צילום: AFP
משבר הקורונה
המגפה נתנה תקווה חדשה לשליחים וסדרני המדפים בארה"ב
העובדים האמריקאים שנאבקים כבר שנים על זכויותיהם הפכו ללוחמים שמסכנים את עצמם למען הציבור. בינתיים הם מקבלים עידוד ממיליוני אמריקאים שיושבים כל היום מול המסך בתקווה לחלון זמן פנוי למשלוחים
מגפה שנמצאת עדיין בעיצומה שינתה בארה"ב קטגוריה תעסוקתית שלמה: עובדי המחסנים, השליחים, הקופאים וסדרני המדפים, שהפכו ברגע אחד מעובדים לא מיומנים לעובדים חיוניים. אלה הם העובדים שנאבקים כבר שנים על השאריות של החברה האמריקאית, והפכו עתה ללוחמים ולוחמות בחזית. הם נדרשים להתמודד עם זינוק של 25% בהיקף הקניות המקוונות, במיוחד מוצרי מכולת שקפצו ב־100%, ומוצרי מגן כמו כפפות, מסכות וחומרי חיטוי שלפי נתונים של אדובי אנליטיקס זינקו ב־807%. אבל בארה"ב כמו בארה"ב, עם אחריות גדולה לא מגיע גמול גדול, והעובדים האלה נלחמים גם כדי לשפר את מעמדם.
קראו עוד בכלכליסט
כך שבזמן שמשתוללת מגפה שכבר הדביקה חצי מיליון אמריקאים וגבתה את חייהם של אלפים, במספרים שרק עולים, העובדים נאלצו לשבור את הכלים. בחרדה וסולידריות גוברת, מחסנאים של אמזון, עובדי הול פודס, עובדי חלטורה של פלטפורמות משלוחים מסופרמרקטים וקופאי בתי מרקחת - כולם התחילו בהפגנות ושביתות יזומות כדי להגן על חייהם. הדרישות נראות בסיסיות למדי: יותר ציוד מגן כמו כפפות, מסכות וחומרי חיטוי, תשלום הוגן והולם לסיכון המתמשך לבריאותם, וגם כמה ימי מחלה בתשלום, אחד מהתנאים הסוציאליים הבסיסיים בעולם המתועש, חוץ מאשר בארה"ב.
התאגידים כמובן בשלהם. אמזון פיטרה את מובילי המחאה ואובר ביקשה סיוע ממשלתי כדי להבטיח לנהגים שלה ימי מחלה וביטוח בריאות. באמצעות אותם לוביסטים ששילמה להם שנים כדי שילחצו על המחוקקים ולא יחייבו אותה לשלם לנהגים כלום, אפילו לא מסים. ברשת טריידר ג'ו הפופולרית, עובדים קיבלו מכתב מההנהלה, שם נאמר להם שלא ינסו אפילו להתאגד בתקופה קשה זו, וכי כל ניסיון הוא פשוט "אופורטוניסטי".
חלק מהעובדים קיבלו מה שמכונה "תוספת סיכון" לעבודה במגפה של עד שני דולרים לשכר השעתי שלהם, מה שמרביתם כינו "עלבון", בהתחשב בעובדה שהם באים במגע עם המוני אנשים זרים, בסביבות משתנות, כנראה מזוהמות, על בסיס יומי. אבל מרביתם, אפילו עובדי שירות הדואר האמריקאי, לא קיבלו גם את הסכום הפעוט הזה.
זו אינה הפעם הראשונה שהם מנסים לשפר את תנאיהם. במשך שנים, שירותי אמזון פריים ושחיקת המחירים של פלטפורמות כמו אובר ואחרים דחפו לגבהים חדשים את ציפיות הצרכנים לשירותים בתנאים משוגעים. אז העובדים מחו, התלוננו, שבתו וקרסו, אבל לאיש לא באמת היה אכפת. באחרונה, בכל פעם שעובדי המחסנים של אמזון ניסו להתאגד ולשפר את תנאי העסקתם, הם נתקלו בתגובה מהירה ואלימה שכללה פיטורים רחבי היקף. בכל פעם שנהגי אובר או שירותי משלוחים כמו דליברו מחו כדי להבטיח להם שכר מינימום או ביטוח בריאות, הם זכו לכמעט אפס תמיכה ציבורית או ממשלתית מהותית.
היום, כשמיליוני אמריקאים יושבים מול המחשבים שלהם, מרפרשים שוב ושוב את עמוד שירות המשלוחים האהוב עליהם ואורבים לחלון זמנים פנוי, הם קוראים לתמוך באותם עובדים חיוניים. אבל אלו הן בעיקר מחאות מקוונות רפות של שיתוף פוסטים ברשתות החברתיות, לא משנה שעובדים אלה מסייעים לציבור האמריקאי לשמור את עצמו סגור, מבודד ובריא בביתו.
תחת התנאים חסרי התקדים הללו, ייתכן ועבודה מאורגנת בארה"ב, שנמצאת בירידה תלולה מאז שנות השמונים, תצליח לראשונה מזה שנים לחזק במעט את החלקים החלשים ביותר של שוק העבודה המרוסק. הפעם, נראה, לא ניתן להתעלם ממאמציהם ההכרחיים לשרידותה של הכלכלה והחברה האמריקאית. וסולידריות איתם נועדה, כמו שעובדים רבים מציינים, להגן על בריאות הציבור. עובדי משלוחים בריאים, זועקים השליחים, שומרים את הצרכנים בריאים.