הפנסיונרים הישראלים יצטרכו להסתפק ב־58% משכרם בפרישה

הדו"ח השנתי בנושא פנסיות שפרסם ארגון ה־OECD לשנת 2018 צריך להטריד את מקבלי ההחלטות בישראל, שזה שנה שלמה עוסקים בקמפיין בחירות.

לפי הדו"ח שהתפרסם אתמול, יחס התחלופה נטו של הישראלים עת יציאה לפנסיה צנח לרמה של 57.8% בלבד, זאת לעומת 75% ב־2017. יחס התחלופה הוא שיעור תקבולי הפנסיה נטו, לאחר מסים, משכר הנטו הממוצע. במילים פשוטות, הפנסיונר הישראלי הממוצע, יקבל פנסיה שוות ערך לכ־57.8% בלבד מהשכר הנטו האחרון שקיבל.

יחס התחלופה הוא אחד מהפרמטרים החשובים ביותר כדי למדוד את טיב מערכת הפנסיות של כל מדינה ומדינה ולאמוד את רווחתם של הקשישים באותה כלכלה. אחת הערכות לירידה הדרמטית ביחס התחלופה בישראל הזו היא כי השנה כלכלני הארגון החליטו לקחת בחשבון כמה פרמטרים שמרחיקים את יחס התחלופה התיאורטי – המתקבל כאשר לוקחים בחשבון את השכר הממוצע, גיל הפרישה ותוחלת החיים הממוצעת – למציאות.

הפטנט שפוגע בפנסיה

הכלכלנים שרית כרמי־מנחם והמשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' אביה ספיבק, אשר חקרו את הנושא על בסיס נתוני אמת שקיבלו מקרנות הפנסיה עצמן, מצאו מספר תופעות אשר פוגעות קשות ביחס התחלופה האמיתי. אחת מהתופעות, שאינה ייחודית לישראל, כוללת הפסקות יזומות או בלתי יזומות של רצף העבודה. כלומר, ההנחה שאזרח נכנס לשוק העבודה ועובד ברצף עד גיל הפנסיה היא הנחה מופרכת שמשבשת את יחס התחלופה. לעיתים מדובר בהפסקה רצונית, כמו במקרה של חופשה לצורך גידול ילדים, ולעיתים בלתי רצויה כמו פיטורים ואבטלה ממושכת.

אך ישנם כמה פטנטים ישראלים, לרבות מה שמכונה "שכר פנסיוני". כלומר, המעסיק הישראלי מפריש לפנסיה לפי שכר שהוא נמוך מהשכר הברוטו. אלמנט נוסף שמאפיין את מערכת הפנסיה הישראלית הוא מרכיב הפיצויים, המהווה כשליש מהפנסיה אך ישראלים רבים נוהגים "לבזבז" אותו במהלך חיי העבודה, דבר שפוגע קשות בתקבולי הפנסיה ובכך ביחס התחלופה.

פער גדול בין גברים לנשים

אלא שכאן לא מסתיימות החדשות הלא טובות: לפי הדו"ח יחס התחלופה עומד על 57.8% עבור גברים, שכן עדיין ישנו הבדל בין גיל הפרישה של גברים העומד על 67 לגיל הפרישה של נשים העומד על 62. כמו כן, ישראל עדיין "מצטיינת" בפערי שכר על בסיס מגדרי: לפי נתוני הלמ"ס, ההכנסה הממוצעת ברוטו לגבר שכיר עומדת על 11,928 שקלים לחודש לעומת 8,188 שקלים לחודש עבור שכירה, כך שאישה מרוויחה רק 69% מהאשר גבר ממוצע. פער זה גם יבוא לידי ביטוי ביחס התחלופה. ובכן, לפי דו"ח הארגון יחס התחלופה לאישה ישראלים עומדת על 49% בלבד – פער של 8.8 נקודות. לשם השוואה, בשאר מדינות ה־OECD הפער בין יחס התחלופה בין גברים ונשים עומד על נקודה אחוז אחת בלבד.

(ארכיון) | צילום: שאטרסטוק

שלל סיבות לקיצוץ

כלכלני הארגון ביקשו לבדוק כיצד משפיע גובה השכר על יחס התחלופה. לפי ממצאי הדו"ח, יחס התחלופה בשכבות החלשות גבוה יותר, ועומד על 81% עבור מי שהרוויח מחצית מהשכר הממוצע הנטו. זאת משום שקצבת הזקנה מביטוח לאומי מהווה משקל גדול יותר מהשכר ומגדילה את התוצאה.

מנגד, כאשר מתייחסים לקבוצה שמרוויחה 150% מהשכר הממוצע במשק, יחס התחלופה בישראל צונח בחדות ועומד על 42.4% בלבד בקרב גברים, לעומת ממוצע של 54.7% ב־OECD. בקרב נשים, הפגיעה היא עמוקה יותר ויחס התחלופה עומד על 36% בלבד. כלומר, כמעט שני שליש מהכנסתה של אישה שמרוויחה שכר נאה נעלמת עם הגעתה לגיל הפנסיה.

הדו"ח כולל לראשונה חישוב של הפגיעה בתקבולי הפנסיה בעקבות הפסקות ברצף העבודה.

מהחישוב עולה כי ישראלי שמחליט להקדיש עשור מחייו לגידול ילדים ויוצא משוק העבודה, יאבד כ-16% מסך תקבולי הפנסיה שלו, יותר מהממוצע ב-OECD שם הפגיעה נאמדת בכ-12%. כלכלני הארגון בדקו מה תהיינה ההשלכות של תקופה ממושכות של אבטלה.

גם כאן התוצאות קודרות: הפגיעה מחמש שנות אבטלה על הפנסיה בישראל עומדת על 8%, בעוד שממוצע ה-OECD עומד על קצת מעל 6%. עשר שנות אבטלה יחתכו כבר בכ-25% מהיקף הפנסיה, שיעור דומה לזה שנרשם בממוצע הארגון.