צילום: איי אף פי
שוק העברות הכדורגלנים: הקבוצות חכמות יותר
מחקרים, ניתוחים ומנהלים חכמים יותר מובילים לפעילות יעילה יותר של הקבוצות (העשירות) בשוק העברות השחקנים
06.02.2020, 09:56 | אוריאל דסקל
קבוצות הפרמיירליג הוציאו סכום של 230 מיליון ליש"ט בחלון העברות בינואר, מה ששם את ההוצאה הכוללת של הקבוצות בעונת 2019/20 על 1.6 מיליארד ליש"ט.
רק בעונה אחת הוציאו הקבוצות סכום גבוה יותר: 2017/18, אז הוציאו 1.9 מיליארד ליש"ט על רכישת שחקנים. כך לפי דלויט.
קראו עוד בכלכליסט
אגב, שער, לפי 21st Club, שווה כ-0.5 נקודות למשחק. אז צריך לעשות את החישוב אם החלוץ ש"בא להציל את העונה" יכול לעשות זאת.
יש לציין שמועדונים רציניים כן רוכשים שחקנים בינואר - מנצ'סטר סיטי את אמריק לאפורט וליברפול את וירג'יל ואן דייק לדוגמה - אבל בדרך כלל זה רכישות של שחקנים שעקבו אחריהם תקופה ארוכה ביותר ובינואר היתה הזדמנות להביאם. עם זאת, מדובר במקרים יוצאים מהכלל ולא הכלל.
כלומר, מועדונים שרואים ברכש - כל רכש - כאסטרטגי, יבצעו רכישה בינואר של השחקן בכל תאריך אפשרי. אם הם לא יכולים בקיץ, הם יביאו אותו בחורף. מועדונים פחות רציניים - נגיד מנצ'סטר יונייטד שמנוהלת על ידי בנקאים ולא אנשי כדורגל - ירכשו שחקן בחורף אחרי שבקיץ וויתרו על האפשרות לרכוש אותו ואף הוציאו הודעה שזה לא יקרה. מועדונים שעומדים לרדת ליגה "יהמרו" על הכסף שיש להם כדי לשמור על הסטטוס שלהם בליגה הבכירה ועל הכסף. בדרך כלל, ההימורים מסתיימים כשהמהמרים מפסידים כסף ומשחקים. בחורף הנוכחי ראינו השאלות רבות עם אופציית רכישה. שחקנים חתמו בקבוצה לשישה חודשים עד הקיץ ולקבוצה יש אופציה על רכישתם בסכום שנקבע בקיץ. סוג העברה הזה מאפשר למועדון לחקור מקרוב את ההתנהלות של השחקן שהם מעוניינים בו לפני שהם מתחייבים על סכום גבוה יותר על רכישתו. גם זה מגיע ממחשבה יותר מושכלת ואנליטית של מועדונים רבים, בעיקר באנגליה וגרמניה - שם משקיעים כסף רב - באופן יחסי - בצוות המנהל, במעטפת השחקנים ובצוות האימון. חברות כגון Gain Line Analytics, שנחשבת כיום לחברה מומחית - אולי יחידה במינה - במדידות מדעיות של גיבוש ולכידות בקבוצות ספורט ממליצות על וויתור על שחקנים בשוק העברות השחקנים ובניית מה שמכונה team shared experience. ניסיון קבוצתי משותף. שני מחקרים, אחד של אנדי לוקט מוורוויק, בית הספר לעסקים בלונדון ואחד של שון ברמן מאוניברסיטת ניו מקסיקו סיטי, גילה שהניסיון המשותף הוא שהגורם המשפיע ביותר על ביצועי קבוצות כדורגל וכדורסל. לוקט בדק תוצאות של קבוצות לאורך עשור בפרמיירליג וגילה שקבוצות שחולקות יותר ניסיון קבוצתי משותף מצליחות יותר ביחס לתקציב שלהן וברמן ראה שכל שנה תוספת ל-TSE של קבוצות מובילה ל-5.5 יותר ניצחונות מאשר השנה שלפני. כמו כן, שני החוקרים ודרווין גילו במחקריהם של-TSE יש השפעה ניכרת יכולות האינדיבידואל בקבוצה. כלומר, ככל ששחקן יותר זמן בקבוצה אחת, ככה הביצועים שלו משתפרים. אוהדים אולי אוהבים החתמות חדשות בגלל המסר על "אמבציה" ו"ניסיון לפתור בעיות". אבל האמת היא שככל ששחקן עובר יותר קבוצות יותר פעמים, ככה הסיכויים שלו להצליח קטנים. במיוחד כשמדברים על מעברים בעולם הכדורגל שבדרך ככל מחייבים את השחקן החדש להתרגל למדינה חדשה, שפה חדשה ותרבות חדשה. לעיתים חייבים לרכוש שחקן. אין פתרון בתוך הסגל או במחלקת הנוער ויש חור בעמדה על המגרש. את הרכש הזה קבוצות חכמות עושות גם בסיוע אנליטיקס, מחקר רב על האדם והשחקן וגם תוך כדי התחשבות ביכולות - האנושיות והמקצועיות - שלו להשתלב ובזמן שלוקח לו להשתלב. ואם מוצאים את השחקן המתאים אז לא חוסכים עליו. מוציאים את מה שצריך כדי לרכושו.