יומן פגרת קורונה: ניוקאסל וטוטנהאם פגעו בקהילות שלהן

בפרמיירליג הודיעו אתמול (ו') שיתחילו דיונים עם שחקנים בליגה על הורדת שכרם ב-30% בעקבות משבר הקורונה. באנגליה סבורים שהשחקנים יסכימו לקיצוץ והפרמיירליג גם הודיעה על העברת יותר מ-140 מיליון ליש"ט לקבוצות הליגות הנמוכות וגם למערכת הבריאות הבריטית.

אבל עוד לפני ההחלטות הללו, בטוטנהאם הודיעו על קיצוץ של 20% בשכרם של עובדי המועדון שאינם שחקנים. זאת בעוד ששחקן מועדון ממוצע מרוויח 76 אלף ליש"ט בשבוע. היו"ר דניאל לוי הרוויח בשנה שעברה 7 מיליון ליש"ט וההון של הבעלים, ג'ו לואיס, מוערך ב-4.35 מיליארד ליש"ט. הקבוצה רשמה רווח של 63 מיליון ליש"ט בשנה שעברה.

טוטנהאם - שבנתה את האצטדיון החדש שלה, שאחראי לחלק גדול מהצמיחה בהכנסות שלה, בעזרת מימון ציבורי של מועצת הארינגיי המקומית - קיצצה בשכר של מאות עובדים, אולי אלפים. היא עשתה זאת במקום לקצץ את שכר היו"ר או השחקנים.

כמו כן, יש לציין שהאצטדיון של המועדון נמצא באחד מהאזורים העניים ביותר בלונדון. שליש מהאנשים חיים שם בעוני. רבים מהאנשים העובדים באזור צריכים סיוע ממשלתי. גם אלו שעובדים במועדון עצמו. טוטנהאם פשוט החמירה את המצב של הקהילה סביבה.

התנהלות מחליאה 

ניוקאסל יונייטד פחות עשירה מטוטנהאם אבל רשמה העונה רווח של 19 מיליון ליש"ט, וסביר להניח שתרשום רווח גם בעונת 2018/19. שחקן ניוקאסל ממוצע מקבל מהמועדון כ-40 אלף ליש"ט בשבוע. מייק אשלי - הבעלים לו הון מוערך ביותר מ-2.5 מיליארד ליש"ט - הודיע השבוע על חל"ת לכל עובדי המועדון שאינם שחקנים. המשמעות: במקום שהארגון הרווחי עם הבעלים המיליארדד ישלם לעובדים בזמן פגרת הקורונה, הממשלה תעשה זאת ותשלם להם דמי אבטלה ששווים 80% משכרם. ניוקאסל, יש לציין, היא אחת מהערים העניות ביותר באנגליה - 20% מהתושבים חיים מתחת לקו העוני.

ומה המועדון המקומי עשה? פשוט החמיר את המצב. אשלי, אגב, סיכן את העובדים שלו ברשת חנויות הספורט, Sports Direct, כאשר הכריח אותם להגיע לעבודה למרות הסגר. הוא הסביר שהעסק שלהם - מכירת ציוד ספורט - הוא חיוני. לאחר מכן התנצל.

יש לציין שרוב המועדונים באנגליה תורמים זמן, ציוד, כסף, מזון, ידע ודברים נוספים למי שצריך. רוב המועדונים גם לא פיטרו את העובדים שאינם כדורגלנים. עבור רבים עלות החזקתם של אותם עובדים עומדת על פחות מ-1% מההכנסה השנתית שלהם.

בשבועות האחרונים, אנחנו עדים לתופעות רבות של סולידריות מרשימה בעולם הכדורגל. שחקנים מוותרים על שכרם, מאמנים ממשיכים לעבוד ומעבירים את שכרם לאנשים שצריכים אותו יותר מהם ויושבי ראש ובעלי קבוצות שממשיכים לשלם לעובדי מועדון - אפילו הזמניים. נזכור אותם לטובה לנצח.

ולרעה נזכור את ההתנהלות המחליאה של טוטנהאם וניוקאסל. זה חשוב שאחרי שכל הבלאגן יסתיים נזכור את המיליארדרים שהכבידו על הממשלות ועל הקהילות המקומיות בתקופה כל כך קשה. נזכור ואז נמצא דרך להעניש.