האטה בגידול בשימוש במזומן: עלה ב-4% בלבד ב-2018

היקף השימוש במזומן ממשיך לעלות, אך הגידול בו הולך ומתמתן; כך עולה מהסקירה השנתית של מחלקת המטבע של בנק ישראל, שמתפרסמת היום (ד'). שווי מחזור המזומן בסוף שנת 2018 עמד על 86 מיליארד שקל, לעומת 82 מיליארד ב-2017 - גידול של 4%, קצת פחות מממוצע הגידול של שלוש השנים האחרונות (5%), והרבה פחות מהממוצע בעשור האחרון (10%).

לאחר שבשנת 2015 עלה המחזור ב-17.5%, חל שינוי במגמה החל משנת 2016 - וקצב העלייה בשימוש במזומן הולך ומתמתן. בעוד שהסקירה מתייחסת ל-2018, החוק לצמצום השימוש במזומן נכנס לתוקף רק השנה, ובבנק ישראל טוענים שקיימת אי ודאות לגבי היקף השפעתו.

כסף מזומן | צילום: שאטרסטוק

יש לציין שגם בהיקף השימוש במזומן בעולם ניכרת מגמת התמתנות: בגוש היורו הצטמצם הגידול ל-3% בשנת 2017, ובארה"ב הוא הצטמצם במעט, ל-6% ב-2018. מחזור המזומן בישראל עמד על 6% מהתמ"ג, לעומת 8% בארצות הברית ו-10% בגוש היורו.

המשך העלייה במחזור המזומן, כמו גם ממצאים מסקרים, מעידים שהמזומן עדין משמש אמצעי משמעותי לביצוע עסקאות בישראל, כאשר חלקן של ההוצאות במזומן עמד על כ-26% מההוצאה היומית. היקף ההוצאה באמצעות כרטיסי אשראי וכרטיסי חיוב עמדה על 38%, בהעברות בנקאיות על 19% ובהמחאות על 13%. ארנקים דיגיטליים ואפליקציות עדיין תופסים אחוז אחד בלבד מהשוק.

העסקאות במזומן מתבצעות לרוב בסכומים נמוכים: כך, החציון של שווי ההוצאות היומיות במזומן הוא 46 שקל, ורק 10% דיווחו על הוצאות יומיות במזומן שעולות על 460 שקל. סוגי ההוצאות בהן הציבור מעדיף תשלום במזומן הן: תשר / טיפ (79%), נסיעה במונית (73%) והעברת כסף לבן משפחה (69%).

היקף המזומנים שבידי הציבור עמד בסוף 2018 על 77.7 מיליארד שקל, לעומת 73.1 מיליארד שקל בסוף 2017, עלייה של 6%.

צמצום השימוש במזומן נחשב למדיניות ממשלתית. עם זאת, החוק לצמצום השימוש במזומן שנחקק ב-2018 נכנס לתוקף רק בראשון בינואר 2019, ולכן השפעתו תורגש רק השנה. כמובן שניתן לצפות להאטה נוספת בשימוש במזומן בעקבות החוק, אבל במחלקת המטבע אומרים שמוקדם לצפות את היקף צמצום השימוש, ושהם נערכים לסביבה של אי ודאות ולתרחישים שונים; לא ברור בשלב זה האם המגמה צפויה להשתנות בשנים הקרובות, לכזו של ירידה בשימוש במזומן.

שיעור החלפת השטרות לסדרת השטרות החדשה (סדרת המשוררים) עומד על 89% כמתוכנן. 94% משטרות ה-200 שקל כבר הוחלפו, אבל רק 71% משטרות ה-20. בשנת 2018 נמשך הגידול בחלקם של שטרות ה-200 במחזור והם הגיעו ל-54%; שטרות ה-100 שקל היוו 27%, 50 שקל - 11%, והשטרות בערך 20 שקל היוו 8% בלבד.

בנק ישראל הגיש ב-2018 תביעה אזרחית ראשונה מסוגה על הפרת זכויות יוצרים כנגד נאשמים שהורשעו בזיוף שטרות, מהלך שלדבריו הוא ראשון מסוגו בעולם. התביעה נועדה להעביר מסר מרתיע, לפיו מלבד הדין הפלילי זייפני הכספים חשופים גם לתביעת פיצויים אזרחית בסכומים משמעותיים.