אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סכסוך מנדלבליט-אלדד: פיצוץ אטומי בדרך להשתלטות נתניהו על מינוי פרקליט המדינה צילום: איי אף פי, משרד המשפטים

פרשנות

סכסוך מנדלבליט-אלדד: פיצוץ אטומי בדרך להשתלטות נתניהו על מינוי פרקליט המדינה

קרב ההאשמות חסר התקדים בין היועמ"ש ופרקליט המדינה הזמני נעוץ במלכודת שנטמנה בהסכם הקואליציוני, שמחדדת את פגעיהם של המינויים הזמניים. לכך חוברים הניסיונות של רה"מ להטריל את מנדלבליט ולנצל זאת כדי להפקיע ממנו את הליך הבחירה. מזל שעו"ד יורם שפטל חצה את הגיל

24.04.2020, 08:35 | משה גורלי

ההאשמות והנאצות חסרות התקדים שהטיחו אתמול זה בזה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה הזמני דן אלדד הן בשורה קשה לאפשרות ששני אלה ייקשרו יחדיו לשישה חודשים נוספים כמצוות ההסכם הקואליציוני בין גנץ לנתניהו.

מנדלבליט שחש מאויים מהאפשרות הזו היה הראשון שהתפוצץ וגרר את תגובת השרשרת מאלדד. את ההתפרצות האמוציונלית הזו צריך להבין באמצעות שני סיפורי משנה סבוכים שחברו ליצירת הפיצוץ הקטלני.

קראו עוד בכלכליסט

1. מלכודת ההסכם הקואליציוני

הסיפור הראשון הוא המלכודת שנטמנה בהסכם הקואליציוני בין נתניהו לגנץ - הסעיף שמאריך לשישה חודשים את כל המינויים הזמניים הבכירים בשירות המדינה, מינויים שטעונים אישור הממשלה. במשרד המשפטים מזהים אותו כ'סעיף דן אלדד'. אם גנץ, אשכנזי וניסנקורן לא זיהו - הם לא כשירים, ואם זיהו והסכימו - הם שותפים לדבר עבירה, להחלטה אנטי דמוקרטית במירעה. ומדוע הארכת המינויים הזמניים היא גרועה?

אביחי מנדלבליט, צילום: דנה קופל אביחי מנדלבליט | צילום: דנה קופל אביחי מנדלבליט, צילום: דנה קופל

ראשית, היא מנוגדת לתאוות המשילות הנגזלת בגלל שהיא שוללת משרי הממשלה הנכנסת למנות בכירים, ומותירה אותם עם ממלאי המקום של השלטון היוצא.

שנית, היא מותירה על כנם גם ממלאי מקום כושלים. בגלל הקיפאון המתמשך של שלוש ממשלות מעבר, הצטברו לא מעט מינויים זמניים, ולא כולם באופן טבעי הצטיינו בתפקידם. אז למה לתת להם עוד שישה חודשים.

שלישית, ממלאי מקום זמניים, מעצם הגדרתם, הם פחות עצמאיים, הם נוטים לרצות ותלויים בדרג הפוליטי. לכן, זו תופעה שיש לצמצם ככל שניתן. בוודאי כשקמה סוף סוף ממשלה קבועה.

רביעית, מבלי לקבוע עד כמה הסיבות לעיל נכונות לאלדד, מתחדדים פגמי המינוי הזמני שבעתיים כשמדובר בפרקליט המדינה. בגלל שהוא משומרי הסף החשובים ביותר, שעצמאותם וחוסר תלותם הם החיוניים ביותר.

2. מלכודת מינוי הפרקליט בידי הנאשם

אלדד מונה בידי אמיר אוחנה, שר משפטים בממשלת מעבר. מניע חשוב בבחירתו היה יכולת הטרלת היועץ וצמרת הפרקליטות. גם אם אלדד פעל כשורה לשיטתו, המטרה הושגה במלואה. והעדויות נערמו עוד לפני הפיצוץ האטומי מאתמול.

ועכשיו, כשיש שר משפטים חדש, אבי ניסנקורן מכחול לבן, דרך המלך היא בחירת פרקליט מדינה קבוע באמצעות ועדת איתור בראשות היועץ המשפטי. אלא שההסכם הקואליציוני מקפיא מתווה זה, כופה על ניסנקורן את הפרקליט של אוחנה ומותיר את מוקד ההטרלה לצהלת נתניהו. וזה עוד לא הכול - נדמה שאין הסבר הגיוני למהלך הזה זולת מזימה גדולה עוד יותר: העברת בחירת פרקליט המדינה מידי היועץ לידי הנאשם. בהסכמת הגנצים כמובן.

דן אלדד, מ"מ פרקליט המדינה, צילום: משרד המשפטים דן אלדד, מ"מ פרקליט המדינה | צילום: משרד המשפטים דן אלדד, מ"מ פרקליט המדינה, צילום: משרד המשפטים

3. מלכודת השחרת מנדלבליט

ועכשיו לסיפור הגדול השני שמתחיל בהודעתו, אתמול, של אלדד, על הבדיקה שביקש ממנו לבצע העיתונאי עקיבא נוביק מערוץ 13. נוביק התעניין אצל אלדד על עוד מקרים שבהם תיקים פליליים נסגרו ללא ציון עילת הסגירה, כפי שנסגר תיק מנדלבליט בפרשת מסמך גלנט-הרפז. נוביק הוא כתב כנסת פוליטי משובח, ומדוע שדווקא הוא ינבור לפתע בנישה משפטית היסטורית שממוקדת בסעיף 62(ב) לחוק סדר הדין הפלילי? ייתכן שהתשובה קשורה לייחוס המשפחתי, וייתכן שהיא קשורה לתחיית המתים של תיק מנדלבליט.

מנדלבליט היה אז מזכיר הממשלה שתכנן את התחנה הבאה שלו בלשכת היועץ המשפטי לממשלה. אלא שהיועץ דאז יהודה וינשטיין נשבע שמנדלבליט בחיים לא יהיה יועץ. לנתניהו הוא כתב חוות דעת שבה נימק את התנגדותו - אי אמירת אמת של מנדלבליט בחקירותיו במשטרה שאף המליצה להעמידו לדין, וגם בפני מבקר המדינה.

אלא שנתניהו אפילו לא זיכה את ויינשטיין בתשובה. בגלל שהיה דחוף וחשוב לו למנות את מזכיר ממשלתו ליועץ המשפטי. מהלימון של ויינשטיין הוא חשב לעשות לימונדה, ואת החיסרון שגילה וינשטיין הוא ראה כיתרון: דווקא כמי שנכווה בגיהנום הפלילי ויצא ממנו בחיים, ייזהר היועץ שבעתיים מלהוליך אליו אחרים. טוב שיהיה יועץ שלא היה רק פצ"ר, תובע או שופט, אלא אחד שהיה גם נחקר וחשוד.

אבל, לאחר שמנדלבליט "הכזיב" והעמיד את נתניהו לדין, הותר דמו. נתניהו וסביבתו התקשורתית האשימו אותו בתפירת תיק בהפיכה שלטונית ועתה חזרו לרקד סביב התיק ההוא.

וכאן המעגל נסגר: התקשורת מבחוץ ואלדד מבפנים חוברים יחדיו כדי להטריל את מנדלבליט, לפוצץ את עצביו, לחולל דה לגיטימציה למעמדו. ונתניהו? הוא לא רק נהנה מהטלטולים שעובר היועץ, הוא עוד ינצל אותם כדי להפקיע ממנו את בחירת פרקליט המדינה.

ומי זה יהיה? לאחר שניסנקורן וגנץ בלעו את אלדד, הם יבלעו כל אחד, ונתניהו כבר הוכיח שגבולות אין לו. מזל שעו"ד יורם שפטל כבר חצה את הגיל למינוי, אבל ההסכמים הקואליציונים, כפי שראינו, מסוגלים להפיל מגבלות כאלה והרבה יותר גדולות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות