אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האטה בגידול בהוצאה הלאומית לחינוך לנפש: עלתה ב-2% בלבד צילום: גדי קבלו

האטה בגידול בהוצאה הלאומית לחינוך לנפש: עלתה ב-2% בלבד

עפ"י נתוני הלמ"ס, ההוצאה הלאומית לחינוך הסתכמה ב-2018 ב-110 מיליארד שקל, 8.3% מהתמ"ג; חלק ניכר מהעלייה בתקציב החינוך נובע מהגידול הטבעי החריג של האוכלוסייה בישראל, ולא מתוספת תקציבים אמיתית. השתתפות משקי הבית עמדה על 24%

20.08.2019, 13:00 | שחר אילן

האטה נרשמה בקצב העלייה של ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש ב-2018. אם ב-2016 עמד הגידול בהוצאה הלאומית לחינוך לנפש על 3.7%, וב-2017 על 2.7%, הרי שב-2018 עלתה ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש ב-2% בלבד; כך עולה מההודעה השנתית על ההוצאה הלאומית לחינוך שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לקראת תחילת שנת הלימודים.

קראו עוד בכלכליסט

הנתונים מדאיגים משום שהם מעידים על מגמת האטה עוד לפני הקיצוצים הגדולים הצפויים בתקציב לאחר הבחירות. שר החינוך לשעבר נפתלי בנט הרבה להתגאות בתקציבים הנוספים שהביא למערכת, אך נראה שהתוספות הלכו ופחתו ככל שהקדנציה התקדמה. 

אילוסטרציה, צילום: גדי קבלו אילוסטרציה | צילום: גדי קבלו אילוסטרציה, צילום: גדי קבלו

ההוצאה הלאומית לחינוך הסתכמה ב-2018 ב-110 מיליארד שקל במחירים שוטפים שהם 8.3% מהתמ"ג (לעומת 8.2% ב-2017 ו-8% ב-2016). ההוצאה הלאומית לחינוך עלתה ב-2018 ב-4%. גם פה מדובר בהאטה לעומת גידול של 4.7% ב-2017 ו-5.7% ב-2016. ההוצאה הלאומית לנפש היא עם זאת נתון משמעותי יותר, משום שהיא מביאה בחשבון את העובדה שחלק ניכר מהעלייה בתקציב החינוך בישראל נובע מהגידול הטבעי החריג של האוכלוסייה בישראל ולא מתוספת תקציבים אמיתית.

משקי הבית מימנו ב-2018 כמעט רבע (24%) מההוצאה הלאומית לחינוך, כמו בשנת 2017. ואילו המגזר הממשלתי והציבורי מימן 76% בלבד. ב-2016 עוד מימן המגזר הציבורי 76.6% מההוצאה הלאומית לחינוך. חלק משמעותי מהעלות הזו הם תשלומי ההורים העצומים שנאמדים ב-4.5 מיליארד שקלים. מרכיבים נוספים הם שכר הלימוד למוסדות אקדמאים, קניית ספרי לימוד ותרומות למערכת החינוך.

המגזר הממשלתי מממן 93% מהוצאות החינוך היסודי, 86% מהוצאות החינוך התיכוני, 66% מהוצאות האוניברסיטאות (לא כולל מחקר) ו-41% מהוצאות המכללות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
שישחררו את השוק להשקעות פרטיות
אם רוצים להשקיע יותר בחינוך, צריך לשחרר את השוק למיזמים פרטיים. בתי ספר לתלמידים שרוצים ללמוד בלבד (אפשר בית ספר עיוניים, בתי ספר עם דגש על ספורט, בתי ספר עם דגש על אומניות). תנאי בסיסי יהא כבוד המורים, לא תהא שליטה של בית משפט או משרד החינוך על המשמעת הפנימית (למעט טענות אפליה), כיתות מתאימות ומורים ללא קביעות ועם שכר גבוה. דרך אגב אין חובה שהתלמידים שרוצים ללמוד יהיו דווקא המבריקים שבתלמידים, מספיק שיבואו עם רצון ללמוד ולשמור על משמעת ומורים טובים יקדמו אותם. בנוסף בית הספר יוכל לפתוח חוגי העשרה במקצועות נוספים (בנוסף למקצועות הבסיסיים של אנגלית ומתמטיקה), לאפשר לתלמידים ללמוד במהלך בית הספר לנקודות זכות אקדמאיות בשיתוף עם אוניברסיטאות ומכללות וכד'. את שאר התלמידים והמורים יקלוט משרד החינוך. נ.ב. אפשר לקבוע לבית ספר כזה שכר לימוד בסיסי של 500 ש"ח לחודש. בפועל ההורים ישלמו 600 ש"ח לשם סיבסוד תלמידים מבתים חלשים שהוריהם ישלמו 200 ש"ח לחודש בלבד.
עו"ד רו"ח  |  20.08.19