אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משרד הבריאות מבקש השבתה מלאה של המשק; ההכרעה אצל נתניהו צילום: עמית שאבי

משרד הבריאות מבקש השבתה מלאה של המשק; ההכרעה אצל נתניהו

במשרד הבריאות, בראשות מנכ"ל משה בר סימן טוב, דורשים השבתה מוחלטת לעומת בכירים באוצר שמתנגדים ומבקשים לנהל את הסיכון: "חייבים להשאיר את המנוע דולק - חייבים לחתור למינימום הידבקות אך במקסימום פעילות"; בדיון נשקלת אופציה להעברת המגזר הציבורי למתכונת חירום ולדלל את הפעילות בסקטור הפרטי

16.03.2020, 14:48 | אדריאן פילוט

בדיון המכריע במשרדו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו בנושא החרפת צעדי הבידוד והריחוק החברתי (מניעת מגע בין אדם לחברו) מתחדדת כעת הדילמה האם להשבית את המשק באופן מוחלט ולהשאיר אך ורק את השירותים החיוניים ולהכריז על מצב חירום אמיתי או שמא לנסות להשאיר כמה שיותר מוקדי פעילות כלכלית כדי למתן את גל הפיטורים במשק, קריסות עסקים קטנים ובינוניים וכתוצאה מכך המיתון הכמעט וודאי שיפקוד את המשק כבר ברבעונים הבאים. בין השאר עלתה אופציה להעברת המגזר הציבורי למתכונת חירום וכן דילול בסקטור הפרטי תוך הבטחת רשת ביטחון כלכלית לשכירים ולעצמאים. כמו כן דנים בהגבלות על התחבורה הציבורית.

 

קראו עוד בכלכליסט

בדיון משתתפים שר האוצר, שר הבריאות, שר הכלכלה, שר התחבורה, ראש המל"ל ומנכ"לי המשרדים הממשלתיים. אלא שמול ראש הממשלה מתייצבים נציגים של שתי אסכולות - אלו שסבורים כי רק באמצעות השבתה מוחלטת כפי שהיינו עדים בסין, הונג קונג, סינגפור - וכעת גם באיטליה וספרד - יהיה אפשרת לשטח את העקומה, לעצור את המגיפה, למנוע מספר גדולה של מתים ובעיקר למנוע את קריסת מערכת הבריאות הממשלתית.

את נקודת המבט הזו מייצג מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, שהפך לקול הבולט שלה, וזכה עד כה לתמיכה גורפת ומוחלטת של שר הבריאות, יעקב ליצמן. בר סימן טוב מציג גרף המראה באופן חד משמעי כי רק המדינות שהכריזו על "SHUT DOWN" מוחלט הן אלו שהצליחו להשתלט על התפשטות הנגיף ולשטח את העקומה כך שקצב החולים ירד. מי שלא נקט בצעד הקיצוני ביותר, המשיך לרשום עלייה במספר החולים של 33% (מה שנחשב לקצב הטבעי של הדבקה בקורונה) ואף יותר, כמו המתרחש באיראן.

בנימין נתניהו ומשה בר סימן טוב במסיבת העיתונאים, צילום: אלכס קולומויסקי בנימין נתניהו ומשה בר סימן טוב במסיבת העיתונאים | צילום: אלכס קולומויסקי בנימין נתניהו ומשה בר סימן טוב במסיבת העיתונאים, צילום: אלכס קולומויסקי

מנגד, מתייצבים אלו שסבורים כי חייבים לשמור על בריאות הציבור, שהיא הערך העליון במשחק הזה, אך חייבים "לנהל את הסיכון", קרי, "להשאיר את המנוע דולק" לשון בכיר באוצר, ולחתור ל"מינימום הדבקה תוך מקסימום פעילות". העמדה הזו מיוצגת על ידי הממונה על התקציבים, שאול מרידור, ומנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. אין בין מרידור ובין בר סימן טינה אישית - יש מחלוקת עניינית. מה יותר נכון למדינה ולמשק. באוצר סבורים כי חייבים לתת למשק להמשיך לתפקד, אחרת, הנזק יהיה כל כך גדול, שיהיה קשה מאוד להחזיר את הכלכלה לעצמה והמחיר החברתי שישלמו אזרחי מדינת ישראל – פיטורים המונים, קריסה המונית של עסקים קטנים ובינוניים - יהיה קשה מנשוא.

כבר עתה מתחילים להבין את גודל האסון הכלכלי שמגיע - השתקת נתב"ג תגרום לאובדן תוצר של 4.4 מיליארד שקל לחודש  – ואם תרצו 40 מיליארד שקל בשנה; סגירת מערכת החינוך עד פסח תגרום לאובדן תוצר של בין 5.4 מיליארד שקל (במקרה שמחצית מהורים ימצאו "סידור" לילדים) ל-8 מיליארד שקל (אם רוב הורים יאלצו להישאר בבתים), גם לחודש (מתחילת השבוע ועד חג הפסח).

כאשר מסתכלים על אובדן תוצר ענפי, התמונה עגומה לא פחות. הנה דוגמא קטנה: ביטול כל אירועי השמחה הכרוכים בהשבתת גני אירועים ואולמות יגרום לאובדן תוצר של 11 מיליארד שקל השנה ופיטורים (סופיים או זמנים באמצעות חל"ת) של כ-40,000 עובדי הסקטור הזה. סקטור האירועים הצטרף אתמול לתעופה, תיירות, מלונאות שצפוי להיכנס להשבתה כמעט מוחלטת.

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, צילום: צילום מסך שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר | צילום: צילום מסך שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, צילום: צילום מסך

סוגיית הפיטורים היא הכואבת ביותר: מאז תחילת מרץ ועד היום, נרשמו 40,000 דורשי עבודה, חצי מהם יצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת), זאת לעומת 321 איש בלבד שנרשמו עקב חל"ת בחודש פברואר כולו; רק אתמול נרשמו 11,800 דורשי עבודה, מתוכם 7,400 הוצאו לחופשה ללא תשלום. אין טעם לכתוב את שיעורי העלייה - הם אסטרונומיים וחסרי תקדים. וזה לא הכול: העומסים הם כל כך כבדים על שירות התעסוקה, שהם גרמו להנהלת השירות לאפשר "שמירת זכויות" לנרשמים במהלך השבוע בצורה כזו שכל מי שיירשם עד יום חמישי, ייחשב כאילו נרשם ביום ראשון, וכל זכויותיו יישמרו.

לפי האומדנים המעודכנים של ד''ר גיל בפמן, הכלכלן והאסטרטג הראשי של בנק לאומי, בתרחיש אופטימי, אם המשבר ייגמר עד מחצית שנת 2020 - התוצר יגדל ב-1.8% בלבד מה שמתורגם לצמיחה אפסית לנפש (הריבוי הטבעי בישראל עומד על כ-1.8%) תוך זינוק באבטלה ל-4.4% מכוח העבודה בממוצע (סביב ה-6% בסוף 2020). עם זאת, בתרחיש שהמשבר גולש לכמעט סוף שנת 2020, אז התמונה מורכבת הרבה יותר - התוצר יגדל בחצי אחוז בשנת 2020 - המשמעות היא של מיתון טכני (שני רבעונים רצופים של ירידה בתוצר), ירידה של ממש (של חצי אחוז) בתוצר של המגזר העסקי, שהוא המנוע אמיתי של כלכלת ישראל וזינוק של האבטלה ל-5.8% בממוצע שנתי, שפירושו שיעור בלתי מועסקים בסוף 2020 של כ-7% - שיעור שלא נרשם זה עשור שלם, מאז סוף 2010.

לפי הערכות של בכירים במשרד האוצר, המשך החרפת הסגר יביא לגרעון של 6% תמ"ג -  סכום עתק וחסר תקדים של כ-84 מיליארד שקל. בניגוד לנרטיב ששמענו מבכירי אגף התקציבים בשנה האחרונה - שיש לשמור על הגרעון ולשמור על ההוצאה - הדיסקט הוחלף: שם מדברים בקול ברור על הרחבה פיסקאלית משמעותית.

באוצר מדגישים היום כי הם יחזקו את כל "הרשתות לביטחון חברתי ואישי" וגם את תקציבי הבריאות שכבר מזנק ומאז התפרצות המשבר טיפס ב-1 מיליארד שקל. רק אתמול אישר שר הבריאות על תוספת תקנים של 500 רופאים חדשים שישבו עד כה בבית כי "לא היה תקציב". נזכיר כי תקן של רופא נאמד בכ-300 אלף שקל לשנה כך שהעלות התקציבית של הוספת 500 רופאים (מתוכם 300 מתמחים) נאמדת בכ-150 מיליון שקל - רק בסעיף אחד. באוצר מדגישים כי מערכת הבריאות מקבלת כל מה שהיא דורשת והיא תמשיך לקבל. עד כה, האוצר העביר תוספת של 1 מיליארד שקלים לתקציב הבריאות.

אך התוספות האמיתיות צפויות להגיע לביטוח הלאומי -האוצר יאריך את תקופת הכשרה קבלת דמי אבטלה (לרבות אלו שיצאו לחל"ת) כל עוד המשבר יימשך והמשק יהיה מושבת. המשמעות איננה שהמדינה תתמוך בכל עסק ועסק במדינה, רחוק מזה. אלא שהיא תתמוך בצורה שקולה, בעיקר בעובדים. כמו כן, חשוב להדגיש כי במשבר כמו הקורונה, ישנן הוצאות שמתבטלות לרבות כל הוצאות על כנסים, נסיעות לחו"ל, השתלמויות, אירועים, הוצאות חשמל ומים של משרדים שנשארים סגורים בעוד. בנוסף, צפוי גם קיצוץ בשכר עובדי המגזר הציבורי ובשירות המדינה: לא מתקבל על הדעת שעשרות אלפי ישראלים שעובדים במגזר הפרטי, יזרקו לרחוב, עשרות אלפי עצמאים עסקים יקרסו ועובדי המדינה יקבלו תוספת שכר ולא יכנסו מתחת לאלונקה. ארנון בר דוד, יו''ר ההסתדרות, שהפגין המון "דאגה" כלפי המשק, יחד עם אריאל יעקבי, יו"ר איגוד עובדי המדינה, יאלצו להפגין סולידריות אמיתית ופעם אחת - גם מנהיגות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות