אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"בישראל מייחסים לטוקבק השפעה כמו להצבעה" צילום: איי פי

בחירות 2019, סבב שני

"בישראל מייחסים לטוקבק השפעה כמו להצבעה"

שיעור ההצבעה הוא שיכריע את תוצאות הבחירות. מחקר על דפוסי הצבעה מגלה: ישראל לא לבד, אחוזי ההצבעה יורדים גם בעולם. ושיעור ההצבעה הגבוה של הדתיים פועל לטובת הימין, אך מתקזז עם זה של מעוטי הכנסה

17.09.2019, 12:00 | עירית אבישר

שיעור ההצבעה - זה המשתנה שיכריע את תוצאות הבחירות לפי הערכת הפרשנים הפוליטיים והפוליטיקאים, שמנסים לעורר את הציבור המנומנם שהולך היום לקלפי.

קראו עוד בכלכליסט

ישראל נחשבה לאורך השנים למדינה עם מעורבות פוליטית גבוהה מצד אזרחיה, הנובעת מהסכסוכים הפנימיים והחיצוניים שעמם מתמודדת המדינה. רמת ההתעניינות בפוליטיקה התבטאה גם בשיעור הצבעה גבוה שעמד סביב 80% עד לתחילת שנות ה־2000. אלא שב־20 השנים האחרונות שיעור ההצבעה החל להישחק, כאשר בבחירות אפריל 2019 הוא עמד על 68.5%, כלומר קרוב לשליש מהציבור לא הגיע להצביע.

יותר הכנסה יותר הצבעה יותר הכנסה יותר הצבעה יותר הכנסה יותר הצבעה

"עם השנים ההשתתפות הפוליטית אינה פוחתת, אלא משנה צורה וזירה", כותבים ד"ר ניר אטמור וד"ר חן פרידברג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה במסגרת מחקר בנושא ההשתתפות בבחירות לכנסת. "כיום אזרחים משתתפים בדיונים פוליטיים יומיומיים באינטרנט ורואים בכתיבת תגובה מקוונת או בחתימה על עצומות השפעה שאינה פחותה מהצבעה בבחירות", הם מוסיפים.

פרופ' גדעון רהט, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מעריך כי "יש סיבה להיות מודאגים מאחוז ההצבעה הצפוי. נתונים מהעולם מראים שכאשר מערכות בחירות מתנהלות בפרק זמן סמוך יש ירידה בשיעורי ההצבעה".

במדינות כמו אוסטרליה, בלגיה ולוקסמבורג שיעור ההצבעה מגיע ל־90%, בין היתר בשל חובת ההצבעה. לעומת זאת בשוויץ, למשל, הוא עומד על כ־55% בלבד, ככל הנראה בשל ריבוי ההצבעות הנובע מהנוהג לבצע משאל עם בנושאים שונים. החוקרים מציינים עוד כי ככל שהמדינה קטנה יותר, כך שיעורי ההשתתפות בה גבוהים יותר. ואכן, לאורך ההיסטוריה שיעור ההצבעה בישראל היה גבוה לעומת הממוצע ב־21 מדינות דמוקרטיות מפותחות שנבדקו במחקר. אך כאמור ב־20 השנים האחרונות משהו השתנה. ההסברים למגמה הם, בין היתר, חוסר עניין של הצעירים בפוליטיקה, ירידת קרנו של הממשל והתחזקות התחושה בציבור שהצבעתו אינה משפיעה על מדיניות השלטון.

מרוויח הרבה? לך לקלפי

המחקר ניתח גם את שיעור ההשתתפות בהצבעות לפי פרמטרים שונים. מהנתונים עולה שהמשפיע ביותר הוא המצב הסוציו־אקונומי. ככל שהיישובים משתייכים למעמד סוציו־אקונומי גבוה יותר, כך שיעורי ההצבעה גבוהים יותר. "יש קשר חיובי, חזק ומובהק סטטיסטית בין השכר החודשי הממוצע של תושבי הרשות ובין שיעור ההשתתפות שלהם בבחירות", כותבים אטמור ופרידברג. כך, למשל, בבחירות האחרונות יישובים המשתייכים לאשכול כלכלי חברתי גבוה, כגון רמת השרון, גבעתיים, קריית טבעון וקריית אונו הגיעו לשיעורי הצבעה שבין 70% ל־80%. לעומת זאת, ביישובים כמו דימונה, רמלה וערד שיעור ההצבעה היה נמוך בהרבה ונע סביב 60%.

פתקי הצבעה פתקי הצבעה פתקי הצבעה

הדת וההכנסה מתקזזים

לאורך העשורים האחרונים כוחו של הימין התחזק בתוצאות הבחירות, אולם המגמות בדפוסי ההצבעה לאו דווקא משרתות אותו. מצד אחד, שיעורי ההצבעה הגבוהים במגזר הדתי פועלים לטובת הימין, שכן מגזר זה מצביע ברוב גורף למפלגות הימין. מצד שני, שיעור ההצבעה הנמוך בקרב בעלי הכנסה נמוכה משחק לרעת הימין, שכן נטייתם של בעלי ההכנסה הנמוכה היא להחזיק בדעות פוליטיות ימניות. "שיעור ההשתתפות הנמוך נובע גם מתחושת ריחוק וניכור — תחושה שהפוליטיקה הלאומית לא ממש רלבנטית לחייהם, ושהפוליטיקאים בכנסת, במילים פשוטות, 'לא סופרים אותם'", כותבים החוקרים.

באשר להצבעה למפלגות שמאל, לדברי פרופ' רהט, עם הגורמים שפוגעים במגזר זה נמנית גם ירידת כוחם של התאגדויות העובדים. "האיגודים המקצועיים היוו את כוחו של השמאל באירופה ובישראל. אלא שכוחם ירד וגם יכולתם לתמרץ עובדים להגיע לקלפי ולבחור".

סוגיה נוספת המשפיעה על התוצאות היא שיעור ההשתתפות הנמוך במגזר הערבי. רשימת עשרת היישובים בפריפריה שבהם נרשמה הירידה החדה ביותר כוללת רק יישובים ערביים.

פרופ' רהט מעריך כי הירידה בשיעור ההשתתפות בהצבעה נובעת גם מירידת קרנן של המפלגות. "הפוליטיקה הפכה להרבה יותר אישית וכזו התומכת במועמד מסוים ולא במפלגה. אך היכולת של בודדים להקים מנגנון ולדרבן מצביעים הרבה יותר מוגבלת מכוחן של מפלגות לעשות זאת", הוא אומר. "יש בעולם תהליך של ירידה בתפקיד המפלגות כמוקד לנאמנות והזדהות. וזה בולט עוד יותר בישראל. כוחן של המפלגות נחלש וגם יכולתן להבאת מצביעים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
ברגע שפוליטיקאים מצפצפים על הבטחות הבחירות שלהם יורד החשק להצביע
שרון הבטיח לא להחזיר שטחים והחזיר אפילו עשה משאל עם שהיה נגד ההחזרה! רבין הבטיח לא לרדת מהגולן וניהל עליו מו"מ. ליברמן כבר 20 שנה מבטיח נישואים אזרחיים ונושאים שחשובים לחילונים אבל בפועל לוקח את תיק החוץ ומטייל בחו"ל. לפיד בתיק הראשון שלו כשר האוצר העלה את המס על אלכוהול וסיגריות. ועוד היד נטויה.
קול צף  |  17.09.19
לכל התגובות