אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנהלי השקעות וכלכלנים: זה מה שבנק ישראל צריך לעשות עכשיו צילום מסך: לע"מ

מנהלי השקעות וכלכלנים: זה מה שבנק ישראל צריך לעשות עכשיו

הגופים המוסדיים המנהלים את כספי החיסכון של הציבור קוראים לבנק ישראל ולנגיד אמיר ירון לנקוט שלושה צעדים מרכזיים כדי למנוע קריסה כלכלית: רכישת אג"ח ממשלתיות וקונצרניות, רכישת מניות ומכירת דולרים; לידר שוקי הון: "צריך להודיע מראש על רכישת אג"ח ממשלתיות וקונצרניות וגם להתחייב על היקפים משמעותיים"

22.03.2020, 14:06 | רחלי בינדמן

הגופים המוסדיים המנהלים את חסכונות הפנסיה של הציבור קוראים לבנק ישראל לפעול בנחישות למול המשבר ההולך ומעצים בשווקי ההון ובכלכלה הריאלית ומביעים חשש ממחנק אשראי בשוק הסחיר. "כלכליסט" איגד שורה של המלצות שהעבירו כלכלנים ומנהלי השקעות של הגופים לנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, לתפיסתם על מנת מנוע קריסה כלכלית הרסנית.

קראו עוד בכלכליסט

"הבנק המרכזי האמריקאי הוריד את הריבית ב-1.5% והזרים למערכת הבנקאית 500 מיליארד דולר באמצעות מכרזי ריפו; הבנק המרכזי של יפן הודיע על רכישת אג"ח ממשלתי ב-200 מיליארד ין (2.6 מיליארד דולר) והזרמת 1.5 טריליון ין למערכת הבנקאות בהלוואות קצרות. הבנק המרכזי של אנגליה הוריד ריבית ואילו הבנקים המרכזיים של נורווגיה ושוודיה הודיעו על תוכניות מוניטאריות. הבנק המרכזי האירופי אמנם לא הודיע על הורדת ריבית כפי שצפו בשווקים, אך הכריז על כמה צעדי הרחבה משלו. בנק ישראל הודיע על תוכנית לרכישת אג"ח ממשלתי לתקופות פדיון שונות וכן על סדרת צעדים משלימים כולל עסקאות ריפו כנגד אג"ח ממשלתי מול המוסדיים הגדולים. הוא גם הודיע הבנק על עסקאות החלף (Swap) דולר/שקל כדי להבטיח נזילות דולרית במערכת. אלא שבניגוד לבנקים הגדולים האחרים, בנק ישראל לא הגדיר מראש באילו היקפים יבוצעו כל התוכניות האלה" אומר בכיר מאחד מהגופים המוסדיים הגדולים.

"על רקע הפעלתנות של הבנקים המרכזיים בעולם, נראה כי הצעד של בנק ישראל הוא בכיוון הנכון, אך השאלה היא אם הצעד הזה מספק או שראוי שהבנק ישקול צעדים נוספים במטרה לייצר את ההשפעה הגדולה ביותר על השווקים, הכלכלה והסנטימנט העסקי והציבורי", מציין הבכיר.

גם אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות תומך במהלך " בנק ישראל צריך להפוך את תוכנית ההרחבה הכמותית בשוק האגח הממשלתיות לכזו שהיקף הרכישות בה הוא מספיק כדי לספוג את המכירות הכפויות של קרנות הנאמנות. התוכנית חייבת להיות שקופה הן במובן של היקף הרכישות היומי/חודשי והן במגוון סוגי האג״ח שבנק ישראל רוכש".

רכישת אג"ח קונצרניות

בראש ובראשונה מציעים המוסדיים לבנק ישראל לא להשהות את המחשבות שלו על רכישת אג"ח קונצרניות. "בניגוד ל-2008 הבעיה איננה במערכת הפיננסית אלא במצוקת אשראי פוטנציאלית שעשויה להיווצר במגזר העסקי עקב צעדי ההשבתה", טוענים המוסדיים. "ראינו את זה היטב בתקופה האחרונה בארה"ב, כשכל החברות הגדולות מיהרו לממש את קווי האשראי שלהם בבנקים כדי להבטיח מזומנים לפעילות שוטפת, כך שהבנקים כעת כבר לא מעוניינים להעניק אשראי לחברות קטנות ובינוניות. זו הסיבה שהפדרל ריזרב מזרים להם כסף במסגרת מכרזי הריפו, כדי להגדיל את הנכונות שלהם לחזור ולפתוח את ברזי האשראי.

מי שכבר מיישם תוכניות רכישה של אג"ח קונצרני למשל הם הבנק המרכזי האירופי (שהרחיב שוב בשבוע שעבר את התוכנית) והבנק המרכזי בבריטניה. הבנק המרכזי האמריקאי לא רוכש אג"חים כאלה גם במסגרת ההרחבות הכמותיות, למעט אג"ח משכנתאות. בישראל לאור הזינוק הדרמטי בתשואות האג"ח הקונצרני בבורסה בשבועיים האחרונים, סביר להניח שעל רקע צעדי ההשבתה המתרחבים בשוק הישראלי, לא מעט חברות מקומיות יפנו לבנקים בבקשה להגדיל קווי אשראי או לנצל קווים קיימים. במטרה לתמוך בהמשך פעילותם, תידרש המערכת הפיננסית למצוא דרך להבטיח את המשך צרכי המימון שלהם בסביבת הפעילות החדשה. במדינות כמו סין אין צורך בפעילות כזו של הבנק המרכזי, מאחר שהממשלה כבעלים של בנקים יכולה לדחוף אותם למתן הלוואות לחברות או להביע נכונות לצעדים כמו דחיית תשלומים וכו' המקלים על המגזר העסקי".  

הנגיד אמיר ירון , צילום מסך: לע"מ הנגיד אמיר ירון | צילום מסך: לע"מ הנגיד אמיר ירון , צילום מסך: לע"מ

לדברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, הלקח העיקרי ממשבר 2008 שבנק ישראל הפיק ופרסם בדוח מפורט משנת 2011, היה שבמקרה של משבר צריך לפעול מאוד מהר ובמגוון כלים כדי למזער את הנזקים לטווח ארוך. "חשוב שלקח זה ייושם במשבר הנוכחי. ההמלצה המרכזית של בנק ישראל הייתה שנדרשת הרחבה מוניטארית נמרצת. מהירות תגובתה ועוצמתה חשובים מאוד. הבעיה העיקרית היא שהיום כמעט ולא ניתן להוריד ריבית, בנק ישראל כבר הודיע על רכישות האג"ח הממשלתיות והגדיל היצע הדולרים לבנקים. כדי לבצע הרחבה מוניטארית נוספת בנק ישראל צריך לשקול לתמוך בשוק הקונצרני".

"הירידות באג"ח הקונצרניות בישראל היו עמוקות הרבה יותר מאשר בארה"ב או באירופה. לא שהחברות בישראל במצב מסוכן יותר, אלא שמדובר בשוק פחות נזיל עם נוכחות גבוהה של 'ידיים חלשות' של הציבור. בנק ישראל יכול לבצע רכישות של תעודות סל על האג"ח הקונצרניות ובכך לספק נזילות נדרשת. מדובר באשראי למגזר העסקי וחיוני שדווקא ערוץ זה ייפגע כמה שפחות במצב שנוצר. בנק ישראל יכול גם להקטין ספיגת עודפי נזילות ע"י המק"מ ופיקדונות מוניטאריים. בנוסף, חשוב לטפל במהירות במוסדות המהווים סיכון מערכתי, כגון הבנקים וחברות הביטוח בשיתוף עם הרגולטורים האחרים. ב-2008, לדוגמה, ניתנו ערבויות ממשלה לגיוס הון על ידי הבנקים", מוסיף זבז'ינסקי.

גם יונתן כץ, כלכלן בלידר שוקי הון סבור שבנק ישראל צריך להודיע מראש על תכנית רכישת אג"ח: "צריך להודיע מראש על רכישת אג"ח ממשלתיות וקונצרניות וגם להתחייב על היקפים משמעותיים", הוא אומר. "כך עושה הפד וה-ECB (הבנק האירופי). האמירה המעורפלת מתחילת שבוע שעבר לא הרגיעה את שוק האג"ח. דרושה מחוייבות לרכוש בסכומים משמעותיים, כפי שעשה פישר במשבר הגדול כשקנה 18 מיליארד שקל בחצי שנה. כעת דרושות רכישות בהיקף גדול אף יותר של 50 מיליארד שקל לפחות, בשלושת החודשים הקרובים".

נמרוד ספיר, מנכל איגוד בתי ההשקעות הצטרף למסר: "אני קורא לבנק ישראל להתערב במסחר בשוק האג"ח קונצרני. בשוק נוצרו עיוותים והייתה הירידה משמעותית בנזילות, אלו דברים שצריך לפתור בכדי שהמצב בשוק ההון לא יחמיר בסוף את המשבר בכלכלה הריאלית. לצד הפדיונות הגדולים בשוק ההון, אנו רואים בימים האחרונים עליה בפעילות הלקוחות הפרטיים אצל החש"בים (חברי בורסה שאינם בנקים) וגידול בתנועה של משקיעים למסחר באמצעות בתי ההשקעות, לאחר הירידות הגדולות של הימים האחרונים". 

גרינפלד נוגע בנקודה הרכישה של רכישת אג"ח קונצרניות שכבר הדיבור עליה מייצרת ביקורת ציבורית. "בנק ישראל יכול לתת לשוק הקונצרני אוויר לנשימה וזאת על ידי אחת משתי דרכים: או שיפעיל תוכנית הרחבה כמותית שכוללת גם אג״ח קונצרני, לפחות כאלו בדירוג גבוה. נכון, הביקורת הציבורית תהיה גדולה וכותרות בסגנון ״בנק ישראל מממן את הטייקונים״ יעטרו את העיתונים הכלכליים אבל מדובר בצעד שבבנק המרכזי באירופה כבר נקטו בו והוא עשוי למנוע מחברות שמצבן הריאלי עדיין איתן להגיע לחדלות פרעון רק בגלל חוסר הנזילות בשוק. האפשרות השנייה היא לתמרץ את הבנקים להגדיל מסגרות אשראי לפירמות כדי שתהיה להן אלטרנטיבה לשוק ההון. כדי לעשות את זה בנק ישראל צריך ליישם הקלות רגולטוריות לבנקים ואולי אף להתחיל תוכנית הלוואות דומה לזו שמנהיג הבנק המרכזי באירופה, במסגרתה הבנקים מקבלים נזילות שמיועדת לצאת כאשראי למשק ובמקרים שאכן כך הם עושים התנאים על נזילות זו נוחים במיוחד", אומר גרינפלד.

כריסטין לגארד נשיאת הבנק האירופי , צילום: אי.אף.פי כריסטין לגארד נשיאת הבנק האירופי | צילום: אי.אף.פי כריסטין לגארד נשיאת הבנק האירופי , צילום: אי.אף.פי

רכישת מניות

בשלב הבא, טוענים המוסדיים, בנק ישראל צריך לשקול אפשרות לרכוש גם מניות בשוק הסחיר. "אין מניעה חוקית שתמנע מבנק ישראל לצאת בתוכנית של רכישת מניות בשוק המשני. היחיד מבין הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם שמיישם הרחבה כמותית שיטתית באמצעות רכישת מניות הוא הבנק המרכזי של יפן. הבנק רוכש מניות ו-ETF באופן שוטף בהיקף של 57 מיליארד דולר בשנה כחלק מתוכנית הרחבה מוניטארית שאפתנית ובשבוע האחרון דווח כי הוא שוקל להגדיל את ההיקף. בנק ישראל רוכש כיום מניות מחוץ לישראל במסגרת ניהול יתרות המט"ח. - באופן עקרוני מקצה הבנק 12.8% מיתרות המט"ח שלו, סכום השווה לכ 16 מיליארד דולר, לרכישת מניות בעולם, בעיקר בארה"ב. לנוכח העובדה שהירידות בשוק המניות הישראלי חדות יותר מאלה שאנו רואים בחו"ל בתקופה האחרונה, מתעוררת השאלה האם מבחינת המשק והכלכלה המקומית לא ראוי כי בנק ישראל יעדיף "תוצרת כחול-לבן" ויתרום להרגעת שוק המניות המקומי ולהגדלת הביקוש בו", מציין גורם מוסדי בכיר. האפשרות לרכישת מניות הייתה על השולחן (ולא יושמה) גם במשבר של 2008, אז ירדו המניות בשיעור חד עוד יותר של כ-50%.

מכירת דולרים

המהלך השלישי הוא מכירת דולרים. "בשנים האחרונות הגדיל בנק ישראל באופן משמעותי את יתרות המט"ח שלו, שנכון לסוף פברואר מסתכמות בכ-131 מיליארד דולר, המהווים כ-33.2% מהתמ"ג. לאחר השרירים שהפגין השקל מול הדולר ורוב המטבעות בעולם במשך תקופה ארוכה, מתחילת החודש קפץ הדולר ב-6% מול המטבע הישראלי. לנוכח העובדה שהיתרות האלה הן גבוהות במיוחד (במונחי תמ"ג), אחת החלופות שיוכל הבנק לשקול היא מכירה של דולרים כדי לספק נזילות למערכת וכן להקטין את התנודתיות בשער החליפין כפי שאנו רואים אותה בשבועות האחרונים.

נראה כי בנק ישראל מעודד מאוד מהפיחות של השקל, שכן במידה רבה הוא תחליף להורדת ריבית - צעד שבנק ישראל שקל בתקופה האחרונה, למרות שלנוכח רמת הריבית הנמוכה הכלי הזה די מוגבל. עם זאת, אם הפיחות יתגבר לבנק ישראל יהיה תמריץ גבוה יותר להשתמש בכלי זה ולהרוויח פעמיים, הן למנוע היחלשות משמעותית של השקל והן לספק נזילות נוספת לשוק המקומי"., אומר הבכיר. ז'בז'נסקי מתייחס למהלך זה גם הוא ומציין: "לבנק ישראל יש יתרות מט"ח מאוד גבוהות שנועדו למקרים חריגים ומיוחדים. יתכן מאוד שאנו נמצאים במצב כזה ואפשר לנצל חלק מהיתרות לצרכים חיוניים של המשק להתמודדות עם המשבר".

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות