"רפורמת הקנאביס לא מבטיחה יצוא לאירופה"

"הרפורמה הישראלית בקנאביס רפואי בוצעה ללא שנחתם תחילה הסכם הכרה הדדי עם מדינות נוספות, לרבות עם מדינות האיחוד האירופי, והדבר עלול להגביל ואולי אף למנוע במקרים מסוימים את האפשרות לייצא מוצרים אלה, בלי שיעמדו קודם בדרישות נוספות במדינות היעד", אומרים עורכי הדין עמוס בנצור ולימור טרסי־חן ממשרד עמוס בנצור ושות', המייצג מרכזים רפואיים, גופים מוסדיים וחברות מהגדולות בארץ ובעולם במשברים מול רגולטורים. המשרד מתמחה במערכות בריאות, ברגולציה רפואית, לרבות הרגולציה החלה על קנאביס בישראל ובחו"ל.

הדברים נאמרים על רקע העניין הציבורי ההולך וגובר בנושא זה בשנים האחרונות וההשקעות המסיביות שהוא מושך. השינויים הרגולטוריים בשנתיים האחרונות אף גרמו לכך שהמודעות והביקוש לקנאביס רפואי גדלו משמעותית, עד כדי יצירת חוסרים משמעותיים בשוק בחודשים האחרונים.

"הרגולטור הישראלי עשה חצי הדרך", אומר בנצור. "תקן האיכות הישראלי שהוחל על גידול קנאביס רפואי ומוצריו הוא כמובן מבורך, אבל בניגוד לסברה הרווחת בקרב רבים, התקן שאומץ בישראל אינו חופף באופן מלא לתקן האירופי. על כן מי שירצה לייצא קנביס רפואי ומוצריו, לאחר שהדבר יאושר על ידי ממשלת ישראל, יידרש לבצע התאמות מהותיות נוספות, בהתאם לדרישות המחייבות השונות בכל מדינה".

עורכי הדין לימור טרסי־חן ועמוס בנצור. "הדרך עלולה להיות קשה ואפילו בלתי אפשרית למי שלא נערך נכון" | צילום: ענר גרין

ביצוע התאמות נוספות כאלה אינו פשוט, שכן הרגולציה באירופה ובעולם בנוגע לקנאביס הרפואי היא בראשית דרכה. ובניגוד לכללי הסחר החופשי בין מדינות אירופה, הרגולציה בנושא קנאביס רפואי שונה לעתים ממדינה למדינה. "מניסיוננו, העיסוק בתחום הקנאביס הרפואי מחייב היכרות ספציפית והתעדכנות כמעט על בסיס יומיומי בנוגע לדרישות הרגולטוריות המשתנות בכל אחת מאותן מדינות", אומרים בנצור וטרסי־חן. "יש לבחון בזהירות את האפשרויות ולגבש פתרונות יצירתיים ליזמים העוסקים בתחום, באופן שיאפשר לאותם גורמים לנתב בהצלחה את הפעילות העסקית למטרות וליעדים שהציבו לעצמם. הדרך עלולה להיות ארוכה, קשה, ואפילו בלתי אפשרית למי שלא נערך נכון".

אין כרטיס כניסה אוטומטי

האישור שנותן משרד הבריאות לעסוק בקנאביס רפואי אינו מהווה כרטיס כניסה אוטומטי לאירופה, אומר בנצור. לדבריו, הרגולציה הגרמנית למשל דורשת, לפחות בשלב זה, שגידול הקנאביס הרפואי ייעשה בחדרים סגורים, תוך שמירה על תנאי גידול זהים כגון תאורה, טמפרטורה וכדומה.

על כן, וכפי שמסתמן בעת הזו, מוצרי קנאביס רפואי המבוססים על תוצרת שגדלה בחממות לא יאושרו ככל הנראה לשיווק בגרמניה. יתרה מכך, חלק מהחברות הישראליות מנסות לייצא קנאביס רפואי לאירופה באמצעות גידול קנאביס במדינות זרות ולא בישראל. "סימני השאלה מתחזקים בכל הקשור לגידולי קנאביס רפואי שמקורם במדינות שאירופה אינה מכירה ברגולציה החלה בהן, כגון מדינות שונות באפריקה", אומר בנצור.

בסיס ידע ייחודי

בנצור וטרסי־חן סבורים שבסופו של דבר היתרון הישראלי יהיה בתוצרי המחקר והפיתוח המתבצעים בישראל ושיתופי פעולה אפשריים עם חברות פארמה רב־לאומיות. חוקרים במכוני מחקר ובבתי חולים בישראל החלו לחקור את סגולותיו הרפואיות של הקנאביס שנים רבות לפני מרבית חבריהם באירופה ובארה"ב, ועל כן כבר כיום קיים בישראל בסיס ידע רחב וייחודי המקנה לחוקרים בישראל יתרון בפיתוח מוצרים המבוססים על מחקרים אלה.

"לדעתנו, יש לשנות את הפוקוס בישראל ולמקד את ההשקעות ביתרון היחסי שלנו", מציע בנצור. "היתרון היחסי של ישראל הוא במו"פ (מחקר ופיתוח), ובכלל זה במחקרים קליניים בתחום הקנאביס ולאו דווקא בגידול. מגיעים אלינו מדי שבוע לקוחות שמפתחים רעיונות ומוצרים ייחודיים, וחלקם אף מצליחים לרשום פטנטים שישפיעו על התעשייה העולמית. אני צופה שחברות שישכילו לפתח ולצבור נכסים של קניין רוחני בתחום יצליחו. לחברות המתמקדות בגידול והפצה של קנאביס רפואי יהיה הרבה יותר קשה. קשה לראות איזה יתרון יהיה בטווח הארוך למגדל הישראלי על מתחרהו בעולם, שמטבע הדברים יש לו מרחבים גדולים וקרבה לשווקים הרלבנטיים".

מפייגלין ועד ביבי

העניין הרפואי והכלכלי בקנאביס בשנתיים האחרונות הוא תוצאה של מיתוג מחדש ויצירת שפה חדשה בתחום. סטלנים, באנגים ומריחואנה – אאוט; מטופלים, מדיקליזציה, קנאביס לשימוש רפואי – אין. ואכן, ה"הייפ" סביב הצמח הזה מתרכז בשני מרכיביו הפעילים העיקריים: הקנבינואיד (CBD), בעל התכונות הרפואיות, וה־THC, בעל ההשפעה הפסיכואקטיבית ה"ממסטלת".

המיתוג החדש שנישא על גבי הלגליזציה והתמיכה הפוליטית, מפייגלין ועד ביבי, מתנער מ"הסם המסוכן" לטובת הדימוי החדש. הקנאביס הרפואי כמוצר בעל פוטנציאל כפול, רפואי וכלכלי: רווחתם של הסובלים ורווחיהן של החברות שמזהות ו"מתלבשות" על הטרנד. אלה מגייסות משקיעים, חלקן מתמזגות עם חברות שנסחרות בבורסה, ומציבות בראשן דמויות ממלכתיות מהשורה הראשונה, כדי למצב את העיסוק בתחום זה כלגיטימי ולחזק את דימוי שמירת החוק, ולסייע במאמצים לייצא את התוצרת לאירופה ולקנדה.

אהוד אולמרט, פורסם ב"כלכליסט", יועץ ומשקיע ביו ניבו, אהוד ברק הוא יו"ר אינטרקיור, מפקד חיל האוויר לשעבר עידו נחושתן הוא יו"ר קנאשור, ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו הוא יו"ר Cann10, והמפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו הוא יו"ר טוגדר פארמה.

השוק הרפואי מתבסס על ההכרה והניסיון שנצברו בדבר סגולותיו התרפויטיות של הקנאביס, הן כמשכך כאבים וחרדות והן, וזה עדיין נמצא בשלב מחקרי, כמסייע לטיפול במחלות שונות, כגון אפילפסיה, פרקינסון וקרוהן. כמו כן נבחנת יעילותו בתעשיית הקוסמטיקה.

על רקע אלה גם הרגולציה הישראלית החלה להניע את הקנאביס מהאיסורים שבפקודת הסמים המסוכנים למתן רישיונות לחולים הנזקקים. במקביל לכך, בהחלטות ממשלה ובאמצעות היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות, בראשות ד"ר יובל לנדשפט - הוקם מנגנון להענקת רישיונות לייצור, עיבוד וניפוק של קנאביס רפואי.

כמובן שגם הוקמו החברות שמפמפמות את הפוטנציאל הזה לשוק ההון, ועוד לפני שאפילו נרשמו להן הכנסות כלשהן, המניות שלהן מתזזות, ממריאות ואף מתרסקות. די היה בקבלת האישור המיוחל מהממשלה בינואר האחרון ליצוא מוצרי קנאביס רפואי מישראל כדי להתניע מהלך של גיוסי הון בשוויים גבוהים, שהוביל בסופו של דבר לצניחת מרבית מחירי המניות, אחרי שחלקן רשמו עלייה מתמשכת של מאות ואלפי אחוזים.