אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משיטת הבחירה ועד משך הכהונה: 6 רפורמות מתבקשות מ"משבר נתניהו" צילום: רויטרס

משיטת הבחירה ועד משך הכהונה: 6 רפורמות מתבקשות מ"משבר נתניהו"

שלוש מערכות הבחירות שחוותה ישראל בשנה החולפת העמידו למבחן כמה שאלות יסוד במשילות: למי מותר להרכיב ממשלה, האם יש צורך בשינוי שיטת הבחירות, כמה זמן יש לאפשר לראש ממשלה לכהן, וכיצד ניתן לחזק את מעמדם של שומרי הסף. שינויי חקיקה נכונים יעצימו את מערך האיזונים והבלמים ויחזקו את הדמוקרטיה. ועל הדרך - מילה על ערך השוויון

03.03.2020, 07:00 | משה גורלי

תאונת השרשרת המשטרית שניתן לכנותה גם "משבר נתניהו" סידרה לנו שלוש מערכות בחירות. מקורה במפגש קטלני משולש בין: 1. נאשם בפלילים שדבק בכהונה ובמועמדות נוספת. 2. מצב משפטי־חוקתי שמאפשר זאת. 3. שיטת בחירות שמאפשרת היעדר הכרעה. השילוב הזה מזמן כמה מחשבות לפתרונות, לרפורמות שמוצעות כלקחי הכאוס המתגלגל הזה.

קראו עוד בכלכליסט

1. תיקון חוק יסוד: נאשם בפלילים לא יוכל להרכיב ממשלה

אם נתניהו שוב יתייצב בעמדת מועמד להרכבת ממשלה (בעת כתיבת שורות אלה גם תוצאות המדגם אינן ידועות) צפויה עו"ד דפנה הולץ־לכנר להריץ בהקדם מכתב ליועצים המשפטיים של נשיא המדינה והממשלה ולהחיות את העתירה לבג"ץ שנמחקה בגלל שהוגשה מוקדם מדי ועניינה: למנוע מנאשם בפלילים לקבל את המנדט להרכבת הממשלה. עתירה כזו צפויה להתלבן בפני הרכב מורחב ביותר של בג"ץ.

החוק מנחה את נשיא המדינה להטיל את המשימה על חבר כנסת ולא מפרט שיקולים וקריטריונים למעט אחד - הסיכוי להרכיב ממשלה. הסיכוי ללכת לכלא לא ברשימה. כתב האישום, ויהיה החמור ביותר, כזה שמונע מאדם לשמש עובד מדינה, מנהל בית ספר או סגן שר, אינו מכשול בדרך לכס ראש ממשלה. ההיגיון הוא חזקת החפות ורצון העם שגוברים כל עוד אין הרשעה סופית בבית המשפט. סיבה נוספת היא הגנה על נבחרי ציבור מהתנכלות משפטית פוטנציאלית. ועוד אחת משמעותית - המחוקק לא העלה על דעתו שנאשם בפלילים יתעקש על הכיסא ועל המועמדות.

כתב אישום נגד ראש ממשלה מוגש בישראל על ידי היועץ המשפטי לממשלה שנבחר כמועמדו המועדף של ראש הממשלה, לאחר שנמצא בידי ועדת איתור כמשפטן מהמעלה של בית המשפט העליון. שני אלה מבטיחים ערובה מפני התנכלות שווא ורף ראייתי גבוה שמנבא סיכוי טוב להרשעה. לכן, לקח ראשון וחשוב הוא תיקון חוק יסוד: הממשלה, כך שחבר כנסת לא יוכל לקבל את משימת הרכבת הממשלה אם תלוי ועומד נגדו כתב אישום.

2. מה כתוב בפתק: שינוי שיטת הבחירות להגברת יציבות שלטונית

בהזדמנות זו כדאי לחשוב גם על שינוי שיטת הבחירות שתמנע תיקו משתק שחוזר על עצמו שוב ושוב. נכון שאפשר היה להקים ממשלת אחדות אילו נתניהו היה מתפנה מרצון, ובכל זאת לתיקו משתק ייתכנו גם סיבות אחרות, לגיטימיות יותר. הפתרון של בחירות ישירות לראשות ממשלה כבר נכשל, ולכן נמליץ על פתרון ביניים שהציעו יוחנן פלסנר וגדעון רהט מהמכון הישראלי לדמוקרטיה במטרה לעגן כאן משילות גבוהה יותר ויציבות שלטונית לאורך זמן.

האמצעי לשיטתם, הוא בהתכנסות לשתי מפלגות גדולות ימין־מרכז ושמאל־מרכז, וזה יקרה באמצעות שלושה שינויים: ראש הרשימה הגדולה ביותר הוא שירכיב את הממשלה לאחר הבחירות והוא שיעמוד בראשה; הממשלה החדשה לא תזדקק להצבעת אמון של הכנסת ותוכל ליפול רק בהצבעת אי־אמון קונסטרוקטיבית, כלומר בידי 61 ח"כים שיוכלו להקים ממשלה חילופית; הישרדותה של ממשלה קיימת לא תהיה מותנית באישור הצעת תקציב חדש בכנסת. כמובן ששיטה זו לא חפה מבעיות אבל שווה לשקול.

3. שמונה שנים והביתה: הגבלת קדנציות לכהונת ראש ממשלה

תקופת שלטונו של נתניהו היא הוכחה לסיאוב שעלול לדבוק בכהונה ארוכה מדי. לכן יש לא מעט דמוקרטיות בעולם שמגבילות את כהונת ראש המדינה לשתי קדנציות בלבד. שמונה שנים - והביתה. אגב, הסיאוב אינו מתמצה רק בכתבי אישום פליליים. הוא מתבטא בזחיחות, בשבירת הכללים, ב"אני ואפסי עוד". נתניהו - וקשה להתווכח אתו ועם השכנוע של תומכיו - תופס עצמו כ"פרוטקטור של ישראל", כאדם שהישגיו הכבירים מעידים עליו כמועמד היחיד שראוי וכשיר לראשות המדינה ולהגנתה.

מגלומניה זו מציפה סכנה מוחשית לניתוצה של הדמוקרטיה כדי להנציח את משילותו. נתניהו אכן הצליח למצב עצמו לא רק כראש ממשלה אלא כאבי האומה שאין עוד מלבדו. בנימין, ידיד השם, שר לו אריאל זילבר.

לקיצור הקדנציות אפשר לצרף ממתק - את החוק הצרפתי. בצרפת לא שופטים נשיא בעת כהונתו אלא רק כשהיא מסתיימת. אבל, זה קורה אחרי שתי קדנציות. אי אפשר גם וגם. גם חוק שדוחה את כתב האישום, וגם דוחה אותו למועד בלתי ידוע. וקיצור הקדנציות יגביל צרה נוספת שהיכתה במלוא עוצמתה בתקופת נתניהו - התנהגות מתעמרת ופוגענית מצד רעייתו ובנו. ולכך מיועד התיקון הבא.

מלמעלה ועם כיוון השעון: הכנסת, בית ראש הממשלה, בית המשפט העליון, משרד ראש הממשלה. בשנים האחרונות נחשפה חולשתה המבנית של המערכת השלטונית, צילום: אלכס קולומויסקי, גיל יוחנן, עמית שאבי מלמעלה ועם כיוון השעון: הכנסת, בית ראש הממשלה, בית המשפט העליון, משרד ראש הממשלה. בשנים האחרונות נחשפה חולשתה המבנית של המערכת השלטונית | צילום: אלכס קולומויסקי, גיל יוחנן, עמית שאבי מלמעלה ועם כיוון השעון: הכנסת, בית ראש הממשלה, בית המשפט העליון, משרד ראש הממשלה. בשנים האחרונות נחשפה חולשתה המבנית של המערכת השלטונית, צילום: אלכס קולומויסקי, גיל יוחנן, עמית שאבי

4.לא רק חמגשיות: רפורמה בהסדרת מעונות ראש הממשלה

בית ראש הממשלה הפך בשנים האחרונות למוקד פורענות שמעסיק בקצב הולך וגובר את התקשורת ואת בתי הדין לעבודה שהפכו כתובת לעובדיה המושפלים והרמוסים של אשת ראש הממשלה. מקור הבעיה הוא הערבוב והגבול המטושטש בין הוצאות פרטיות של משפחת נתניהו לבין הוצאות שעל המדינה לשאת. ערבוב נוסף, לצד הכספים, הוא ניהול המעון כשהעובדים כפופים בו זמנית גם לעובדי מדינה וגם לגברת שאיננה עובדת מדינה.

מקור הבלגן הוא בהתמקחות האינסופית על החמגשיות ורהיטי הגן, על מבשלת מול טייק־אווי, על הוועדות שדנות באריכות על כל תריס ומנורה שיש להחליף, על מכרז לכל חשמלאי ואינסטלטור, על הוויכוח מהי תחזוקה ומהי השבחה, על מיסוי הכספים.

הפתרון לכל אלה הוא שוועדת הכספים תקבע תקציב שנתי, נדיב כמובן, שיועמד לרשות ראש הממשלה והוא ישכור חברת ניהול. המדינה תצא החוצה מהסיפור הזה. לא עוד עובדי מדינה - שהם עצמם קרועים בין הגברת לבין נורמות ממלכתיות שחלות עליהם - לא עוד דרישות למימון שוטף. נכון שהסידור החדש לא יבטיח את העובדים מנחת זרועה של הגברת, אבל הוא עשוי לצנן את כוח פגיעתה בגלל שהפיצויים שיפסוק בית הדין יירדו מחשבונה האישי או מהתקציב השנתי. היום, המדינה משלמת בגלל שהיא גם הנתבעת בעלת הכיס העמוק, ובגלל שעובדי מדינה שרועדים מהגברת קשורים לניהול הפוגעני.

5. לקבע את העוגן: חיזוק מעמדם של שומרי הסף המשפטיים

אחת ההערכות היא שנתניהו, במידה וירכיב ממשלת ימין־חרדים־מתנחלים־מילוט משפטי, יניף את החרב שתגדע את מערכת המשפט. בשנים האחרונות נחשפה חולשתה המבנית של המערכת ובמיוחד שני עוגניה המרכזיים, הבג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה. עד "משבר נתניהו" נהנו מוסדות אלה מאמון ולגיטימציה סבירים.

נכון שהם נסדקו מאז שאהרן ברק פרש ודניאל פרידמן הפך לשר משפטים. ועדיין, ככל שהביקורת היתה קשה ואף מוצדקת בחלקה, היא לא גלשה לאיומים ממשיים כהדחת יועץ משפטי ואי קיום פסקי דין. ומכאן הצורך לחזק את מעמדם ועצמאותם. תקצר היריעה מלפרט כיצד, אבל הדרך היא לעגן את שני העוגנים האלה בחוקי יסוד. חוק יסוד: היועץ המשפטי לממשלה וחוק יסוד: החקיקה. מדהים שכוחם המשפטי של היועץ ובג"ץ נטועים בעיקר בהחלטות ממשלה, בהנחיות יועץ ובפסקי דין, ולא בהסכמה פרלמנטרית וציבורית רחבה. כך בחירתו ופיטוריו של היועץ המשפטי, מעמדם של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה (שעל הפרק יוזמה להכפיפם לשרים) וכך סמכותו של בית המשפט לבטל חוקים והחלטות ממשלה. ההסדרה תאפשר מחשבה על התגברות הממשלה והכנסת על בג"ץ ובאיזה רוב; על פיצול היועמ"ש לממשלה והפרדתו מתפקיד התובע הכללי; ובהזדמנות זו ראוי להוסיף תנאי סף לתפקיד מבקר המדינה. היום אין כישורי סף, והכנסת יכולה לבחור כל אחד. פעם נבחרו שופטים עליונים בדימוס, אחר כך שופטים מחוזיים, והיום זה מתניהו אנגלמן.

מערכת האיזונים והבלמים במשולש ממשלה־יועץ־בג"ץ זקוקה לקיבוע חוקתי, אבל את המלאכה הזו לא יוכלו להוביל שר המשפטים אמיר אוחנה ושליחו לתיקון מח"ש השופט הרן פיינשטיין. תיקון משמעותי כזה חייב להיעשות רק בידי ממשלה נקיית דעת ודרך שמאמינה באיזונים ובלמים אמיתיים, בזכויות אדם וברוב דמוקרטי שיודע גם להתאפק ולרסן את עצמו.

6. כמה דברים קטנטנים: ועוד אחד גדול ודמוקרטי במיוחד

האירועים השוטפים מזמנים עוד כמה רעיונות לתיקונים. למשל, חוק הקלון שמבקש להעלים מהחיים הציבוריים פוליטיקאים שהורשעו עם קלון - לתמיד, או ל־14 שנים. נכון שנחוצים חמלה והזדמנות שנייה גם לחוטאים, אבל מקרה אריה דרעי מעיד שמשחיתות, כמו מהתמכרויות אחרות, קשה לפעמים להיגמל.

סיפור חוק המצלמות הוא מיני־אירוע בתוך רגולציה רחבה וכוללת יותר. למשטרה, מסתבר, אין את הכוח והמוטיבציה לטפל ביעילות, והדגש הוא יעילות, במגוון ההפרות שבתקופת בחירות, ובמיוחד ביום הבחירות. לכן, יש מקום לשקול הקמת יחידת אכיפה מקצועית־ייעודית, שתוכפף ליו"ר ועדת הבחירות, שתטפל בתלונות וגם תיזום פיקוח אפקטיבי בקלפיות מועדות לפורענות.

אבל, התיקון האמיתי לו זקוקה הדמוקרטיה הישראלית, שרחוק כרגע מכל אופק פוליטי הוא הוספת ערך השוויון כזכות חוקתית, ולא רק כנורמה שנפסקה בידי בית המשפט העליון. שוויון, כמה פשוט, לנשים, להט"בים, לא־יהודים. כמובן שתקום זעקת מחאה דתית־חרדית בגלל שהשוויון מאתגר את צביונה ועליונותה היהודית של המדינה. לכן מומלץ להשאיר את חוק הלאום ורק להוסיף לו את ערך השוויון, ולצידו ראוי להוסיף חוק שהדתיים אולי יסכימו לקבל בגלל כותרתו - חוק יסוד: "כל אדם נברא בצלם".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות