אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משרד הבריאות יפחית הפיקוח על מזון מיובא צילום: דנה קופל

בלעדי לכלכליסט

משרד הבריאות יפחית הפיקוח על מזון מיובא

יבואני המזון טענו לעודף רגולציה המעלה את יוקר המחיה. בתגובה, משרד הבריאות גיבש תקנות חדשות, שיפחיתו את תדירות הדיגום של משלוחי מזון רגיש בנמלים. בנוסף, הבדיקות המחמירות לאיתור שאריות חומרי הדברה - למשל בפירות ובירקות - יוחלפו בתקינה אירופית מקלה יותר

15.01.2020, 06:41 | אדריאן פילוט

הלחץ שהפעילו יבואני המזון בחודשים האחרונים נשא פרי: משרד הבריאות גיבש בימים אלה תקנות חדשות שמטרתן להפחית את תדירות הפיקוח על משלוחי מזון רגיש בתחנות הסגר של משרד הבריאות בנמלים, בהן נבדקות הסחורות המיובאות לארץ.

התיקון החדש שגובש יחד עם משרד המשפטים ואינו מצריך את אישור הכנסת, מיועד להפחית את תדירות בדיקות המעבדה בישראל של מזון רגיש, שאינו מוצרי חלב - מפעם ב־3 חודשים לפעם ב־6 חודשים.

קראו עוד בכלכליסט

לגבי מוצרי חלב הותיר משרד הבריאות את התדירות הקבועה בנוהל הקיים - 3 חודשים, אך שינה את שיטת הדיגום לבדיקה. לא מכל משלוח כפי שהיה נהוג עד כה, אלא שיעור מסוים מתוך המשלוחים. שיעור זה יעמוד בממוצע על 22% מתוך כלל המשלוחים של מוצרי החלב של יבואן מסוים ב־12 החודשים שקדמו למועד הגעת המשלוח.

בנוסף, גובש תיקון משמעותי לבדיקת שאריות חומרי הדברה במזון, לרבות הבדיקה בפירות וירקות. ל"כלכליסט" נודע כי התקינה המחמירה הקיימת בישראל תוחלף בתקינה אירופית שהיא יותר מקלה.

שר הבריאות יעקב ליצמן. הקלות ליבואנים, צילום: אבי מועלם שר הבריאות יעקב ליצמן. הקלות ליבואנים | צילום: אבי מועלם שר הבריאות יעקב ליצמן. הקלות ליבואנים, צילום: אבי מועלם

במשרד הבריאות מציינים כי השדרוג של המערכת הממוחשבת התומכת בתהליכי הפיקוח על היבוא מאפשר כיום ליישם שיטות דיגום חדשות למזון המיובא. בנוסח התיקון שהגיע ל"כלכליסט" נכתב כי "שני שינויים אלה יאפשרו הפחתה בתדירות הדיגומים אשר תקצר את הליך שחרור המזון הרגיש מתחנת ההסגר תוך שמירה על בריאות הציבור". באיגוד לשכות המסחר מזכירים כי מדובר בחזרה לנורמה שהיתה קיימת לפני מספר שנים, אז הבדיקות היו נערכות פעם בחצי שנה.

הקלה בבדיקות של חומרי הדברה במזון

התקינה הקיימת בישראל (המכונה "הקודקס") נחשבת למחמירה מאוד ביחס לנהוג בעולם. תקינה זו כבר נעזבה על ידי המדינות המפותחות בעולם ותוחלף על ידי התקינה האירופית שהיא יותר מקלה.

הקודקס קובע פרמטרים וסטנדרטים בתחום המזון. אחד החשובים שבהם הוא כמות השאריות של חומרי הדברה, וזאת לפי סוגי הרעלים השונים. הקודקס קובע ערכי מקסימום ומינימום של רעלים לפי סוג הרעל ולפי סוג המוצר. עד כה ייצור מזון שלא לפי הקודקס הפך בישראל לחסם יבוא של ממש.

שאריות של חומרי הדברה בפירות וירקות אינם קשורים אך ורק למוצרים אלו, אלא לכל מוצר מזון שיש בו מרכיבים מן הצומח - מקפה ותה, ועד קטשופ, טבק

וגרעינים. לפיכך, ההשפעה של שאריות חומרי הדברה נוגעת כמעט לכל תעשיית המזון. יבואנים רבים סבורים היום כי המהלך בהקשר הזה הוא מבורך, אם כי היה מקום להותיר את הקודקס על כנו, במקביל להוסיף את האלטרנטיבה האירופית ולהותיר את שתי החלופות פתוחות.

ההשפעה המיידית של התקנות החדשות היא שכל המוצרים מאירופה יוכלו להיכנס לארץ. מדובר בבשורה של ממש עבור היבואנים הישראלים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), היקף היבוא של פירות וירקות הגיע בשנת 2018 לכ־835 מיליון דולר והיוו את הסעיף השני בחשיבותו בתחום המזון. לפי נתוני למ"ס שהתפרסמו אתמול, היקף יבוא המזון לישראל עמד ב־2019 על כ־3 מיליארד דולר, עלייה של 6% לעומת שנת 2018. תחום יבוא זה השלים עלייה של כ־125% בעשור האחרון.

יו"ר ענף המזון וסגן נשיא איגוד לשכות המסחר ראובן שליסל. "יש לבצע שינוי מהותי יותר ברגולציה", צילום: דנה קופל יו"ר ענף המזון וסגן נשיא איגוד לשכות המסחר ראובן שליסל. "יש לבצע שינוי מהותי יותר ברגולציה" | צילום: דנה קופל יו"ר ענף המזון וסגן נשיא איגוד לשכות המסחר ראובן שליסל. "יש לבצע שינוי מהותי יותר ברגולציה", צילום: דנה קופל

יבוא מזון מהווה 19% מסך יבוא מוצרי צריכה ושליש מסך היבוא של מוצרי צריכה שוטפת (להבדיל ממוצרי צריכה בני קיימא כמו מכונויות). בנוסף, ישראל מייבאת חומרי גלם המוגדרים כמזון בהיקף של 2.64 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 2% לעומת שנת 2018. יבוא חומרי גלם מתחום המזון מהווה כ־8.5% בלבד מסך חומרי הגלם המיובאים לישראל (ללא יהלומים).

הרגולציה דוחפת את יוקר המחיה

הרפורמה הגדולה האחרונה שבוצע בתחום הפיקוח על המזון - המכונה רפורמת הקורנפלקס - גובשה ב־2015 אך נכנסה לתוקף רק בסוף 2017. החוק קובע הסדרים חדשים, מעודכנים ומורחבים בנוגע לפיקוח על שרשרת אספקת המזון - החל מייצור מזון, דרך שיווקו, הובלתו ואחסנתו ועד לייצוא וייבוא. הרפורמה מיועדת לייעל ולהקל על תהליך יבוא מזון לישראל תוך התאמת הרגולציה להליכים המקובלים על המדינות המפותחות בעולם.

על פי משרד הכלכלה, החיסכון בעלויות הנטל הרגולטורי בעקבות הרפורמה הזו עומד על כ־48 אלף שקל ליבואן בינוני לשנה (שנת 2018 לעומת 2015). בתחום המזון הרגיל, הביאה הרפורמה להטבה משמעותית עבור היבואנים: חסכון של כ־90% ממשך הזמן של תהליך היבוא שקוצר מכ־45 ימים לפני הרפורמה, ועד לשלושה ימים לאחר הרפורמה.

אלא שבניגוד למזון הרגיל, בכל הנוגע למזון רגיש, המצב הפוך. לפי מחקר מקיף שבוצע במשרד הכלכלה, הליך הפיקוח נותר מסורבל, בירוקרטי וכזה שאינו תואם את הנהוג במדינות המפותחות בעולם. יתרה מזו, הרפורמה הזניקה את העלויות הרגולטוריות על יבואני מזון, תוך יצירת תוספת עלות של כ־55 אלף שקל ליבואן בינוני בשנה. לפי הערכת משרד הכלכלה מדובר בהתייקרות של 3% מעלות המכר לצרכן.

בנוסף, לפי המחקר של הממונה על חוקיות היבוא במשרד הכלכלה, נרשם גידול של 90-60 ימים בתהליך יבוא של מזון רגיש, שקודם לכן נע בין 35 ל־55 ימים, וכעת עומד על 115 עד 125 ימים. מדובר בזינוק של בין 127% ל־228% בהתאמה.

אחת הטענות המרכזיות של היבואנים היא כי דרישות משרד הבריאות בכל הקשור למזהמים, ובהם חומרי הדברה, אינן תואמות את הרגולציה המקובלת באירופה ובארה"ב. זו הסיבה בעל המשקל שגרמה למשרד הבריאות לעדכן כעת את התקינה בסוגיה הזו ולהתאים אותה לזו של אירופה.

הן היבואנים והן איגודי המסחר סבורים כי העודף הרגולטורי הוא זה שמסביר את יוקר המחיה בישראל, שכן הוא מייקר את מחיר המזון לצרכן הסופי. מנתונים שהגיש איגוד לשכות המסחר, נוצרו עיכובים משמעותיים ביותר בהשגת אישורי יבוא למזון רגיש. בהליכי היבוא עצמם מספר הדחיות עלה מ־2% בשנת 2015 ל־17% בשנת 2018. בנוסף, כמות הבקשות החדשות שהוגשו לאישורים ירדו באופן משמעותי.

ראובן שליסל, יו"ר ענף המזון וסגן נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר בתגובה כי "חבל שמשרד הבריאות לא פועל להסרת החסמים המהותיים ביבוא, ומיישם רק התאמה חלקית לרגולציה בינלאומית. כדי לאפשר הורדה אמיתית של המחיר לצרכן, תוך שמירה על בריאות הציבור, יש לבצע שינוי מעמיק ומהותי יותר בדרישות הקיימות להליכי יבוא מזון רגיש, והתייחסות ראויה לתקנות יבואן נאות, חומרי ההדברה ועוד".

לא נראה שינוי על המדפים

היבואנים ירוויחו, הצרכנים הרבה פחות

שורת ההקלות של משרד הבריאות לגבי שחרור מזון רגיש מהנמלים ולהימצאות שאריות חומרי הדברה במזון - היא בשורה חיובית על פניה, לא רק ליבואנים המתמודדים עם הדרישות והעלויות הגבוהות של הבדיקות, האחסנה בנמלים, בדיקות המעבדה היקרות ותהליך השחרור האטי. אלה גובים מהיבואנים מחיר שמגולם בסופו של תהליך במחיר לצרכן. בנוסף, הדרישות מהיבואנים, שלא התכתבו עם הדרישות באירופה, לצד היקף השוק הקטן בישראל, אילצו אותם לצמצם את מגוון המוצרים שהם יכולים לייבא.

אלא שלצד הרחבת המגוון וחיי המדף של המוצרים שתתאפשר בעקבות המהלך, ספק אם הצרכן יחוש בשינוי. לא ניתן לצפות שהיבואנים יוותרו על ההזדמנות לשפר את רווחיותם ויפעלו להורדת מחירי המוצרים המיובאים, בהתאם לירידה בעלותם. בכל הנוגע להחלפת התקינה על שאריות חומרי הדברה בתקינה האירופאית המקלה, נכון היה לאפשר חלופה מקלה, תוך שמירה על הדרישות הישראליות המחמירות.

המהלך שעושה משרד הבריאות, הוא מעבר חד מדי מהקשחת התנאים בצורה קיצונית אחרי משבר רמדיה, מתוך רצון להימנע לחלוטין מלקיחת סיכונים, לשחרור הנטל והעברת האחריות ליבואנים. צעד כזה חייב להיות מלווה באכיפה משמעותית והטלת אחריות אישית ופלילית על מי שיסטה מהדרך. ללא מנגנון אכיפה לבדיקות מדגמיות שלילת רישיונות יבוא במקרה של חריגה, היבואנים אולי ירוויחו – אבל הציבור בטוח ייפגע.

נורית קדוש

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות