אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נתג"ז סיימה את 2019 ברווח נקי של כ-50 מיליון שקל

נתג"ז סיימה את 2019 ברווח נקי של כ-50 מיליון שקל

מדובר בירידה קלה לעומת 2018; ההכנסות עלו ב-6% לרמה של 630 מיליון שקל, בין היתר בזכות לקוחות חדשים; מנגד, הוצאות הפעלת מערכת הגז גדלו בכ-10.5% והסתכמו בכ-379 מיליון שקל; הרווח התפעולי של החברה רשם ירידה קלה של כ-1.3%, והסתכם כ-227 מיליון שקל; כן נרשם גירעון בהון החוזר של כ-143 מיליון שקל

28.03.2020, 23:27 | ליאור גוטמן

חברת נתיבי גז הממשלתית סיימה את 2019 ברווח נקי של כ-50.43 מיליון שקל. זאת לעומת רווח נקי של כ-56.23 מיליון שקל בשנת 2018. נתיבי גז אחראית על פיתוח ותחזוקת מערכת הולכת הגז בישראל. עיון בדיווחי החברה לבורסה מעלה שסך הכנסות החברה הסתכמו בכ-630 מיליון שקל, עלייה של כ-5.8% לעומת 2018. הגידול מיוחס לכניסת לקוחות חדשים והשלמת הכנסות מנובל אנרג'י עבור ייצוא הגז למצרים. מנגד, הוצאות הפעלת מערכת הגז גדלו בכ-10.5% והסתכמו בכ-379 מיליון שקל. הגידול מיוחס לירידת פחת ושערוך נכסים על פי תתן IFRS16 שנכנס לאחרונה לכלל החברות הממשלתיות. הרווח התפעולי של החברה רשם ירידה קלה של כ-1.3%, והסתכם כ-227 מיליון שקל. עוד רשמה החברה עלייה של כ-3% בהוצאות המימון נטו, שהסתכמו בכ-162 מיליון שקל. הגידול בהוצאות המימון מיוחס בין השאר להוצאות ריבית והפרשי הצמדות.

קראו עוד בכלכליסט

עוד עולה מדו"חות החברה שלנתיבי גז גירעון בהון החוזר (שהוא מדד לנזילות החברה) שהסתכם בתקופת הדו"ח לסך של כ-143 מיליון שקל, זאת לעומת הון חוזר חיובי של כ-27.3 מיליון שקל בסוף 2018. בנתיבי גז מסבירים שהקיטון נובע מירידה ביתרות המזומנים ושווי המזומנים בסך של כ- 200 מיליון שקל, ובקיזוז קיטון בהתחייבויות השוטפות בסך של כ-40 מיליון שקל, ומנמקים שהוא אמנם "מהותי אך נובע בעיקר מהכנסות נדחות שאינם משקפים תזרימי מזומנים בזמן הקצר". עוד אומרת החברה ש"הדירקטוריון ביצע בחינה בנושא ההון החוזר של החברה. כן קבע כי נכון למועד הדו"ח, אין בגירעון בהון החוזר להצביע על בעיית נזילות בחברה כיוון שלחברה תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת בסך של כ-574 מיליון שקל, כאשר היא אינה נדרשת למקורות תזרימיים בטווח הקצר על מנת לפרוע התחייבויות שוטפות". המציאות הזו תלויה בגיוס חוב של כ-500 מיליון שקל שתתקיים בשנה הקרובה.

מתקן של נתג"ז מתקן של נתג"ז מתקן של נתג"ז

ממצא מעניין נוסף הוא השימוע שהסתיים שלשום (ה') בנוגע להולכת הגז החדשה למצרים. בנתיבי גז מבהירים שהם התנגדו לשימוע, זאת כיוון שהוא ביקש לחלק את עלות הקמת צנרת ההולכה החדשה למצרים באופן שווה (325 מיליון שקל על החברה, 325 מיליון שקל על יצואני הגז) בטענה ש"ההסדר כאמור קובע חלוקת עלויות בלתי סבירה בין החברה ליצואן. להערכתה, חלוקת העלויות כאמור יש בה "כדי להטיל על החברה עלויות כספיות בהיקפים משמעותיים באופן שרירותי". בנתיבי גז חשבו בזמנו בעת הפרסום של הדו"חות שככל שתתקבל החלטה "החברה תאלץ לפעול לגיוס חוב נוסף, שכתוצאה ממנו עשוי לחול גידול משמעותי ברמות המינוף הפיננסי שלה".

כפי שנחשף בכלכליסט, בסופו של דבר חלוקת העלות הייתה 56.5% על כתפי יצואני הגז כאשר במקביל החברה לא תגייס חוב אלא תיקח הלוואה מהבנקים בערבות מיידית לפירעון לצד שותפויות תמר ולווייתן. הפסיקה העניקה לנתג"ז רשת ביטחון פיננסית שאינה מטילה עליה סיכונים גבוהים, כך שלא ברור מה תהיה תגובת החברה לפרסום הרשמי.

בנושא למשבר נגיף הקורונה החברה מעריכה ש"להתפרצות לא צפויה השפעה מהותית על פעילותה העסקית, בין היתר, הואיל שמשק האנרגיה הינו משק חיוני במדינת ישראל והביקושים בו אינם צפויים לקטון ברמה משמעותית כתוצאה מהאירו"ע. עם זאת מציינים שם ש"לאור ירידות חדות בשוקי ההון בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, לאחר תאריך המאזן לחברה הפסדים מניירות ערך סחירים בסך של כ- 14 מיליון שקל".

שיאן השכר בחברה הוא המנכ"ל שמואל תורג'מן עם עלות שנתית של כ-771 אלף שקל. במקום השני ניצב המשנה למנכ"ל והיועמ"ש, שי גלעד, עם עלות שנתית של כ-728 אלף, ובמקום השלישי סמנכ"ל ההנדסה, שלמה קרסנר, עם עלות של כ-701 אלף שקל. עלות שכרו של יו"ר הדירקטוריון איתן פדן הסתכמה בכ-423 אלף שקל עבור 75% משרה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות