מישהו רואה את הנגב והגליל?

לפני כחודש יצאו מיליוני אזרחי ישראל לבחור את ראש הממשלה הבא שלהם. רבע מהם תושבי הנגב והגליל. הם חיפשו את התוכניות והחזון של המפלגות השונות לגבי עתידם, אך לא הצליחו למצוא כי אף מפלגה לא העלתה בדעתה להציג חזון מסוג זה.

שלושה חודשי קמפיין בחירות ואף אחד עוד לא פצה פה, לא כינס מסיבת עיתונאים מיוחדת או ניצב מול המצלמות לדבר על עתיד הנגב והגליל שפרוס על 80% משטחי המדינה. גימיק פה וספין שם ועדיין האזרח של הנגב והגליל מיותם.

בואו נדמיין את הרגע הבא. אנחנו בעיצומו של משא ומתן קואליציוני להקמת הממשלה הבאה, האמוציות גועשות, הטוויטר רועש, התקשורת מדווחת על כל מהלך, המתח בשיאו. כולם דורשים הישגים, לממש הבטחות לבוחר, להביא עוד תקציבים ובתוך כל הכאוס, יו"ר אחת מהמפלגות הגדולות מודיע שלא יסכים להצטרף לממשלה בלי הבטחה מפורשת להפיכת הנגב והגליל למרכזים הבאים של ישראל. הוא מציג שורה של מהלכים דרך פתרונות הדיור, התחבורה, מנועי הצמיחה כלכליים שיניבו מאות אלפי משרות, הוא מסביר איך הגיל השלישי יתבגר בכבוד, איך הצעירים יזכו להתחלה מבטיחה ואיך תהיה הזדמנות שווה לכל אזרח.

מטולה בקצה אצבע הגליל | צילום: דוד הכהן

ששואלים אותו, למה זה כזה חשוב? הוא עונה "זה די פשוט, עצרנו את הקמת המדינה מוקדם מדי, שמנו את הערכים והביחד בצד, לא הגענו לאזורים שמחוץ לתל אביב, זרקנו עצם פה ועצם שם, אבל לא באמת השקענו כדי להצעיד את ישראל לשלב הבא שלה ואנו כממשלה חייבים לפעול עכשיו".

3 מיליון איש בנגב, 4 מיליון בגליל 

לפני 70 שנה הפך החזון של הקמת מדינת היהודים להגשמת חלום, המנהיגים לא היו מושלמים לפני ובמהלך קום המדינה, אך הם דמיינו וגרמו לבלתי יאמן להתגשם. זה חייב להמשיך, שלא נקפא. החובה והזכות שלנו זה לדמיין, החובה של הנהגת המדינה זה לתכנן איך יראו החיים במדינה בחגיגות ה-100 של מדינת ישראל, מה הצעד הבא כשנהיה פה כמעט 20 מיליון אנשים. תכלס, אנחנו צריכים להקים את המדינה שוב ב-30 שנה.

כבר היום צפוף, פקוק ויקר במרכז. אפשר לשנות את זה. תארו לכם, שבנגב יגורו מעל ל-3 מיליון אנשים ובגליל מעל 4 מיליון, שקווי רכבת יחברו בין כל הערים ובתוכן. מרכזי התעסוקה, הבילוי, הבריאות והתרבות הטובים ביותר יוקמו בלב באר שבע, רהט, עכו, קריית שמונה וצפת. תארו לכם, דירה מגניבה בלב סביבה עירונית נקיה, שבמרחק של הליכה עם כפכפים נקבל בשכונה את כל השירותים, שכל אחד יכול לשכור או לרכוש בית ולהרגיש חלק מאנרגיה העצומה של מרכז דינאמי צעיר ומתפתח מלא בהזדמנויות.

הנגב מחכים למתיישבים | צילום: מאיר אזולאי

זה כבר התחיל, זכינו בתנועת אור לפעול במסגרת של 70 קהילות ולסייע לכ-45,000 איש לעבור, ליצור מאות משרות איכות, לתת מענה לקבוצות של חברים עם יוזמה משותפת בתחומי החברה, התרבות, הכלכלה והאומנות ועוד. גם משרדי הממשלה העלו הילוך של ממש והגדילו את השקעות התקציב שלהם, אבל זה לא מספיק.

דרושה לנו הנהגה שתשנה את הפרדיגמה שיש לנו רק מרכז אחד והייטק אחד ובסוף זה לא יעזור לאף אחד. עוד לא מאוחר. גם אם במהלך הבחירות לא שמענו מילה על הנגב והגליל והפיכתם למרכזים עצמאיים, ראוי יהיה שהמפלגות יתחייבו בהסכמים הקואליציוניים לקדם את הקמתם.

ראוי שתוכנית מאה הימים תשים את העתיד המשותף שלנו בראש סדר העדיפויות ולא רק של סקטורים מסוימים. האפשרות היחידה לחזות את העתיד זה ליצור אותו במו ידינו. הנגב והגליל הם לא הבעיה ולא החיסרון, הם היתרון והפתרון לרוב האתגרים במדינה.

הכותב הוא מנכ"ל תנועת אור