חיים כץ התפטר מהממשלה: "הניסיון להטיל דופי בניקיון כפי - נועד לכישלון"

שר הרווחה, חיים כץ, הגיש בצהרים את התפטרותו לראש הממשלה בנימין נתניהו. זאת, בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט להגיש נגדו כתב אישום בגין עבירות מרמה והפרת אמונים. כץ כיהן בתפקיד במשך ארבע שנים.

לפי מנדלבליט, כץ עזר לחברו, איש שוק ההון מוטי בן ארי, בקידום חקיקה בכנסת בניגוד לחוק ובניגוד עניינים חריף.

המועמדים הבולטים להחליפו הם הח"כים דוד ביטן, ניר ברקת, וסגנית שר החוץ ציפי חוטובלי. ביטן אמר באחרונה כי קיבל הבטחה מנתניהו שיהיה השר הראשון שימונה בממשלה.

כץ מתפטר מאחר ששר שנגדו מוגש כתב אישום מחויב לעשות זאת. מנדלבליט הבהיר קודם לכן שאם כץ לא היה עושה כן, אזי היה דורש מנתניהו לפטרו.

כץ ביקש להימנע ממצב זה, ועל כן התפטר. למרות זאת הוא יבקש מהכנסת להעניק לו חסינות, מאחר שלדבריו הוא זכאי לחסינות מהותית כי העבירות מתייחסות לחקיקה שקידם בתקופת כהונתו כיו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות. הוא יגיש את בקשת החסינות לוועדת הכנסת שתתבקש לאשרה. אחר כך תידרש מליאת הכנסת להצביע על כך.

ואולם הכנסת התפזרה בסוף מאי 2019, חודש לאחר שכוננה, מבלי שהקימה את הוועדה. לפיכך, יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד) יצטרך להחליט האם להקים כעת ועדת כנסת זמנית, שתתבקש לדון בבקשת החסינות או לדחות הקמתה עד לכינונה של הכנסת ה-22. זו צפויה להיות מושבעת ב-3 באוקטובר, והקמתה של ועדת הכנסת צפויה לכל המוקדם בתחילת נובמבר 2019, במידה שתכונן קואליציה חדשה. יוצא איפוא שבמקרה כזה, הגשת כתב האישום בפועל תתבצע רק עוד כשלושה חודשים. 

חיים כץ | צילום: עמית שעל

כץ כתב במכתב ההתפטרות כי "בכל פעולותיי במסגרת מילוי תפקידי כשר וכחבר כנסת, פעלתי באופן ענייני ונטול פניות לטובת הציבור - בכלל זה העובדים, הגמלאים ואלו שידם אינה משגת. השליחות הציבורית היא משימת חיי, ולכן אמשיך לפעול למען האזרחים בכל דרך אפשרית".

לדבריו, "הניסיון להטיל דופי בניקיון כפי, ו'להלביש' מניעים שאינם טהורים על פעילות שבלב מילוי תפקידי כחבר הכנסת, שבוצעה בתום לב מלא ובאמונה, כשליח ציבור - הוא חסר יסוד ונועד לכישלון.

"מדובר בהאשמה על חוק שנחקק בתקופת ה'תספורות' שהיתה קשה לציבור, והוא נועד לתקן עוול, ולהגן על האינטרסים של משקיעים מפני מניפולציות שעלולים ליזום בעלי שליטה בחברות".

לפי כץ, "במהלך כהונתי כיו''ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, חוקקתי 180 חוקים חברתיים ואני גאה בעשייתי שתרמה לעיצוב שוק העבודה והפנסיה, להסדרת תחום הקנאביס הרפואי, למניעת עושק של אזרחים המבקשים לממש זכויות בביטוח הלאומי ועוד. בכל אלה, פעלתי בהתאם לכל הנורמות והכללים החלים על עבודתם של חברי הכנסת.

"במשך ארבע שנים וארבעה חודשים, נעשו במשרד הרווחה שינויים דרמטיים בשיטות העבודה ובאיחוד אגפים, שגרמו לשיפור איכות הטיפול באוכלוסיות רווחה. לראשונה, הקמנו יחידת בקרה ופיקוח, שחוסכת תקציבים רבים ומאפשרת קבלת תמורה אמיתית בהקניית השירותים המסתכמת במיליארדי שקלים בשנה, מטעם המשרד".

מוטי בן ארי | צילום: עמית שעל

כתב האישום 

על פי כתב האישום, כץ קידם את תיקון 44 לחוק ני"ע, שהטיב אישית עם בן ארי ועם קבוצת אקוויטל שהחזיקו אג"ח בהיקף של עשרות מיליוני שקלים של חברות בקשיים, בעודו נמצא בניגוד עניינים חריף - וזאת מבלי שחשף אותו בפני הכנסת. זאת משום שהוא נהנה מטיפים ומידע שקיבל בחינם מבן ארי ושהיה שווה לו מיליוני שקלים. תיקון 44, קובע כי חברה שנקלעת לקשיים מצווה לפרוע את חובותיה למחזיקי אג"ח בקרב הציבור ורק לאחר מכן לבעלי השליטה.

כך למשל על פי כתב האישום, שחלק ממצאי החקירה שהובילו אליו נחשפו לראשונה ב"כלכליסט", במקביל להליכי החקיקה של תיקון 44, ביצע כץ בחודש נובמבר 2010 עסקאות ני"ע מתואמות מול חשבונות של אקוויטל שניהל בן ארי, בעוד השניים שוהים במשרדו של האחרון בפ"ת. כתוצאה מהעסקאות נקשרו עסקאות בהיקף של כמיליון שקל בין חשבונותיו הפרטיים של כץ לחשבונות החברה. העסקאות לא סומנו כעסקאות מתאומות – כפי שדורש החוק – והרכיבו חלק משמעותי מכלל הפעילות באותן ני"ע (אג"ח שונות), באותם ימים.

גם לאחר העברת תיקון 44, כך כתב האישום, הוסיף הקשר החברי והכלכלי בין השר כץ לבן ארי להתקיים, ובן ארי המשיך להעניק לשר כץ טובות הנאה כלכליות שונות, כדוגמת המלצה על רכישת ניירות ערך בשעה שהוא מחזיק בידו מידע פנים, והדבר הניב לשר כץ תועלת כלכלית ניכרת.

כך למשל ברישום נגד בן ארי על שימוש במידע פנים על עסקת מיזוג בין נצבא לאיירפורט סיטי מקבוצת אקוויטל, עולה כי בהמלצתו רכש גם כץ בחשבונו ובחשבונות ילדיו מניות אלה, בסך של כ-1.6 מיליון שקל. לאחר פרסום הדיווח על אודות המיזוג, מימשו בן ארי והשר כץ חלק מהמניות שרכשו ברווח ניכר.

עימותים בלתי פוסקים עם האוצר

כץ ניצל את עוצמתו הפוליטית כדי להביא לא מעט תקציבים למשרד העבודה והרווחה. בין היתר הביא תוספות תקציב למעונות יום וכן הביא להגדלת הסכם הנכים במאה מיליון שקל. כץ ראה כתפקידו להיות בעימותים בלתי פוסקים עם האוצר מה שיצר חוסר שקט בלתי פוסק ביחסים בין המשרדים. לשיא הגיעו העימותים במשבר סביב רצונו של כץ להפסיק להעביר את עתודות הכספים של הביטוח הלאומי לאוצר. כץ נחשב לשר כוחני שהרבה במינוי של מקורבים ביחוד מהתעשיה האווירית שהוא עמד בראש הוועד שלה. הדבר זיכה אותו השנה בדו"ח חמור של מבקר המדינה היוצא יוסף שפירא.

אחד החידושים שהנהיג היה טיפול בנוער בסיכון עד גיל 24 כדי שהטיפול בהם לא ייפסק עם הגיעם לבגרות. כץ נאבק כדי לקבל חזרה את זרוע העבודה ממשרד הכלכלה. ביקורת נמתחה על כך שהתעקש לקבל גם את אגף מעונות היום במקום שיעבור למשרד החינוך.