צילום: גדי קבלו
האטה בגידול בהוצאה הלאומית לחינוך לנפש: עלתה ב-2% בלבד
עפ"י נתוני הלמ"ס, ההוצאה הלאומית לחינוך הסתכמה ב-2018 ב-110 מיליארד שקל, 8.3% מהתמ"ג; חלק ניכר מהעלייה בתקציב החינוך נובע מהגידול הטבעי החריג של האוכלוסייה בישראל, ולא מתוספת תקציבים אמיתית. השתתפות משקי הבית עמדה על 24%
האטה נרשמה בקצב העלייה של ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש ב-2018. אם ב-2016 עמד הגידול בהוצאה הלאומית לחינוך לנפש על 3.7%, וב-2017 על 2.7%, הרי שב-2018 עלתה ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש ב-2% בלבד; כך עולה מההודעה השנתית על ההוצאה הלאומית לחינוך שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לקראת תחילת שנת הלימודים.
קראו עוד בכלכליסט
הנתונים מדאיגים משום שהם מעידים על מגמת האטה עוד לפני הקיצוצים הגדולים הצפויים בתקציב לאחר הבחירות. שר החינוך לשעבר נפתלי בנט הרבה להתגאות בתקציבים הנוספים שהביא למערכת, אך נראה שהתוספות הלכו ופחתו ככל שהקדנציה התקדמה.
ההוצאה הלאומית לחינוך הסתכמה ב-2018 ב-110 מיליארד שקל במחירים שוטפים שהם 8.3% מהתמ"ג (לעומת 8.2% ב-2017 ו-8% ב-2016). ההוצאה הלאומית לחינוך עלתה ב-2018 ב-4%. גם פה מדובר בהאטה לעומת גידול של 4.7% ב-2017 ו-5.7% ב-2016. ההוצאה הלאומית לנפש היא עם זאת נתון משמעותי יותר, משום שהיא מביאה בחשבון את העובדה שחלק ניכר מהעלייה בתקציב החינוך בישראל נובע מהגידול הטבעי החריג של האוכלוסייה בישראל ולא מתוספת תקציבים אמיתית.
משקי הבית מימנו ב-2018 כמעט רבע (24%) מההוצאה הלאומית לחינוך, כמו בשנת 2017. ואילו המגזר הממשלתי והציבורי מימן 76% בלבד. ב-2016 עוד מימן המגזר הציבורי 76.6% מההוצאה הלאומית לחינוך. חלק משמעותי מהעלות הזו הם תשלומי ההורים העצומים שנאמדים ב-4.5 מיליארד שקלים. מרכיבים נוספים הם שכר הלימוד למוסדות אקדמאים, קניית ספרי לימוד ותרומות למערכת החינוך.
המגזר הממשלתי מממן 93% מהוצאות החינוך היסודי, 86% מהוצאות החינוך התיכוני, 66% מהוצאות האוניברסיטאות (לא כולל מחקר) ו-41% מהוצאות המכללות.
5 תגובות לכתיבת תגובה