אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הציבור ציית, והכדור עובר למגרש הממשלתי צילום: צילום מסך

הציבור ציית, והכדור עובר למגרש הממשלתי

שלב הבלימה של מגפת הקורונה הגיע כעת לקיצו הודות למשמעת של חלקים נרחבים בציבור. כדי לתת למאמץ הציבורי רוח גבית ולשמר את המשמעת, ממשלת ישראל מוכרחה למהר ולשפר את מערך הבדיקות, למנות גורם א־פוליטי לניהול המשבר, ולזכור ששמירה על זכויות הפרט - היא חלק מיעדי המלחמה

19.04.2020, 06:53 | אדריאן פילוט

1

נכון למועד כתיבת שורות אלה עדיין לא אושרו סופית ורשמית שורת ההקלות הראשוניות בסגר הכללי שנכפה על המשק הישראלי ועל אזרחי המדינה בחמשת השבועות האחרונים. אבל הקווים הכלליים ידועים: מעט יותר נוכחות פיסית במקומות העבודה, המסחר - בדגש על חנויות רחוב - יפתח במשורה, ובמישור הפרטי תרוכך מגבלת היציאה מהבית. בשלב זה קניונים, מסעדות, בתי קפה, שירותי טיפול בגוף האדם שאינם רפואיים - ישארו סגורים. כמוהם גם מערכת החינוך להוציא לימוד בזוגות בחינוך המיוחד.

קראו עוד בכלכליסט

שר הבריאות יעקב ליצמן. להטיל את ניהול המשבר על גורם חיצוני, צילום: יואב דודקביץ שר הבריאות יעקב ליצמן. להטיל את ניהול המשבר על גורם חיצוני | צילום: יואב דודקביץ שר הבריאות יעקב ליצמן. להטיל את ניהול המשבר על גורם חיצוני, צילום: יואב דודקביץ

ובכל זאת הבוקר נפתח בישראל שלב חדש באבולוציית המגפה ההיסטורית שנכפתה עלינו. תחילתם של חיים, גם אם מעטים מאוד בשלב זה, בצל המגפה. זאת לאחר מאמץ הבלימה שהניב פירות. בבוקר הזה חשוב להתמקד לא רק באחריות המוטלת על האזרחים לציית לכללים החדשים ולא לחרוג מעבר אליהם. אלא גם באחריות השלטונית לעשות את מה שמוטל עליה - וזה לא מעט - כדי שנוכל להמשיך ולהתקדם בפתיחת המשק והסרת המגבלות מהציבור. או לכל הפחות שלא נצטרך, או כמעט שלא נצטרך, לחזור אחורה למצב של סגר כמעט מוחלט - כלכלי ואישי.

2

עוד לפני אישור ההקלות, במהלך סוף השבוע, פקידים מקצועיים ממשרדי הבריאות והאוצר וכמובן גם הפוליטיקאים, החלו לטפטף לציבור שעליו “להתנהג יפה ולקיים את ההוראות”. וזה אכן חשוב. לפי סקר של משרד הבריאות עד עכשיו הציבור מקבל ציון לשבח: 95.3% מהישראלים מקפידים לחבוש מסיכה בכל יציאה מהבית, 92.7% מהישראלים מקפידים על שמירת מרחק, 88.7% מקפידים על שטיפת ידיים כשהם שבים הביתה, 95.7% מקפיד על נסיעה עם נוסע אחד ברכב, ורק 15.7% מהישראלים הודו שהם יוצאים מהבית גם לצרכים שאינם הצטיידות במזון ותרופות.

הממצאים בולטים לטובה במיוחד אחרי שהתברר כי הראשונים להפר את הכללים היו לא אחרים מנשיא המדינה, ראש הממשלה, שר הבריאות, ושרים נוספים. חלקם של האזרחים בחוזה החברתי הבלתי כתוב בינם לבין הרשויות — קויים. וזאת אף על פי ולמרות שהצד המבקש היה ממשלה שמכהנת יותר משנה בעין הסערה של פלונטר פוליטי, ושכמחצית מהציבור הצביע בעד החלפתה בשלוש מערכות בחירות. עוד נחזור לזה. בינתיים הגזר להתנהגות הציבור הגיע בדמות שיטוח עקומת ההדבקה. 38 ימים לאחר גילוי החולה המאה בישראל הגיעה העקומה למצב “פלאטו” המתאר מישור. וזו ההוכחה החותכת לקיום החוזה מצד הציבור. 

3

בפראפראזה על דבריו של נשיא ארצות הברית לשעבר ג׳ון פ. קנדי נשאלת השאלה - לא מה יכולים אזרחי המדינה לעשות עבור עצמם (ולבקשת הממשלה), אלא כיצד יכולה הממשלה לטייב את דרכי הפעולה שלה כך שיטיבו עם אזרחיה. או במילים אחרות: מה צריכה לעשות הממשלה מצידה כדי לתת רוח גבית למשמעת האזרחית ולוודא בכל דרך אפשרית שלא נדרדר אחורה ואף נוכל להתקדם צעד אחר צעד קדימה.

בדו״ח המיוחד שחיברו חוקרי מכון גרטנר לצורך גיבוש אסטרטגיית יציאה ושנחשף לפני שבוע ב”כלכליסט”, הודגש כי מניעה יעילה באמצעות בדיקות־תחקירים־בידודים ( המכונה “מערך הסיכול”) מאפשרת להוריד את קצב ההדבקה מתחת ל־1 - הרמה הרצויה לשחרור מלא של המשק. הדבר אפשרי בהחלט בהתחשב במודעות הציבורית הגבוהה שהושגה בחודש האחרון. אבל “מערך הסיכול” הנוכחי רחוק מלענות על הצורך. וכששתי הרגליים של הבדיקות והתחקירים אינן יציבות גם הצלע השלישית במשולש - הבידודים - קורסת. עד כה הצליח “מערך הסיכול” לעצור רק 20% משרשרת ההדבקה. ישראל לא תצליח לפרוץ את גבולות הסגר בלי “מערך סיכול” יעיל שכל צלעותיו עובדות בצורה טובה, כמותית ואיכותית ותומכות זו בזו. מכלול בדיקות שמשפר את זמני התוצאה מ־6 ימים בממוצע כיום לעד 48 שעות, מערך חקירות שיודע להצביע על מעגל המגעים ההדוקים של החולה בזמן קצר וברמת סמך גבוהה, ומכלול שדואג להכנסת המגעים ההדוקים לבידוד, מפקח על המבודדים ומספק עזרה למי מהם שזקוקים לכך.

חוקרי מכון גרטנר שעובד בשירות משרד הבריאות, שרטטו את פרטי הפרטים: “מכלול הבדיקות צריך להיות מנוהל על ידי גוף אחד, מחפ”ק שמאפשר ניהול של התהליך ונתמך במערכת; מכלול החקירות צריך להיות מנוהל על ידי גוף אחד שמשלב בצורה אינטגרטיבית חקירה אפידמיולוגית מהירה של החולה, ויכולות שב”כ בחקירה, עם תהליך למידה לשיפור תוצרי החקירה״. לסיכום נכתב כי ״זרימת המידע והתיאום בין המרכיבים השונים חיונית להצלחת המשימה. תחזוקה של מערכת בסדר גודל כזה דורשת הקמת תשתיות פיזיות וממוחשבות, ותיכנון מפורט”.

משרד הבריאות, כגורם המקצועי שמנהל את המשבר, חייב ליישם בהקפדה יתרה את רשימת המשימות הזו. המועצה לבטחון לאומי, שמתכללת את הטיפול במשבר הקורונה מטעם ראש הממשלה מינתה ועדת מומחים חיצונית משל עצמה, שהגישה עד כה 4 דו״חות, האחרון שבהם לפני 5 ימים. צוות המומחים בראשות פרופ’ אלי וקסמן, כתב דברים דומים מאוד. “ללא קיצור משך זמן תוצאות הבדיקות לכ־48-24 שעות והפעלה אפקטיבית של מערך התחקור קיימת סכנה ממשית כי הסרת הבידוד תוביל להתפרצות מחודשת״. דו"ח זה רק מחזק את המסקנה ולפיה יש לדרגים הממשלתיים והמקצועיים הרבה שיעורי בית.  

הודעת משרד הבריאות לפיה בסוף השבוע האחרון מספר הבדיקות היומיות הגיע ל־11,908 והמשרד כבר רכש 2.4 מיליון בדיקות סרולוגיות (לבדיקת נוגדנים ולא נגיפים) — הם בגדר התחלה טובה ואות להפנמת המסר. אבל רחוקים להיות סוף פסוק בהשלמת המשימה. עד עכשיו ממשלת ישראל לא הוכיחה את עצמה בכל הנוגע לניצול הזמן שקנתה במחיר יקר מנשוא, על ידי סגירת הציבור בבתים: מערך הבדיקות היומיות מתקשה להגיע ל־10,000 ביום ומלאי מכונות ההנשמה גדל רק ב־53.

4

משבר הקורונה פגש את מדינת ישראל בעיצומו של המשבר הפוליטי העמוק בתולדותיה. בניגוד לציבור הישראלי שהבין מיד את גודל וחומרת השעה ולפחות מחצית ממנו התגבר על חוסר האמון שהוא חש בהנהגה - נתניהו נוהג אחרת. אחרי הקריאות הבהולות לממשלת חירום רגע אחרי הבחירות בראשית ימי הקורונה מתנהל כעת משא ומתן לממשלת אחדות אחרי שכחול לבן פורקה מהיסוד - ובמהלכו התברר כי החירום היחיד עבור נתניהו הוא הרכבת ממשלה שתבטיח לו חסינות מפני בג”ץ כראש ממשלה מכהן וכממלא מקום. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו. שיקולים פוליטיים בניהול המשבר, צילום: צילום מסך ראש הממשלה בנימין נתניהו. שיקולים פוליטיים בניהול המשבר | צילום: צילום מסך ראש הממשלה בנימין נתניהו. שיקולים פוליטיים בניהול המשבר, צילום: צילום מסך

 גם מגפה עולמית לא הצליחה להסיט את עיניו ממרכז לוח המטרה. עם ובלי קשר לכך, בני הברית הפוליטיים — המפלגות החרדיות — עדיין יקרים מכל ולכן שר הבריאות ליצמן ישאר בתפקידו אם תוקם ממשלה, על אף האמון המועט שמביע בו הציבור - כ־25% בלבד מסקר משותף למכון הישראלי לדמוקרטיה ול”כלכליסט”. ולכן הדיונים הנרחבים והרגישים ביותר היו סביב הטלת מגבלות על הציבור החרדי והטלת הסגר על בני ברק ועל שכונות בירושלים. אם הציבור ישתכנע כי שיקולים מפלגתיים או פוליטיים הם אלו שעומדים מאחורי ההכרעות בענייני הסגר הציות עלול להתערער. או אז מגדל הקלפים יקרוס על כולנו. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה ש־88% מהציבור יחשדו שהם מעוכבים או נפגעים בגלל הקשרים והכוח הפוליטי שצבר 12% מהציבור. עדיין לא מאוחר להטיל את ניהול המשבר על גורם עצמאי, מחוץ למערכת, שיהיה כפוף ישירות לראש הממשלה.

בהקשר זה עלו שמותיהם של הרמטכ״ל לשעבר גדי אייזנקוט, מפקד חיל האוויר לשעבר אמיר אשל, ומזכירו הצבאי לשעבר של ראש הממשלה יוחנן לוקר. זו הסיבה שההצעות להקמת ממשלת מומחים מקבלות משנה תוקף, גם אם הסיכוי למימושן לפי שעה נראה קלוש.

5

בסייפא של הדברים, אבל ממש לא בשוליהם ומבלי לגרוע מחשיבותם, חובה להמשיך ולעקוב מקרוב אחר השימוש באמצעים דיגיטליים והתרת פגיעה בפרטיותם של אזרחים תוך כדי המאבק בקורונה. הדיבורים על הגדלת סמכויות שב״כ מתעצמים. סמכויות המשטרה למעקב אחר מבודדים בדרך להפוך מתקנת חירום להוראת שעה שתאושר על ידי הכנסת. המעבר מתקנות חירום להוראות שעה שמאשרת הכנסת לזמן מוגבל - מבורך, ועדיין נדרש מעקב הדוק אחר תוקפן, יישומן ועצם קיומן. השילוב של מעקב מדינה, יחד עם תעודות כשרות שיחולקו לאנשים עם נוגדנים לקורונה, ואפילו תוכנה שתדרג את סיכוייו של אדם להדביק או להידבק בקורונה ותכתיב את מרחב התנועה שיותר לו - יוזמה של שר הבטחון נפתלי בנט בשיתוף NSO - יכולים להטמיע בנו נורמות שלטוניות ואזרחיות מסוכנות.

מקובל לחשוב שעל כף המאזניים עומדת הכלכלה מול הבריאות. מספר המתים מול הנזק למשק ולבעלי עסקים. אבל יש דברים נוספים על הכף, וגם אותם אסור להקריב על מזבח הקורונה. וכשההחלטות בנושאים רגישים אלה מתקבלות על ידי נאשם בפלילים, שמבקש לשמור על כסאו בכל מחיר, ומניעיו חשודים בעיניי חצי העם — לא פלא שהחשש מהקורונה הוא רק אחד מיני רבים שהציבור חווה בימים טרופים אלה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות