במקום המיצ"ב, בחינות ב"הפתעה" ומספרן יגדל משמעותית

משרד החינוך מתכוון להחליף את בחינות ההערכה הבית-ספריות המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) בבחינות בשפת אם שיערכו בתחילת השנה ובבחינות במקצועות אחרים שהנושא שלהן יקבע בהפתעה. זאת, כדי למנוע מבתי הספר להתכונן לבחינות מראש וכדי למנוע תופעות של סינון תלמידים חלשים. כך עולה מהמלצות צוות מקצועי של המשרד שאומצו ע"י השר רפי פרץ.

על פי ההמלצות, מספר הבחינות שיעברו התלמידים יגדל פי כמה. עם זאת שנת הלימודים הנוכחית תהיה שנת מעבר ולא יתקיימו בה כלל בחינות הערכה חיצוניות בבתי הספר. התוכנית מעוררת ביקורת חריפה עוד לפני פרסומה ובהסתדרות המורים מכנים אותה "רעה חולה".

בעיות אמינות

בחינות המיצ"ב הן הכלי של משרד החינוך להערכת הישגי התלמידים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. הן בודקות את רמת התלמידים במקצועות: שפת אם, אנגלית מתמטיקה ומדע וטכנולוגיה. הן נערכות בכיתות ה ו-ח, בכל שנה בשליש מבתי הספר, כך שכל בית ספר משתתף בהן פעם בשלוש שנים.

אילוסטרציה | צילום: אלכס קולומויסקי

בסוף 2018 החליט משרד החינוך בצעד חריג לא לפרסם חלק מתוצאות מבחני המיצ"ב של כיתות ה' בשל בעיות אמינות שהתגלו אצל חלק מהמנהלים. אלה הגדילו משמעותית את מספר התלמידים בכיתות שזכאיות להקלות בבחינות. בעקבות הפרשה הכריזה הסתדרות המורים על סכסוך עבודה בדרישה לבטל את המבחנים. זאת, במחאה על פרסום ההאשמות כנגד מנהלים וכן בטענה שהעברת מבחנים חיצוניים אינה חלק מתפקידי המורים.

משרד החינוך החליט להקים צוות שיבדוק את המבחנים ויחפש חלופות אחרות להערכת רמת ואיכות הלימודים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. הצוות גיבש מודל הערכה חלופי שכולל ארבעה מרכיבים:

• כלי הערכה פנימיים שמשרד החינוך יעמיד לרשות בית הספר והמנהל יוכל להשתמש בהם כהבנתו.
• מבחנים חיצוניים: תלמידי כיתות ד' ו-ח' ייבחנו מדי שנה בשפת אם. הבחינה תערך בכל בית הספר בארץ בתחילת השנה כך שלא ניתן יהיה להתכונן אליה. בנוסף כל בתי הספר ישתתפו אחת לשנה בבחינות בתחומים מתמטיקה, אנגלית, שפת אם והמדעים. המידע על הכיתות מכל בית ספר שישתתפו במבחן והתחומים בהן ייבחנו ימסרו רק סמוך לבחינה כך שלא ניתן יהיה להתכונן.
• יתקיימו בבתי הספר (בשליש מהם בכל שנה) סקרים של האקלים הבית-ספרי (יחסים, אווירה, רמת האלימות וכו').
• יונהגו מדדים שיבדקו נושאים, כגון: פעולות לקידום הוגנות ושוויון, חדשנות, יזמות, הכשרת הצוות כיתות חינוך מיוחד, סביבות למידה, השתתפות בתנועות נוער, התנדבות ומעורבות חברתית ועוד.
  

רפי פרץ, שר החינוך | צילום: רויטרס

"התוכנית החדשה היא רעה חולה"

שר החינוך פרץ אמר ש"מודל ההערכה החדש, הוא מודל של המאה ה-21. הוא יציג את כל קשת העשייה בבית הספר, ולא יסתמך על ציונים בלבד". פרץ הוא שר בממשלת מעבר. אם הוא לא יישאר בתפקיד, כלל לא בטוח שהשר הבא יאמץ את המדיניות החדשה בנושא בחינות ההערכה החדשות.

התוכנית כבר מעוררת התנגדות עזה. מהסתדרות המורים נמסר כי "התוכנית החדשה היא רעה חולה שתגרום לנזק גדול ולהתדרדרות נוספת של מערכת החינוך. פקידי משרד החינוך מנותקים מהשטח. במקום להיות קשובים לטענות המנהלים והמורים הם הכפילו את מספר המבחנים, לא התייחסו לפרסום הנתונים והשלכותיו וערכו שינויים קוסמטיים". בהסתדרות המורים אומרים: "לא נסכים לשום תוכנית שפוגעת בעובדי ההוראה ובתלמידים, שמוסיפה מטלות למורים ולמנהלים באופן חד צדדי. וזה עוד לפני שנכנסנו לשאלת התקציב – מהיכן יגיע כל הכסף למודל החדש והגרנדיוזי"?

יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים | צילום: ראובן קפוצינסקי

"במקום להתכונן חודש קודם, יתכוננו כל השנה"

חוקר החינוך נחום בלס ממרכז טאוב אמר בתגובה ש"הביקורת היתה שיצרו תחושת רדיפה של בתי הספר ולחץ על המורים והתלמידים. עכשיו במקום להתכונן חודש קודם, יתכוננו כל השנה. המצב רק יחמיר". בלס אומר שהבחינות צריכות לבדוק מה התלמידים יודעים, מה שאפשר לעשות גם באמצעות מבחנים מדגמיים, ולא ליצור דרוגים של בתי הספר.

המשרד אינו מפרט האם בכוונתו לפרסם את הציונים הבית סיפריים של הבחינות החדשות. ב-2012 הורה בג"ץ בעקבות עתירת התנועה לחופש המידע, לפרסם את תוצאות המיצ"ב לכל בית ספר.

ב-2018 חדל המשרד לפרסם אותן בטענה שהתברר שהפרסום גרם לנזקים גדולים למערכת החינוך והמבחנים בבדיקה מחודשת. התנועה לחופש המידע פתחה בהליכים של ביזיון בית משפט. נראה אם כן שהמשרד משאיר את שאלת הפרסום לשופטים. מ

התנועה לחופש המידע נמסר כי "מסמך ההמלצות של משרד החינוך הוא ניסיון נוסף להסתיר מהציבור לדעת את תוצאות המבחנים ברמה הבית-ספרית".