אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבנק העולמי גייס אג"ח לקטסטרופה אך לא משתמש בה צילום: Shiny Things / Flickr

הבנק העולמי גייס אג"ח לקטסטרופה אך לא משתמש בה

הבנק העולמי יצר ב־2017 מכשיר פיננסי בשם PEF להתמודדות עם התפרצות מחלות זיהומיות; הבנק גייס לשם כך 425 מיליון דולר בנגזרים ובשתי סדרות אג"ח, אך קבע תנאים מסובכים מדי לשחרור הכספים ⋅ בינתיים, הכסף תקוע והאג"ח צללו לשפל של 45 סנט לדולר; בכיר לשעבר בבנק העולמי ובממשל קלינטון טוען שמדובר ב"דביליות כלכלית"

09.03.2020, 08:11 | ויקי אוסלנדר, ניו יורק

בשוק ההון כמו בשוק ההון, כל משבר הוא גם הזדמנות, ואחרי הזעזוע הראשוני מהנפילות בבורסות בעקבות בהלת הקורונה ומחיקת 5 טריליון דולר בשווקים, התחילו הפיננסיירים לחפש איך לעשות רווח מהמגפה, או לפחות לעשות רווח מההפסד שמייצרת המגפה לאחר. אך מסתבר שמישהו כבר הקדים אותם, ומכשיר פיננסי למקרה זה כבר נוצר על ידי הבנק העולמי.  

קראו עוד בכלכליסט

בעקבות התפרצות האבולה ב־2014, שהרגה 11,300 איש, יצר הבנק העולמי ב־2017 אג"ח קטסטרופה למקרים של מגפות מחלות זיהומיות (Pandemic Bonds). לכלי הפיננסי קראו בבנק "מתקן מימון החירום הפנדמי" (Pandemic Emergency Financing Facility או PEF), ומטרתו היא "להציל מיליוני חיים וכלכלות שלמות". זאת, על ידי העמדת כסף במהירות למדינות שעומדות בפני מגפות באמצעות מינוף שוק ההון ומשקיעים פרטיים אל תוך מערכת הבריאות העולמית. אלא שהאג"ח שהנפיק הבנק כדי לסייע למערכת הבריאות העולמית לעצור מחלות זיהומיות, מגן על המשקיעים עד לחוסר רלבנטיות.

בסך הכל גייס הבנק העולמי 425 מיליון דולר - 105 מיליון דולר בנגזרים ועוד 320 מיליון דולר בשתי סדרות אג"ח, שתיהן במח"מ של שלוש שנים שפירעונן יחול ב־15 ביולי 2020. לאג"ח א', ה"סולידית", גויסו 225 מיליון דולר בתשואה של 6.5% מעל הליבור (0.77%). לאג"ח ב', ה"מסוכנת", גויסו 95 מיליון דולר בתשואה של 11.1% מעל הליבור. הבנק העולמי, גרמניה ויפן התחייבו לשלם את הקופונים למשקיעים.

ה־WHO לא מחכה לשחרור הכספים

עד היום לא שוחררו כספים אלו, שהיו אמורים לשמש קו ההגנה הראשון מפני התפרצויות של מחלות זיהומיות. הם נותרו נעולים, לשמחת המשקיעים, בזמן שמניין מקרי המוות מווירוס הקורונה עומד על 3,200 על פני 76 מדינות. בינתיים, ארגון הבריאות העולמי (WHO) פנה בקריאה למדינות העשירות לעזור לו לגייס 500 מיליון דולר כדי להכיל את הווירוס, ובבנק העולמי הודיעו כי יעמידו 12 מיליארד דולר בהלוואות ומענקים כדי לספק גישה טובה יותר לשירותי בריאות.

האג"ח מכסות שישה וירוסים: שפעת וקורונה (אג"ח א'); קורונה, קדחת דימומית קרימיאן קונגו, נגיפי פילו (כמו אבולה), קדחת לסה וקדחת השקע האפריקאי (אג"ח ב'). לכל וירוס קריטריונים ייחודיים להפעלת הביטוח שכוללים מספר מקרי מוות, משך ההתפרצות, קצב הגידול והמרווח הגיאוגרפי. עבור הקורונה למשל יש, בין היתר, שימצאו מעל ל־250 מקרי מוות בלפחות שתי מדינות (מינימום של 20 מקרי מוות בכל מדינה) ושחלפו לפחות 12 שבועות ממועד תחילת ההתפרצות (לפי הבנק העולמי, במקרה של הקורונה מדובר על 23 במרץ).

נכון להיום, הערך הנקוב של האג"ח עומד על 45 סנט לדולר, הנמוך ביותר אי פעם, ומגלם את חשש המשקיעים כי בסופו של דבר ההתפרצות תביא למחיקת הקרנות והפסד הכספים. מהצד השני, התנאים הכבדים שנדרשים כדי לשחרר את ה־PEF מותירים לאותם משקיעים גם מעט תקווה. כך, למשל, הכיסוי המקסימלי האפשרי שמדינה יכולה לבקש כדי להתמודד עם וירוס הקורונה עומד על 195.3 מיליון דולר.

הכספים יינתנו בתנאים הבאים: אם מצאו לפחות 250 מקרי מוות מתועדים בשתיים עד שבע מדינות (לפחות 20 מקרי מוות במדינה), יעמוד גובה הכיסוי על 56.25 מיליון דולר; לפחות 250 מקרי מוות על פני יותר משמונה מדינות, הסכום עולה ל־65.63 מיליון דולר; אם תועדו 750 מקרי מוות מתועדים בשתיים עד שבע מדינות הסכום יעמוד על 112.5 מיליון דולר; ו־131.25 מיליון דולר אם מקרי המוות פרוסים על יותר משמונה מדינות. אם תועדו יותר מ־2,500 מקרי מוות בלפחות שתי מדינות, יש כיסוי מלא של 195.3 מיליון דולר. זאת אומרת, אם למשל 2,500 איש היו מתים מקורונה במדינה כלשהי, היא לא היתה זכאית לכיסוי המלא, אלא אם היתה מעבירה 20 גופות מעבר לגבול.

שוק פורח בשווי 37 מיליארד דולר

אף שזו הפעם הראשונה שהבנק העולמי עשה משהו מסוג זה, הרעיון של אג"ח קטסטרופה אינו חדש, אלא שוק פורח בשווי 37 מיליארד דולר. מכשיר זה הומצא בשנות התשעים של המאה ה־20, במטרה לבטח אסונות טבע, כמו רעידות אדמה או הוריקנים. האג"ח מעניקות למשקיעים גיוון בריבית אטרקטיבית, אך כוללות סיכון להימחק לחלוטין. באופן טראגי, מבנה הכלי הפיננסי, שנועד לעזור למדינות להגיב במהירות להתפרצות מגפות, מתמרץ דווקא את מותם של אנשים — ולא את הצלתם. הבנק העולמי כרך את מימוש ה־PEF בשלל תנאים מבלבלים, בתשקיף לא קריא, שמטרתם להקטין את הסבירות לתשלום. 386 עמודים שמייצגים את כל מה שרע בפוליסת ביטוח.

הדבר התבהר בקיץ 2018, עם התפרצות נוספת של אבולה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שגבתה את חייהם של 1,800 איש והביאה את ה־WHO להכריז על מצב חירום גלובלי. עם זאת, הבנק העולמי לא השתמש בחוב שגייס כדי לסייע, כי המצב לא עמד בתנאים הנדרשים. למעשה, מחקר של LSE מאוקטובר האחרון מצא כי רק שני מקרים ב־15 השנים האחרונות היו עומדים בקריטריונים לשחרור כספי PEF: קדחת השבר הסורי־אפריקאי ב־2006 והתפרצות האבולה ב־2014. "יותר כסף שולם למשקיעים מאשר למדינות זכאיות המתמודדות עם התפרצויות מחלות", סיכמו במחקר.

לארי סאמרס, לשעבר כלכלן בבנק העולמי ומזכיר האוצר בממשל קלינטון, הגדיר את התופעה כ"דביליות כלכלית". לדבריו, מדובר ב"טעות מביכה", שהיה עדיף במקומה להשתמש בתשלומי הריביות כדי לחזק את המוסדות שאמונים על טיפול בהתפרצויות, כמו קרנות החירום של האו"ם וה־WHO, שמתקשות בין כה לגייס כספים. סביר להניח שגם אם וכאשר ישתחררו הכספים, הם יהיו חסרי משמעות בניסיון לעצור או להאט את הווירוס. התגובה המאוחרת מוכיחה שאולי שוק ההון יכול לפתור בעיות רבות, אבל הוא לא יכול לפתור כל בעיה. להתפרצות מגפה עולמית מידבקת, אי אפשר להתייחס כאירוע שבו מפעילים פוליסת ביטוח.

מחקר מצא כי רק שני מקרים ב־15 השנים האחרונות היו עומדים בקריטריונים לשחרור כספי PEF: קדחת השבר הסורי־אפריקאי ב־2006 והתפרצות האבולה ב־2014: "יותר כסף שולם למשקיעים מאשר למדינות זכאיות"

הבנק העולמי, צילום: Shiny Things / Flickr הבנק העולמי | צילום: Shiny Things / Flickr הבנק העולמי, צילום: Shiny Things / Flickr

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות