אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הראש הקטן של העיריות הגדולות במשבר הקורונה צילום: אוראל כהן

הראש הקטן של העיריות הגדולות במשבר הקורונה

בשנים האחרונות העיריות התעשרו במיליארדי שקלים מהארנונה שגבו מעסקים. כעת הן מורידות פרופיל ומלבד הפטור מארנונה ל־3 חודשים שרובו במימון ממשלתי, מסרבות להכניס את היד לכיס. "כשמגיעות 7 שנים רעות, העיריות מציעות רק פטור מאגרת שילוט". העיריות: "להבדיל מהממשלה, לנו אין סמכות להיכנס לגירעון. כספי הארנונה מממנים את השירותים הציבוריים של התושבים"

26.04.2020, 06:56 | שלומית צור

העיריות החזקות הצליחו לגבות בשנים האחרונות מיליארדי שקלים ארנונה מבעלי עסקים ולמלא את קופותיהן, וכעת, כשבעלי עסקים רבים על סף קריסה לנוכח משבר הקורונה, העיריות מעדיפות לשמור על שתיקה. סוגיית הארנונה מצויה באחריות משרד הפנים, ורשות מקומית אינה יכולה לקבל החלטות על מתן הנחה פטור או שינוי בתעריף הארנונה מבלי לקבל את אישור משרד הפנים לכך.

אלא שמבדיקת "כלכליסט" עולה, כי אף אחת מהרשויות החזקות לא פנתה למשרד בבקשה לאשר לה מתן פטור גדול יותר מזה שאושר בממשלה, לתקופה של שלושה חודשים. זאת כאשר רוב התקציב לפטור מארנונה כלל לא יגיע מכיסן, אלא ממשרד האוצר. מתוך תקציב של 2.8 מיליארד שקל לנושא ישלמו מכיסן הרשויות החזקות 5% בלבד — 140 מיליון שקל.

קראו עוד בכלכליסט

חנות צעצועים ומכשירי כתיבה ברחוב בן יהודה בתל אביב. נאלצו לסגור אחרי 60 שנות פעילות, צילום: אוראל כהן חנות צעצועים ומכשירי כתיבה ברחוב בן יהודה בתל אביב. נאלצו לסגור אחרי 60 שנות פעילות | צילום: אוראל כהן חנות צעצועים ומכשירי כתיבה ברחוב בן יהודה בתל אביב. נאלצו לסגור אחרי 60 שנות פעילות, צילום: אוראל כהן

עיריית תל אביב למשל הכניסה לקופתה 2.2 מיליארד שקל מארנונה לעסקים בשנת 2019. בעירייה מבהירים כי הפטור מארנונה יוענק לחודשים מרץ עד מאי. אלא שיעילות ההטבה מוטלת בספק כאשר בכל יום מודיעים עוד ועוד עסקים קטנים שסגורים מאז מחצית מרץ, כי מחוסר ברירה החליטו לסגור את העסקים לצמיתות. היום אמורות אמנם להיפתח חנויות רחוב רבות ברחבי ישראל, אלא שעבור בעלי עסקים רבים, ייתכן שזה יהיה כבר מאוחר מדי.

"לא ישנה בלילה"

לפני שבוע נעלה את שעריה המסעדה האיטלקית בוקצ'יו ברחוב הירקון פינת פרישמן בתל אביב, לאחר 27 שנות פעילות. רק לפני שנתיים רכשה אלבינה בעזוב את המסעדה מבעליה הקודמים, וזאת לאחר שבע שנים שבהן עבדה בכמה משרות כדי לצבור סכום ראשוני ובאמצעות הלוואות שנטלה ועדיין לא הספיקה להחזיר. "הקורונה נחתה עליי כרעם ביום בהיר", אומרת בעזוב בדמעות. "היו לי הרבה הזמנות לאירועים של 30–40 איש שבוטלו כולן בחודש מרץ והייתי צריכה להחזיר מקדמות שקיבלתי עבורן, האוכל שלנו לא מתאים למשלוחים, ונאלצתי להוציא את 15 העובדים של המסעדה לחל"ת ובסוף גם לסגור את המסעדה. עכשיו אני גם לא יודעת איך לצאת מחוזה השכירות שעולה לי 22 אלף שקל בחודש ומחפשת שוכר במקומי בתקופה הכי גרועה שיכולה להיות. אני לא ישנה כבר שבוע כי אני מפחדת שבעל הנכס יפעיל ערבויות שנתנו לי חברים טובים כשלקחתי את המקום, כי אני לבד בארץ. את הארנונה לעיריית תל אביב של 2,300 שקל לכל חודש שילמתי שנה מראש, ואני לא יודעת איך בכלל לקבל בחזרה את התשלום על שלושה חודשים".

כך גם ביום חמישי האחרון פרסמה בפוסט שלומית שוסטר כי סבה (82) וסבתה (75), בעלי חנות צעצועים ומכשירי כתיבה ברחוב בן יהודה 83 בתל אביב, נאלצים לסגור את החנות לאחר 60 שנות פעילות. על חלון הראווה של החנות שכרגע מצויה במכירת חיסול נכתב: "סוגרים את החנות בגלל הקורונה".

אז כיצד יכולות עיריות איתנות לסייע לבעלי העסקים בתחומן מעבר לפטור משלושה חודשי ארנונה? באף רשות איתנה לא הזכירו מענקים בדומה לאלה שהממשלה מעניקה באופן מוגבל לחלק מבעלי העסקים, ובחלק מהרשויות הזכירו סיוע בשיווק אינטרנטי של העסקים, ובהקפאת תשלומים נקודתיים של אגרות והיטלים שונים.

בעיריית תל אביב ציינו כי העירייה אישרה פטור מתשלום אגרות על העמדת שולחנות וכיסאות והעמדת פרגוד לעסקים שיוכיחו כי נסגרו בהוראת משרד הבריאות ולא עשו שימוש בשטח הרחוב. עוד הוסיפו בעירייה כי "בעקבות המשבר, החל מ־1 במרץ ועד היום שילמה העירייה כ־540 מיליון שקל תשלומים לספקים שונים באופן מיידי, זאת על אף חוק מוסר התשלומים, המאפשר תשלום שוטף+ 45 יום".  

בעיריית חולון הודיעו כי מלבד מתן הפטור מארנונה, אפשרה העירייה לחברות פרסום החוצות דחייה של חודשיים בתשלום דמי הזיכיון לעירייה, וכן דחתה את משלוח אגרות השילוט השנתיות לכל בעלי העסקים בעיר. בעיריות הרצליה, רעננה וכפר סבא לא מסרו כי יינתנו הטבות כלשהן לעסקים מלבד הפטור מארנונה לשלושה חודשים, ובעיריות נתניה, אשדוד וראשון לציון ציינו כי הקלות נוספות לעסקים מצויות בבחינה. בעיריית חיפה מסרו כי העירייה העבירה 4 מיליון שקל מסעיפי תרבות ואירועים לטובת עסקים שנפגעו מהמשבר, אך לא השיבו לשאלה באיזה אופן אמור הכסף להגיע לבעלי העסקים וכיצד. באף רשות לא הזכירו אפשרות למתן הלוואות לעסקים, למעט בעיריית פתח תקווה, שם עומדות הכנסות העירייה מארנונה לעסקים על 650 מיליון שקל בשנה. "הרשות מגייסת תקציבים מקרנות חוץ ופועלת להשגת מענקים, לרבות ממפעל הפיס, אשר יסייעו בין היתר גם לעסקים", מסרו בעיריית פתח תקווה. "לצד זאת הרשות פנתה לממשלה כדי שתאשר לעיריית פתח תקווה, שהינה רשות איתנה, להיכנס לגירעון. זאת כדי שנוכל להגדיל את היקף הסיוע".  

ראש עיריית הרצליה משה פדלון, ראש עיריית חיפה עינת קליש־רותם,וראש עיריית תל אביב רון חולדאי, צילום: יח"צ, זהר שחר, עמית שעל ראש עיריית הרצליה משה פדלון, ראש עיריית חיפה עינת קליש־רותם,וראש עיריית תל אביב רון חולדאי | צילום: יח"צ, זהר שחר, עמית שעל ראש עיריית הרצליה משה פדלון, ראש עיריית חיפה עינת קליש־רותם,וראש עיריית תל אביב רון חולדאי, צילום: יח"צ, זהר שחר, עמית שעל

"הנכס לא ראוי לשימוש"

אחד הסעיפים בחוקי העזר העירוניים שמאפשרים לרשות מקומית לפטור בעל נכס מארנונה הוא כאשר הנכס אינו ראוי לשימוש. אלא שהחוק מתייחס למצב שבו הנכס אינו ראוי פיזית לשימוש. מי שפנה בנושא למרכז השלטון המקומי הוא עו"ד גיל אפרתי, היועץ המשפטי של עמותות "אנחנו" ו"אני שולמן", המייצגות בעלי עסקים עצמאיים בישראל, שטען כי תקופת משבר הקורונה היא דוגמה לכך שנכסים אינם ראויים לשימוש, מבחינה משפטית ולא פיזית, אך המשמעות זהה. "פניתי לשלטון המקומי בנוגע לאולמות אירועים, וטענתי שצריך להחיל פרשנות מרחיבה לסעיף שמגדיר נכס שאינו ראוי לשימוש, ולקבוע שבמקרים מסוימים נכס הוא לא ראוי לשימוש גם מבחינה משפטית כמו עכשיו", מסביר אפרתי. "בדיוק כמו שקרקע ריקה פטורה מתשלום ארנונה כי אין בה פעילות עסקית, כך גם נכסים מסחריים שסגורים בתקופת הקורונה. לצערי לא קיבלתי תשובה. אותו הדבר גם לגבי מס רכוש. מדוע מס רכוש זו קרן שמסייעת רק לנכסים שניזוקים במלחמות או בשריפות, ואין קרן שמסייעת בזמן שמגפה משתוללת ועל העסקים נאסר להיפתח? מה ההבדל?".

אפרתי מעריך כי מצבם של חלק מהעסקים נכון להיום כל כך רע שחלקם לא ייפתחו גם בתום ההגבלות. "צפויה קטסטרופה בענף המסעדנות ואולמות האירועים למשל", הוא אומר. "הענפים האלה עומדים על כרעי תרנגולת. גם ככה בעלי מסעדות הם לא עשירים, כי הם פתחו את העסק מתוך אהבה לתחום וחיים עם שולי רווח נמוכים שנשחקו בשנים האחרונות. להערכתי 50% מהם יימחקו בפשיטות רגל המוניות. המשלוחים לא באמת יכולים להחזיק מסעדה, כי לחלק מהאנשים אין כסף להזמין אוכל כמו קודם, וחלקם מפחדים להידבק בקורונה ולא מזמינים משלוחים. פטור של שלושה חודשים מארנונה זה כוסות רוח למת. המדינה והרשויות המקומיות צריכות לאשר הקפאת הליכים גורפת לכל העסקים לשלושה חודשים, לא לגבות מסים כמו ארנונה, חשמל, מים, או מס הכנסה עד שחרור המגבלות. גם שכר דירה צריך להקפיא במקביל להקפאת משכנתא לבעל הנכס שלא יקבל שכירות, ולהחריג מי שהחנות היא הנכס היחידי שבבעלותו וההכנסה היחידה שלו".

"למדינה ולרשויות המקומיות היו שבע שנים טובות, כשעסקים יצרו המון הכנסות גם לקופת האוצר, וגם לקופת העיריות", אומר עו"ד מוטי איצקוביץ ממשרד כץ גבע איצקוביץ (KGI) המתמחה במיסוי מוניציפלי. "גם בתי משפט נתנו בשנות הפריחה של העסקים פסקי דין שתמכו ברשויות המקומיות, שבמשך שנים התעשרו מהמסים שהזרימו העסקים לקופתן, וכעת כשמגיעות שבע שנים רעות, העיריות מסתפקות בפטור מאגרת שילוט".

איצקוביץ מזכיר כי ב־2014, בהתאם לסיכום בין הרשויות המקומיות למשרד האוצר, היו אלה בעלי העסקים והתושבים ב־57 הרשויות המקומיות האיתנות, שהזרימו באמצעות העלאת ארנונה 450 מיליון שקל לקופת המדינה כדי לממן שירותי רווחה וחינוך ברשויות מקומיות חלשות. "כעת, כשבעלי העסקים נמצאים במצוקה כלכלית, לא מושיטים להם עזרה, כפי שידעו לקחת מהם בעבר. לרשויות המקומיות יש מעמד חזק במשרד הפנים. אם הן היו פונות כדי לאשר הטבות משמעותיות יותר לעסקים, הן היו יכולות לקבל אותו. ביולי הקרוב צפויים להתקיים דיונים על תעריפי הארנונה לשנת 2021, וכאן ההזדמנות של הרשויות לבוא לקראת העסקים במתן הנחות משמעותיות שיסייעו לעסקים לצאת מהמשבר".  

עו"ד מוטי איצקוביץ, מומחה למיסוי מוניציפלי. "ידעו לקחת, שיידעו לתת", צילום: שני נחמיאס עו"ד מוטי איצקוביץ, מומחה למיסוי מוניציפלי. "ידעו לקחת, שיידעו לתת" | צילום: שני נחמיאס עו"ד מוטי איצקוביץ, מומחה למיסוי מוניציפלי. "ידעו לקחת, שיידעו לתת", צילום: שני נחמיאס

איקאה על חשבון הסוחרים

עלווה ושי שפיק, הורים לניר בן השנתיים, מנהלים יחד בשש השנים האחרונות חנות ברחוב שינקין 5 בתל אביב, שכוללת בגדים, קעקועים ופירסינג. "סגרנו את החנות לפני למעלה מחודש, והוצאנו עובדת שלנו לחל"ת", מספרת עלווה. "אנחנו יושבים בבית, כאשר השכירות של החנות היא 10,000 בחודש, והארנונה היא 7,200 שקל לחודשיים. ההכנסות שלנו ירדו ביום אחד מ־100% לאפס. ההוצאות שלנו על הפעלת העסק, המגורים והקיום שלנו, מסתכמות ב־30 אלף בחודש ותמיד הסתדרנו בלי לבקש עזרה. עכשיו כשאנחנו במשבר, קיבלנו מהמדינה מענק של 7,000 שקל. העירייה אמנם נותנת פטור של שלושה חודשים מארנונה, אבל מצד שני ביקשנו פטור מתשלום של אגרת שילוט, והעירייה סירבה אז הורדנו את השלט של החנות. הסיוע הנוכחי הוא טיפה בים. חברים שלנו שגרים בגרמניה קיבלו עוד בתחילת המשבר לחשבון הבנק שלהם 5,000 יורו. כאן הכל הרבה יותר קשה".

גם להחלטות על פתיחת העסקים יש השלכות על העסקים הקטנים בתחומי הערים. כך למשל להחלטה לפתוח את חנויות הענק של איקאה, אשר משפיעה ישירות על חנויות לכלי בית. "הפדיון של איקאה בימים אלה פוגע בעסקים הקטנים ברחובות הראשיים ובמרכזים הפתוחים", אומרת ד"ר רינה דגני, ממכון גיאוקרטוגרפיה. "הפדיון של איקאה נע במינימום בימים אלה על 25 מיליון שקל בחודש. אם איקאה - שהיא חנות סגורה - לא היתה נפתחת, פדיון כזה יכול היה להתחלק על פני 25 אלף מ"ר של עסקים קטנים לכלי בית בחנויות של 40–60 מ"ר ברחובות ובמרכזים הפתוחים".

ממרכז השלטון המקומי סירבו להתייחס לפניית "כלכליסט".

מנכ"ל פורום 15 הערים הגדולות איתן אטיה מסר בתגובה לכתבה כי "מאז פרוץ המשבר העיריות הגדולות, ואחריהן כל השלטון המקומי, עושות מעל ומעבר למען העסקים ובעלי העסקים שבתחומן, מתוך הבנה שחוסנה של העיר נשען, בין היתר, על הכלכלה המקומית שלה. בין השאר ניתנו לבעלי העסקים הקלות רבות בדמות מתן פטורים ודחיות תשלומי ארנונה ואגרות עירוניות שונות, לצד הקדמת תשלומים לאלפי ספקים, עידוד רכישה וצריכת שירותים בעסקים מקומיים, סיוע והדרכה לעסקים קטנים בשיווק ופרסום דגיטלי, פרסום בערוצים העירוניים, הקמת פורטל עסקים ארצי חדש על ידי מרכז השלטון המקומי ועוד".

אטיה הוסיף: "יש להדגיש כי עם כל הרצון הטוב גם לסיוע זה יש מגבלות מפאת העובדה הפשוטה שאותם כספים המגיעים מארנונה לעסקים והאגרות השונות מממנים את השירותים הציבוריים להם זכאים כלל התושבים והעסקים בעיר, שכן אין לעיריות מקור תקציבי נוסף. חשוב לזכור כי בעת הזאת היקף ההכנסות השנתי של העיריות נמצא בירידה, בעוד הוצאות החירום נמצאות בעלייה משמעותית, בשל פעולות החירום והסיוע שהעיריות מספקות, בין היתר למאות אלפי בני אדם הזקוקים בעת הזאת לסיוע מערכות הרווחה העירוניות. יתר על כן, העיריות כגופים הכפופים לחוק חייבות להיות מאוזנות על פי החוק ואין להן סמכות או אפשרות לתת סיוע מיוחד מעבר לתקציבן באמצעות הגדלת החוב או הגירעון שלהן, סמכות השמורה רק לממשלה".

 

* * *

הערים בעולם שלקחו אחריות

 

מענקים בניו יורק, הקלות בפריז

בניגוד להתנהלות רוב הערים בישראל, בעולם יש לא מעט ערים שהחליטו להרים את הכפפה ולנסות למנוע קריסה כלכלית מעסקים שפועלים בתחומן.

בניו יורק, אחד המוקדים החמורים ביותר של הקורונה בעולם, העירייה השיקה שתי תוכניות סיוע לעסקים. הראשונה היא תוכנית מענקים לעסקים זעירים המעסיקים עד ארבעה עובדים, בכפוף להצגת צניחה של 25% לפחות בהכנסות כתוצאה מהמגפה. עסקים שיימצאו מתאימים יקבלו מענק שיכסה עד כ־40% מתשלומי השכר שלהם לעובדים, עד לתקרה של 27 אלף דולר. התוכנית, שזכתה כמובן להיענות רבה, נסגרה להגשת מועמדויות ב־3 באפריל.

ניו יורק. לצד ההלוואות, ייעוץ פיננסי חינם, צילום: איי אף פי ניו יורק. לצד ההלוואות, ייעוץ פיננסי חינם | צילום: איי אף פי ניו יורק. לצד ההלוואות, ייעוץ פיננסי חינם, צילום: איי אף פי

תוכנית נוספת שהציעה עיריית ניו יורק היא קרן ההמשכיות לעסקים קטנים, במסגרתה, עסקים עם פחות מ־100 עובדים שחוו ירידה של 25% או יותר במכירות, רשאים להגיש בקשה להלוואה של עד 75 אלף דולר, ב־0% ריבית. ההלוואות יועברו מתוך קרן בגובה 20 מיליון דולר. עם זאת, בשל היקף הפניות העצום, התוכנית נמצאת כעת בהשהייה, והעירייה בודקת אפשרות להרחיבה ולהתאימה לביקושים. כתמיכה נוספת לציבור העסקי, ניו יורק מספקת שירותי ייעוץ פיננסי ללא עלות. השירות מסייע לעסקים לאתר קרנות פדרליות שיתאימו להגדרתם, מתוך תוכנית הסיוע הפדרלית הכוללת בהיקף של 2 טריליון דולר, כדי שיוכלו להירשם ולקבל את המענקים או ההלוואות המגיעים להם.

סיוע לעסקים מוענק גם בערים מרכזיות באירופה. במינכן, חרף חוק עזר עירוני וחוק של מדינת בוואריה האוסרים על הזרמת סיוע כספי מעבר למה שהרשויות מקצות בימים כתיקונם, העירייה מצאה דרכים עוקפות כדי לעזור לעסקים. כך, למשל, עיריית מינכן מציעה דחיית פירעון חובות לעסקים שנפגעו מהקורונה כמו גם התאמה מחדש של גובה תשלום מס הסחר הרבעוני לעיר לשנת 2020. נוסף על אלה, העירייה פתחה דף ייעודי עם מפה של עסקים בעיר, בו היא מאפשרת להם לפרסם הצעות, מבצעים ורעיונות יצירתיים בחינם. הדף גם עוזר לתושבים שיכולים לראות בו את העסקים שעדיין נותנים שירות בזמן המגפה.

בפריז, העירייה תאפשר לעסקים לדחות את מסיהם עד 30 ביוני. כמו כן, העיר הקפיאה את תשלומי השכירות שהיא גובה מעסקים שנאלצו להיסגר לפעילות. יוזמה יצירתית יותר שמקדמת פריז היא פתיחת פלטפורמה שתאפשר לתושביה להזמין ממבחר שוקי העיר שנסגרו בשל המגפה. לאחר הקנייה התושבים יוכלו ללכת ולאסוף את ההזמנה, או לקבל שירות משלוחים בעזרת אופניים ישר הביתה, בעלות של כ־7 יורו למשלוח. בנוסף, העירייה עובדת על פיתוח מערכת שתאפשר לאסוף את ההזמנות בנקודות האיסוף ללא מגע יד אדם.

נועם אוסטפלד

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות