אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בעיצומה של מלחמת הסחר: הקרן החדשה של ויולה תישען על ממשלת סין צילומים: אוראל כהן, רויטרס

בלעדי לכלכליסט

בעיצומה של מלחמת הסחר: הקרן החדשה של ויולה תישען על ממשלת סין

קבוצת ויולה מקימה בחשאי קרן השקעות חדשה שמיועדת לחברות ישראליות עם פוטנציאל מכירות משמעותי בשוק הסיני. משקיעת העוגן של הקרן תהיה חברת ההשקעות CIC שבבעלות ממשלת סין

28.10.2019, 06:49 | גולן חזני

בצעד חשאי ושנוי במחלוקת מקימה קבוצת ויולה קרן השקעות חדשה שתהיה מיועדת לחברות ישראליות בעלות פוטנציאל מכירות משמעותי בשוק הסיני. ל”כלכליסט” נודע כי משקיעת העוגן של הקרן תהיה חברת ההשקעות הסינית CIC.

החברה מצויה בבעלות מלאה של הממשל הסיני, ומנהלת את כספי החוץ של ממשלת סין. במלים אחרות, ויולה נכנסת לסוג של שותפות עם ממשלת סין בתקופה בעייתית של מלחמת סחר בין הממשל האמריקאי לסיני, מלחמה שלטכנולוגיה הישראלית יש בה משקל.

קראו עוד בכלכליסט

מימין: מייסד ושותף־מנהל בקרן ויולה הראל בית און ונשיא סין שי ג’ינפינג, צילומים: אוראל כהן, רויטרס מימין: מייסד ושותף־מנהל בקרן ויולה הראל בית און ונשיא סין שי ג’ינפינג | צילומים: אוראל כהן, רויטרס מימין: מייסד ושותף־מנהל בקרן ויולה הראל בית און ונשיא סין שי ג’ינפינג, צילומים: אוראל כהן, רויטרס

עוד נודע ל”כלכליסט” כי בנוסף לממשלת סין גם ענקיות סיניות כמו תאגיד ציוד התקשורת וואווי ותאגיד באידו (Baidu) משקיעות בקרן החדשה שהתהליך לגיוסה נמצא בשלבים מתקדמים. באידו וחברת הביטוח הסינית פינג אן השקיעו בקרנות של ויולה בעבר.

הקרן צפויה לגייס 250 מיליון דולר בשלב ראשון, כש־CIC צפויה להשקיע רבע מהגיוס. הענקיות הסיניות האחרות צפויות להשקיע עשרות מיליוני דולרים נוספים. ייתכן שתיעשה פניה לשיתוף מוסדיים ומשקיעים ישראלים בגיוס, אך רובו, אם לא כולו, צפוי להגיע מסין.

הקרן תפעל לצד הקרנות הרגילות של ויולה שמשקיעות גם הן בחברות טכנולוגיה ישראליות. ויולה עשויה להיתקל בביקורת בהחלטותיה להשקיע בחברה מסוימת, כשמשקיעים בקרנות הרגילות שלא יהיו חלק מההשקעה בקרן הייעודית החדשה, לא יקבלו את הזכות להשקיע בחברה מסוימת בעלת פוטנציאל בשוק הסיני, שבה תשקיע הקרן הייעודית, ויישאלו כיצד ויולה מקבלת את ההחלטות שלה דרך איזו קרן להשקיע. ויולה תידרש לסוגייה זו בסגירת הגיוס.

CIC השקיעה בעבר בקרן פיטנגו 50 מיליון דולר, אולם ההשקעה היתה כמשקיע פאסיבי (ולא כשותף להקמה כמו כאן) ובקרן ראשית של פיטנגו ולא בקרן “צדדית” ייעודית שמוקמת במקביל לקרן הראשית של ויולה ונצ’רס, וכשממשלת סין שותפה פעילה לתהליך ההקמה. ככל הידוע, פיטנגו סירבה להקים את הקרן החדשה במתכונת הנוכחית בעיצומה של מלחמת הסחר.

שותפות מוגבלת

CIC תחזיק רבע מה־LP (שותפים בעלי אחריות מוגבלת) ולא תהיה חלק מה־GP (שותפים כלליים שהם למעשה מנהלי הקרן). שותפים כלליים מקבלים דמי ניהול שנתיים עבור עבודתם ואחוז מהרווחים נטו של הקרן. בוויולה סירבו להתייחס לשאלה אם CIC תקבל גם נתח מרווחי הקרן למרות שאינה מוגדרת כשותף כללי.

הסינים ניהלו מגעים לפחות מול קרן ישראלית גדולה אחת נוספת, שנסוגה מהתהליך. שם דובר, על פי מקורבים, על יתרונות משמעותיים למשקיע העוגן, כולל אפשרות לקבלת תגמולים.

שותפות עם ממשלת סין היא אולי מהלך יוקרתי ואסטרטגי, אבל עלול להיות בעייתי במידה רבה לאור העימות האגרסיבי בין ארצות הברית וסין והשלכותיו האפשריות על חברות ישראליות. כך לדוגמה, לא מקבל מיזוג הענק בין אנבידיה ומלאנוקס את אישור רשות ההגבלים הסיניים כבר חצי שנה.

מלחמת הסחר בין סין וארה"ב, צילום: שאטרסטוק מלחמת הסחר בין סין וארה"ב | צילום: שאטרסטוק מלחמת הסחר בין סין וארה"ב, צילום: שאטרסטוק

האצבע המאשימה של ארצות הברית כלפי סין היא בעיקר כמי שמשבשת לכאורה את המערכת הכלכלית העולמית, ובעיקר על ידי "גניבת טכנולוגיות" מהמערב, דרך מיזמים משותפים שחברות מערביות מחויבות להקים כדי לעבוד במדינה.

ארצות הברית הטילה מגבלות על השקעות סיניות בחברות אמריקאיות. תקנה של משרד האוצר האמריקאי מחייבת חברות הפועלות ב־27 סקטורים שונים לדווח על קבלת השקעה סינית ושומרת לוועדה זכות להתחיל בחקירה בנושא תוך 30 יום, בנימוק של שמירה על הביטחון לאומי.

העימות בין ארצות הברית וסין הביא לעלייה בהשקעות הסיניות בחברות סטארט־אפ וטכנולוגיה ישראליות. לפי נתוני חברת המחקר IVC, משקיעים סינים היו מעורבים ב־2018 באופן ישיר ב־12% מסבבי הגיוס של חברות סטארט־אפ מקומיות, לעומת 7.5%‑9% בשנה בשלוש השנים הקודמות.

בחמש השנים האחרונות הסתכמו ההשקעות הסיניות הישירות בהייטק הישראלי ב־1.5 מיליארד דולר שפוזרו בין כ־300 חברות. לנתונים אלו מתווספים עשרות מיליוני דולרים מסין, שמועברים דרך השקעה בקרנות הון סיכון ישראליות.

קשורים בטבור לארה”ב

המשקיעים הסינים מחפשים אחר יעדים חדשים להשקעת ההון המקומי וטכנולוגיות חדשות שיוכלו להפעיל בתוך השוק הסיני. אך מגמה זו מהווה גם סיכון לא מבוטל עבור תעשיית ההייטק הישראלית, שעדיין קשורה בטבורה לארצות הברית.

ישנן סכנות לא מעטות לחברות ישראליות שנשענות על כסף סיני ובעיקר של ממשלת סין. מימון מסין מקטין את האפשרות של חברות מקומיות לעבוד עם ארצות הברית, בעיקר בתחומים רגישים כמו סייבר, כשסין נתפסת כגונבת פטנטים.

מוויולה לא נמסרה תגובה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות