אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יין הבית: רענן שקד לוגם ודוגם מכל הבא ליד

יין הבית: רענן שקד לוגם ודוגם מכל הבא ליד

בימי הבידוד הביתי, הדורשים מידה של מיסוך מפני המציאות, יש מי שילכו על יינות אדומים, כבדים ויקרים. אחרים יעדיפו לבנים, קלילים ופירותיים. אנחנו לא מגבילים את עצמנו הפעם - מה שנקרא, משטחים את העקומה: אם זה נופל לנו לידיים, אנחנו פותחים את זה

24.03.2020, 08:31 | רענן שקד

במדינות מתוקנות יותר - כלומר מקולקלות הרבה יותר בחזית הקורונה - התרוקנו מדפי הסופרמרקטים מיין עוד בטרם אזל נייר הטואלט; אנשים אולי לא ידעו מה בדיוק עומד לקרות, אבל הם כבר הבינו שיצטרכו די הרבה יין כדי להתמודד עם זה. גם אנחנו מתמודדים עם זה. אנחנו לא רק שותים יין, כמובן; אנחנו מדברים, משחקים משחקי קופסה, חונקים את הרשתות החברתיות, אוכלים יותר מדי - ושותים יין תוך כדי הכל.

קראו עוד בכלכליסט

איזה יין אמורים לשתות בימי מגפה? מצד אחד, המחמירים יגידו יינות כבדים, ממסכים, חורפיים, בוודאי אדומים - שיקהו אותנו ככל האפשר; וכמובן, אם היה אי פעם זמן לפתוח את הבקבוקים היקרים ביותר שיישנתם בקפידה בחלקים הפחות קדמיים של המקרר, זה בטח עכשיו; כי לכו תדעו מתי יגיע סוף העולם ויתפוס אתכם מעולפים מכדי לפתוח את השאטו דה־בוקסטל 2004 ששמרתם לרגע חגיגי. ומהו רגע חגיגי יותר מסוף העולם?

מצד שני, אולי עדיף לשמור את הטובים באמת לחגיגות שבטח יגיעו כשכל זה יהיה מאחורינו. ואם יין הוא הדרך שלנו לנסות להישאר שמחים בבידוד, בואו נקליל עם לבנים פרחוניים, קריספיים, אולי חצי יבשים, אולי ריזלינגים על הצד המתקתק.

באופן אישי, אנחנו לא מגבילים את עצמנו. אנחנו, מה שנקרא, משטחים את העקומה; אם זה נופל לנו לידיים, אנחנו פותחים את זה. וככה יצא שהשבוע, בדל"ת אמותינו, חלפנו דרך:

שנין בלאן "Seaward" שנת 2017 ­- היין הדרום־אפריקאי הזה חוסל בעת ארוחת צהריים עם חברים (בריאים!), ובמהירות שיא. פירותי מבלי להגזים, לכיוון של אגס בשל ואפרסק לבן, עם חמיצות בינונית וניחוחות מלוניים, זה שנין שקל לאהוב. 14.5%אלכוהול לא מורגשים בטעם אבל עולים לראש מיד. נחזור אליו ככל שהמצב יחמיר.

אדום "Fleurie" של ז'ורז' דובאף 2018 - יין טיפוסי לאזור בוז'ולה (לא להתבלבל עם יינות בוז'ולה נובו הצעירים והאנמיים), וספציפית לפלורי: קטיפתי, קל־גוף, טעמים אדומים עזים (דובדבן ותות) וסיומת נעימה ממש. יין פשוט אבל לא פושטי שממלא את הפה בטעם וליווה ארוחת ערב בהצטיינות.

רקנאטי ספיישל ריזרב מרסן־רוסאן 2017 - באנו בלי ציפיות, הופתענו לטובה. יין לבן צעיר אבל עם אופי; משמש, תפוח ירוק ומשהו צימוקי בטעם, עם סיומת ארוכה וריח קל ופרחוני. חבילה ים־תיכונית יפה.

נטע לבן 2019 - היקב יוצא חלציו של בראבדו מצליח לתת בלנד לבן (שרדונה וסוביניון בלאן) נוכח יותר מהרבה בלנדים לבנים ישראליים של 2019, שהגיעו למדף אנמיים להפליא. פרי טוב, לימון, אפרסק לבן, מעט וניל, רמז עץ. עם חמיצות יפה, זה יין צעיר, נעים, ומוצלח מניסיונות קודמים של היקב.

סוביניון בלאן פטי בורז'ואה 2018 - יין הכניסה של הנרי בורז'ואה לא מבייש את היקב המעולה. למעשה, זה סנסר בסיסי על כל הטוב שבאזור: לימון ואשכולית מרעננים, תפוח ירוק ורמזים לפרי טרופי. גוף בינוני ויופי של תמורה לכסף. ציון: 89. מחיר: 85 שקל.

טוליפ (מסדרת מאיה) "מארה ווייט" לבן 2019 - שתינו טיפה והפסקנו. תשמעו, זה בלתי. מצטער.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות