אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חד הורית על השביתה ברשות האכיפה והגבייה: "אני נאלצת לחיות מהיד לפה" צילום: באדיבות דוברות רשות האכיפה והגבייה

חד הורית על השביתה ברשות האכיפה והגבייה: "אני נאלצת לחיות מהיד לפה"

אם חד הורים לשלושה: "שיעצרו את השביתה, או שלפחות ישחררו את הכספים שמגיעים לנו, זה המזונות שלנו, כסף של הילדים"; משרד האוצר: "אנו תקווה שההסתדרות תבוא אל הדיונים בלב פתוח ונפש חפצה ולא בתכתיבים ואיומים"

27.10.2019, 14:44 | בילי פרנקל
השביתה במוקדי ההוצאה לפועל נמשכת גם השבוע, תוך פגיעה במאות תובעים וחייבים, כך לפי הערכת לשכת עורכי הדין, שם אף מאיימים להגיש עתירה דחופה לבית המשפט בדרישה לסיימה.

קראו עוד בכלכליסט

ציבור גדול של נפגעות מהשביתה הן נשים חד הוריות, שמממשות את פסקי הדין למזונות דרך הליכי הוצאה לפועל. בין אלו נמנית ת', אם לשלושה ילדים, שמספרת כי הגרוש שלה כבר הפקיד את הכסף, אבל הוא לא הועבר אליה עד כה בשל הפגרה והשביתה הארוכה. "למיטב הבנתי הוא העביר את הכסף, אך ההוצאה לפועל לא העבירה אותו אלי בגלל שהם בשביתה", היא מספרת.

לשכת הוצאה לפועל, צילום: באדיבות דוברות רשות האכיפה והגבייה לשכת הוצאה לפועל | צילום: באדיבות דוברות רשות האכיפה והגבייה לשכת הוצאה לפועל, צילום: באדיבות דוברות רשות האכיפה והגבייה

"אני נאלצת לחיות מהיד לפה וצברתי חובות מטורפים. שביתה היא דבר מבורך, אבל באופן מידתי, עד שזה פוגע בפת הלחם של הילדים שלי. אנחנו אחרי החגים והצטברו לי חובות, וזה כסף שאני בונה עליו, שעתיד להיכנס. יש לי התחייבויות ושכירויות שאני אמורה לשלם ותשלומים שוטפים שיורדים. זה פוגע בי כלכלית, אני לא יכולה לבצע אפילו קניות בסיסיות הביתה. אני קורסת, אני על סף מעבר דירה ואין לי אפילו ממה לשלם את ההובלה כי זה כסף שבנתי עליו.

"אני נפגעת מזה בצורה משמעותית, ממילא הסכום של המזונות שהקצו לי לא מספיק. אני בחובות ומתקשרים אלי מכל כיוון אפשרי. כרטיסי האשראי, הוראות הקבע, הכל חוזר. אני פונה לכל מי שאפשר שיעזור לנו, השביתה הזו מבורכת אלמלא היתה פוגעת בי ובכל החד הוריות שמחכות לכסף. שיעצרו את השביתה, או שלפחות ישחררו את הכספים שמגיעים לנו, זה המזונות שלנו, כסף של הילדים".

עו"ד יוסף ויצמן, המשנה לראש לשכת עורכי הדין, מציין כי גם הפגיעה בבעלי החוב אינה מידתית. "יש פגיעה בציבור גדול של חייבים, שלא יכולים לבצע ביטול של סנקציות שהוטלו עליהם כמו עיקול משכורת, עיקול חשבון הבנק או עיכוב יציאה מהארץ, ושאף הולכים לספוג חודש נוסף של עיקול משכורת בגלל זה", הוא אומר.

ויצמן מוסיף כי קיים חוסר איזון בולט בין התובעים, שיכולים לבצע עיקולים גם בזמן השביתה, לבין החייבים שאינם יכולים לנקוט בפעולות שיאפשרו להסדיר את החוב. "כשנפתח תיק בהוצאה לפעול, לחייב יש אפשרות להגיש התנגדות כך שלא יוטלו עליו סנקציות והתיק יועבר לבית המשפט. כך למשל אם יש צ'ק שחזר - חברה יכולה לטעון שיש לה סיבה לכך, ואם היא תגיש התנגדות במועד לא יוטלו עליה סנקציות. אולם בחלוף פרק זמן מסוים של בין 21 ל-30 יום, התובע יכול לבצע את העיקולים באופן אוטומטי דרך המערכת, ללא מגע יד אדם, ולסגור למישהו את החיים. זה חוסר צדק, כי יש יתרון בולט לתובעים, מה גם שהם עלולים לעשות את זה בתום לב, כי הם לא יודעים שזו מערכת סגורה ושיש כרגע עיכובים. בל נשכח כי התובעים בעצמם יכולים להיות אנשים פשוטים כמו שאם לא יבלו את הכסף עלולים להפוך בעצמם לחייבים, כמו בעל מכולת שחזר לו צ'ק".

ר', בן 37, נשוי, אב לשני ילדים ועם תינוק שבדרך, נמנה על החייבים הרבים הנפגעים כתוצאה מהשביתה. לטענתו, נקלע לחוב מול אחד הבנקים לאחר שחתם ערבות להוריו שלא שולמה משך חודשיים בגלל עניין ביורוקרטי, וכתוצאה מכך כל חשבונותיו עוקלו לפני כשלושה חודשים. אולם לדבריו, אף שנקט בכל ההליכים הנדרשים כדי להסדיר את תשלום החוב - ההליכים מתעכבים בשל השביתה, כך שמשכורתו ומשכורתה של אשתו צפויות להיות מוקפאות גם בחודש אוקטובר, הרביעי במספר.

"התרוצצתי הרבה כדי להסדיר את הנושא, אבל לא הצלחתי לקבל מענה ראוי בגלל הפעילות המוגבלת בלשכות בשל פגרת החגים הארוכה ובשל השביתה", הוא מספר. "בשבוע שעבר קיבלתי סוף כל סוף החלטה של הלשכה, לשלם תשלום ראשוני ולאחריו ירדו ההגבלות, אבל על אף ששילמתי אותו אבל אי אפשר להוציא את ההחלטה לפועל, כי הלשכה פשוט שובתת. אני כל יום הולך לשם, רואה את השלט בכניסה וחוזר. פניתי גם למוקד אבל ידיהם מוגבלות כי הם לא יכולים לבצע שום הליך. המשמעות היא שגם החודש לא אקבל שכר, כי הדוחות נסגרו כבר ב-25 בחודש".

בינתיים, על מנת לעמוד בתשלום ההוצאות השוטפות, בני הזוג לווים כספים מקרובי משפחה וחברים. "אנחנו משפחה בת 4 נפשות, כשכל אחד מבני הזוג מקבל תקרה של 2,400 שקל וכל שאר הכסף מעוקל. מכיוון שזה קרה בזמן החופש הגדול, נפגענו מאוד מבחינת היכולת לצאת לפעילויות, כי לא היה לנו תזרים מזומנים. היינו צריכים לעשות תעדוף ולברור דברים חשובים כדי לא לפתוח עוד פערים, אז דחיתי את תשלום החשמל קרוב ל-4 חודשים וויתרנו על פעילויות כמו הליכה לקולנוע. אני ואשתי שילמנו כבר מעל 30 אלף שקל בגלל הליכים ביורוקרטים ועיכובים. אני לא יודע איך אעמוד בעוד חודש כזה, אצטרך למצוא מקור תקציבי לתשלום שכר הדירה והוצאות שוטפות. סביר להניח שלו הליך הסדרת החוב שלי היה מקבל מענה יותר מהיר מבחינת לוחות הזמנים, היינו ממזערים נזקים".

אתי ועקנין, אם חד הורית לשלושה ילדים בני 17, 10 ו-4 ממעלות, מחכה כבר 10 חודשים לדמי מזונות מבעלה לשעבר. לאחר שננקטו הליכים נגדו עד כדי איום בצו מאסר, הוא העביר את הכסף סוף כל סוף ב-10 באוקטובר להוצאה לפועל. מאז, היא מחכה לו. "הכסף לא הועבר אלי כי הם נכנסו לפגרה, וכשהיא נגמרה הם החליטו שהם בעיצומים", היא מספרת. "התקשרתי כדי לבדוק אם יש פקיד שיוכל לתת את ההוראה והסברתי שאני אם חד הורית, אבל אמרו לי שהם לא קושרים לזה ושהרשם לא יכול לתת החלטה כי אין פקידים. זה נורא מרגיז שהכסף שוכב אצלם תקופה ארוכה, מדובר בסך הכל בלחיצה אחת על כפתור להעברה של הכסף. מבחינתי שיעשו עיצומים ושידרשו את מה שמגיע להם, אבל לא על חשבון האמהות החד הוריות שממילא סובלות. הם בשביתה אבל לי אין אוכל לילדים".

הצעה דחופה לסדר היום בכנסת

בתוך כך, ח"כ משה ארבל (ש"ס) הגיש היום ליו״ר הכנסת הצעה דחופה לסדר היום, בה הוא מבקש כי מליאת הכנסת תדון בדחיפות בשאלה כיצד ניתן להקל על הפגיעה הנגרמת לחייבים בשל השביתה. "משמעות הדבר שחייבים אינם יכולים להסדיר את חובם בימים אלו ומוטלת על חובותיהם ריבית פיגורים גבוהה מאוד על כל יום נוסף בו חובם אינו מוסדר", נכתב בדברי ההסבר. "זאת ועוד, אף בימי שביתה רק הזוכים יכולים להטיל עיקולים כנגד החייבים בהליך מינהלי מרחוק (באינטרנט) בעוד שלחייבים נעולה לחלוטין הדלת מלהגיש בקשות לביטול אותם העיקולים שהוטלו כנגדם חרף השביתה.

"כל זמן שנמנע מהחייבים לגשת ללשכת ההוצאה לפועל בגין שביתה של עובדי הרשות הרי שלא תיתכן הפליה בקבלת שירות בין עשיר לעני. בין זוכה וחייב", נכתב עוד. "לאור חשיבות ודחיפות הנושא ראוי כי מליאת הכנסת תדון בו בהקדם ותבחן כיצד ניתן להקל על הפגיעה בחייבים חרף ההשבתה".

יו"ר הוועד ברשות האכיפה והגבייה, אלי אלבס, כתב בתגובה לבקשה של ארבל, כי יש להפנות את האצבע המאשימה למשרד האוצר, שאינו מסכים לדרישותיהם. "אני בהחלט מסכים איתך שיש פגיעה קשה בחייבים בציבור הפונים", כתב, "אבל יש לזכור שיש פגיעה קשה גם בציבור העובדים, אותו ציבור שנותן שרות טוב ומסור כלפי החייבים . נכון לתת שרות טוב זה חשוב ,אבל לא בתנאים כאלה, ולא על גבם של העובדים". עוד הוסיף כי "בכדי למנוע את המשך השביתה אני מציע שהאוצר יתעשת יתעורר משנתו וכבר בראשון הקרוב ליזום פגישה שבה נוכל לשבת ולדון על הדרישות כמתבקש מצידנו".

"תוספת בלתי סבירה של עומסי עבודה"

 

עובדי רשות האכיפה והגבייה, הכפופים למשרד המשפטים, פתחו בשביתה בת יומיים בסוף חודש ספטמבר, שהושהתה עם תחילת תקופת החגים והתחדשה עם סיומה בשבוע שעבר. בוועד טוענים בין היתר לתוספת בלתי סבירה של עומסי עבודה ללא פיצוי מתאים ולהתעלמות מצד הנהלת הרשות מדרישותיהם לנהל מו"מ על הסכם קיבוצי חדש. מנגד נשמעות טענות לפיהן ההסכם כבר נמצא בשלביו הסופיים, וכי בוועד מנצלים את כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון החדש בדרישה לתוספות שכר לכל העובדים.

בהסתדרות ציינו כי הם מבקשים משנת 2017 ממשרד האוצר ומהנהלת רשות האכיפה והגבייה, לנהל עמם משא ומתן על ההסכם קיבוצי חדש, שיסדיר את השלכות הרפורמה על העובדים, ללא מענה. מחזיק התיק הארצי של עובדי רשות האכיפה והגבייה בהסתדרות עובדי המדינה, אבנר סולטני, מסר: "כנראה שהפגיעה באזרחים לא מפריעה לאנשי משרד האוצר, אשר אינם עושים דבר וחצי דבר, על מנת לפתוח עמנו במו"מ ולפתור את הסוגיה במהרה. צעד השביתה נכפה עלינו בשל התעלמות משרד האוצר. ההסתדרות לא תעמוד מנגד כאשר עובדים מופקרים לשינויים ארגוניים אשר משפיעים לרעה על תנאי עבודתם".

תגובת משרד האוצר: "משרד האוצר מנהל שיח עם ההסתדרות על דרישותיהם השונות ואנו תקווה שההסתדרות תבוא אל הדיונים בלב פתוח ונפש חפצה ולא בתכתיבים ואיומים".

מהרשות נמסר: "שביתת עובדי רשות האכיפה והגבייה נמשכת עד להודעה חדשה. בלשכות ההוצאה לפועל לא תתקיים קבלת קהל. כמו כן, מוקד המידע והשירות של הרשות יפעל כרגיל מ 8:00 עד 18:00. דיונים יתקיימו בהתאם להחלטות הרשמים. ניתן להתעדכן במערכת כלים שלובים באיזור האישי או במוקד המידע. במקרים דחופים ניתן לפנות לוועדת חריגים בהסתדרות בפקס 03-6921458 ולציין פרטים לחזרה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



44 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

42.
ברירה הטבעית
בטבע הנקבות "עושות אהבה" רק עם הזכרים החזקים אין ביטוח לאומי ואין לשכת הסעד.וכאן עושות ילד ואחר כך שניים וגם שישי ואחר כך בוכות אכלו לי שתו לי.זוג צריך להרוויח מינימום 10000 רק כדי לביא לעולם ילד אחד,מי הכריח אתכן לעשות 6?? ולא מדבר על יוצאות מהכלל אלא על הכלל
כרם  |  30.10.19
41.
מסביר מהצד שלי. 3
ואולי זה מה שיכול להעמיד את התשלום על המקום. ז. במידה והאבא לא רוצה להעביר מזונות כי לדעתו האמא משתמשת עם הכסף לצרכים האישיים שלה ולא נותנת לילדים יש מושג בבית הדין ובבית המשפט שנקראית" טובת הילד/ה" אפשל להזמין תור לדיון ולפתור את הבעיה. על פי רוב הפיתרון תיהיה כואבת כי מדובר בנפשות. אבל זה עדיין לא אומר שהוא יכול לעצור את התשלום. כי אם הוא עושה את זה מתוך כוונה שהוא דואג לילדים אז שייגש שבית הדין או בית המשפט ויטפלו בנושא. (אם הוא לא מצליח לפתור את זה לבד).
מנסיון  |  28.10.19
40.
מסביר מהצד שלי. 2
ה. אומנם המון נשים עובדות. אבל יש נשים שלא יכולות לעבוד מסיבות כאלו או אחרות, בפרט שמדובר בזה שהיא מגדלת את הילדים לבד, ועוד איזה ילדים. מסכנים שעוברים חיים כאלו שלא באשמתם. ו. לא תמיד דברים מגיעים להוצאה לפועל מהסיבה שהאבא לא שילם. לפעמים זה סתם כי האישה מחליטה לדרוש דברים שלא באמת מגיע לה אז היא תובעת ואז הילדים סובלים בגלל אגו של אמא. או כל זה להיפך, כל מקום והסיפור שלו. ולפעמים כן אין ברירה והאמא חייבת לפתוח תיק הוצא"לפ כי האבא מרחף או לא מסודר כל כך
מנסיון  |  28.10.19
לכל התגובות