להגנת הסביבה ועדה בין-משרדית אשר בחנה את הפוטנציאל ואת העלות-תועלת של כ-100 אמצעי מדיניות שונים להפחתת גזי חממה והמליצה על יעדים לאומיים עליהם התחייבה ישראל בוועידת פריז. למעלה מ 40% מכלל האמצעים שנבחנו ואשר נמצאו כדאיים למשק הם אמצעים להתייעלות אנרגטית. על בסיס הפוטנציאל הגדול שנמצא והכדאיות הכלכלית הרבה נקבע יעד לאומי של 17% התייעלות אנרגטית ביחס לתרחיש עסקים כרגיל עד שנת 2030.

מאז 2015 החלה הממשלה ביישום תכניות שונות להתייעלות אנרגטית, לרבות תכניות למענקים ולערבויות מדינה בהיקף של כ-800 מיליוני שקלים. הניסיון שהצטבר בארץ ממאות רבות של פרויקטים שונים להתייעלות אנרגטית אשר קבלו תמיכה מהמדינה מאשש את הכדאיות הכלכלית של התייעלות אנרגטית. אולם ישנם חסמים שונים הנובעים מחוסר במודעות כמו גם בידע טכני, חסמי מימון וכשלי שוק אשר מעכבים את התפתחות שוק ההתייעלות האנרגטית בישראל.

מבני מגורים ומבנים ציבוריים ומסחריים הם צרכני החשמל הגדולים ביותר במשק, ביחד אחראים על למעלה מ 60% מצריכת החשמל. הבניה המואצת בישראל אשר מוסיפה עשרות אלפי יחידות דיור וכמבני ציבור ומסחר ועסקים רבים מעלה במהירות גם את צריכת החשמל המלווה בעליה בזיהום האוויר ובפליטת גזי החממה. כל מבנה חדש שנבנה ושאינו יעיל אנרגטית מהווה נטל כלכלי, סביבתי ובריאותי כבד על המשק למשך עשרות שנים. על כן, יש לחייב כבר עכשיו כל מבנה חדש בישראל לעמוד בתקן בניה ירוקה. במקביל על הממשלה להשלים את גיבוש המדיניות לבניה מאופסת אנרגיה אשר תכליתה להפוך בהדרגה את המרחב העירוני לספק של כל צריכת האנרגיה העצמית של הערים בישראל.

אבל זה רק חלק מעקרונות המדינות הנדרשת על מנת להביא לקפיצת מדרגה בייעול צריכת האנרגיה במשק ובהצעדתו למשק דל זיהום ותחרותי. חסר לישראל חזון ארוך טווח ויעדים כמותיים ומדידים ואסטרטגיית יישום של השינוי העמוק הנדרש על מנת לשמר את איכות החיים בישראל ולשלב את המשק הישראלי בתוך המגמה העולמית של מעבר לכלות דלות פחמן. מסיבה זו ועל מנת לעמוד בהתחייבויות של ישראל במסגרת אמנת האקלים של האו"ם יזם המשרד להגנת הסביבה בתחילת 2019 תהליך רב מגזרי רחב וייחודי אשר מטרתו לגבש חזון ומפת דרכים למעבר לכלכלה דלת זיהום ומשגשגת. לצורך כך המשרד התקשר עם ארגון ה OECD, המכון לדמוקרטיה וחברת תובנות אשר מאפשרים הנגשה ועבודה עם קהלים ובעלי ענין רבי ומגוונים תוך התייחסות למכלול של אספקטים חברתיים וכלכליים. את התהליך כולו מובילים במשותף עם המשרד להגנת הסביבה גם משרד האנרגיה, מנהל התכנון, משרד התחבורה ומשרד הכלכלה.

הפוטנציאל של תהליך זה הוא עצום – לשנות את התכנון והשימוש של ישראל בתשתיות תחבורה ואנרגיה ולשנות את המרחב העירוני שכ -90% מאתנו חיים בו. מטרה נוספת של התהליך היא לייעל את השימוש במשאבי אנרגיה ומשאבים אחרים וכל זאת תוך הקטנה עד הפסקה של הזיהום והתחלואה הנובעת ממנו. מילת המפתח בבסיס החזון היא התייעלות המהווה גם אתגר מרכזי וגם תמורה עצומה לכולנו. בהצלחה.

מידע נוסף על התייעלות אנרגטית באתר הגנת הסביבה >>>

בחזרה לערוץ התייעלות באנרגיה >>