אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בית משפט פדרלי: יוטיוב יכולה לצנזר כראות עיניה צילום: Breitbart

בית משפט פדרלי: יוטיוב יכולה לצנזר כראות עיניה

פסיקה תקדימית של בית משפט אמריקאי עשויה לספק לענקיות הטכנולוגיה שליטה מוחלטת על התוכן המתפרסם דרכן. הפסיקה עשויה לקעקע סופית את הדרישה לאפשר פרסום חופשי של תכנים ברשת

27.02.2020, 12:07 | רפאל קאהאן
פסיקה תקדימית של בית משפט אמריקאי עשויה לספק לענקיות הטכנולוגיה את הכוח לשלוט באופן מוחלט על התוכן שמתפרסם דרכן. בין אם מדובר בסרטוני וידאו ביוטיוב, פוסטים בפייסבוק או תמונות באינסטגרם, בית המשפט הפדרלי לערעורים בסן פרנסיסקו קבע שלחברות פרטיות יש את המילה האחרונה בנוגע לתוכן שמתפרסם אצלן.

קראו עוד בכלכליסט

מדובר בפסיקה שעשויה לקעקע סופית את הדרישה לאפשר פרסום חופשי של תכנים באינטרנט. השופט קבע שבהיותן של בעלות הפלטפורמות חברות פרטיות, הן לא כבולות בידי התיקון הראשון לחוקה האמריקאית האוסר על הגבלת חופש הביטוי וחופש העיתונות, בין השאר בידי הקונגרס.
"יוטיוב היא חברה פרטית", צילום:  MintPress "יוטיוב היא חברה פרטית" | צילום: MintPress "יוטיוב היא חברה פרטית", צילום:  MintPress

הפסיקה היא תוצאה של תביעה שהגישה אוניברסיטת פרייגר (Prager University), ערוץ יוטיוב של איש הרדיו השמרן דניס פרייגר שבו הוא מפרסם סרטונים קצרים שבהם הוא מפרש ומסביר רעיונות פוליטיים שמרניים באופן שעשוי להיחשב כקיצוני.

כך למשל בחלק מהסרטונים הוא מעלה נושאים כגון: "למה לא שונאים קומוניזם כמו נאציזם?", "מדוע אמריקה נלחמה במלחמת קוריאה" או "האם 1 מתוך 5 נשים באמת נאנסות במהלך לימודי הקולג'?". כתוצאה מכך, גוגל הגבילה כתריסר סרטונים אותם הגדירה "לא מתאימים" (inappropriate). בכך הוגבלה הגישה אליהם לילדים, סטודנטים וספריות ציבוריות ובנוסף בוטל הפרסום במסגרתם.

בערוץ PragerU נטען שגוגל מגבילה את חופש הביטוי ותבע את החברה ב-2017. בעמוד הודגש כי גוגל הפכה את יוטיוב למעין כיכר ציבורית שבו היא מתפקדת כדמוי ממשלה לכל דבר ועניין. השופט חלק על הטענה ולא בכדי. התיקון הראשון לחוקה מתייחס אך ורק לניסיון של הממשלה והקונגרס להגביל את חופש הביטוי, אך הוא אינו חל כאמור על חברות פרטיות.

המשך צנזורה ברשתות החברתיות?, צילום: The Dentalist המשך צנזורה ברשתות החברתיות? | צילום: The Dentalist המשך צנזורה ברשתות החברתיות?, צילום: The Dentalist

גוגל טענה בנוסף שהפיכת התיקון הראשון לכזה שחל על הסקטור הפרטי עשוי להסתיים בתוצאות מחרידות ביחס לתיקון הראשון ובעיקר לשיח המקוון. הסכסוך הוא חלק מדיון רחב יותר שמנסה להגדיר את גבולות או החופש בעידן הדיגיטלי, המאופיין במספר מצומצם של גופים פרטיים המחזיקים ברוב פלטפורמות השיח המקוונות, כגון חברות מדיה חברתית, אתרי תוכן גולשים או פורומים.

השופט כתב בפסיקתו, שכאמור נחשבת לתקדימית, "למרות התפוצה הרחבה של יוטיוב ותפקידה כפלטפורמת תוכן לציבור הרחב, מדובר עדיין בפורום פרטי ולא ציבורי שאז היה חוסה תחת הגנת התיקון הראשון".
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



12 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
קומוניזם טען שכולם שווים, נאציזם טען שצריך להרוג
הביצוע היה דומה מבחינת ההרוגים, אבל קומוניזם כן מקבל נקודת זכות על כך שדיכא את כולם בצורה שווה ולא נטפל לקבוצה אחת כמו הנאציזם. בעיה של חופש ביטוי היא תמיד הפצת שקרים - בין אם בגלל בורות או רוע - ובכל מקום חייב להיות מנגנון בקרה על כך. כשרק צד אחד סופג ביקורת ולא השני - אפשר לדרוש בדיקה יסודית של העובדות גם לשני.
יסמין  |  28.02.20
10.
תגובה ל - 7 (שמגיב ל - 1 +4)
1) התגובה שלך נשמעת מאוד מרשימה, מצד שני הכתבה עצמה מדברת רק על "שופט יחיד". אז מישהו פה בולבול אתה או רפאל קאהאן (ואני לא יודע מי הבולבול). הנה דוגמאות (לפני שיתקנו את הכתבה) - "השופט כתב בפסיקתו", "השופט חלק על הטענה", "השופט קבע". 2) גם אתה הוא זה שטעה, התגובה שלך נשמעת רצינית ומנוסחת בצורה מכובדת - ועל זה כל הכבוד.
מ1.  |  27.02.20
8.
כתבה מוטה מטעם
פרייגר טענו שגוגל לא יכולים מצד אחד לטעון שהם כיכר העיר ולכן לזכות מפטור מפיקוח על התוכן אותו הם מפרסמים (בניגוד לעיתונות כתובה למשל) ומצד שני לטעון שהם חברה פרטית ולכן מוגנים ע"פ חוק מהסעיף הראשון לחוקה. פרייגר צינזרו סרטון שדיבר על עשרת הדיברות כי הוזכר שם רצח. אולי נסיר את רצח מעשרת הדיברות ונקרא להן 9 הדיברות כדי שגוגל יסכימו לפרסם את הסרטון?
דודי  |  27.02.20
לכל התגובות