אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פסיקות בתי המשפט בעניין קורונה - הכול שאלה של נסיבות צילום: עמית שעל

דעה

פסיקות בתי המשפט בעניין קורונה - הכול שאלה של נסיבות

בתקופה הנוכחית, השאלה המכרעת ששואלים את עצמם בתי המשפט בעימותים בין שוכרים ומשכירים היא מי הצד שאם ייחוייב עתה בתשלום עלול להגיע לקריסה ומי יכול לספוג את ההפסד הזמני

26.04.2020, 16:55 | הלה פלג ומתן מרידור

כעורכי דין המייעצים בימים אלה לעסקים רבים שמבקשים להבין את גבולות האפשר, המותר והאסור בהתקשרויות החוזיות שלהם, אנחנו נאלצים שוב ושוב להשיב - אין תשובה אחת נכונה לכל המקרים ולכל ההסכמים וכי יש לבדוק את הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה.

קראו עוד בכלכליסט

והנה, בימים האחרונים מתפרסמות כתבות רבות על כך שבתי המשפט פוסקים באופן שונה וסותר במקרים דומים, ושלא יוצאת מבתי המשפט אמירה ברורה בשאלה של סיכול הסכמים בשל הקורונה. אלא שהאמור אינו מדויק ולמעשה בתי המשפט משיבים לצדדים העומדים בפניהם בדיוק כפי שאנו נאלצים להשיב להם  הכול תלוי בנסיבות.

בשלב הזה מרבית ההליכים המגיעים אל בתי המשפט הם הליכי ביניים, כאשר אחד הצדדים מבקש למנוע חילוט ערבות בנקאית שניתנה להבטחת דמי השכירות או מבקש לאפשר את חילוט הערבות. בהליכים מעין אלה, בתי המשפט אינם מכריעים לגופן של הטענות, כלומר אינם מכריעים האם סוכל ההסכם או לאו, אלא בוחנים שני מבחנים. האחד - בשלב ראשוני זה כיצד הם מעריכים את סיכויי התביעה; והשני - מהו מאזן הנוחות (או הכוחות) בין הצדדים, כלומר, למי מהצדדים ייגרם נזק משמעותי יותר ממתן או אי-מתן הצו.

חנות ריקושט, צילום: ענר גרין חנות ריקושט | צילום: ענר גרין חנות ריקושט, צילום: ענר גרין

בשאלה האם סיכויי התביעה טובים או לא, אכן ניתן לראות עמדות מעט שונות בהתייחסות בתי המשפט לשאלה האם בסופו של יום ייקבע כי ההסכם סוכל בעקבות צווי החירום שהשביתו את המשק (ברובו). אך, גם כאן, ההתייחסות (ושוב אין מדובר בהכרעה מהותית וסופית האם אכן סוכל ההסכם) נגזרת מהנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה. כך, לא דומה מפעל לייצור דלתות פלדה שיכול לעבוד בהיקף כזה או אחר, ובין מסעדה או חנות בקניון שנאלצו לסגור כליל ומיידית את בית העסק.

עו״ד הלה פלג, צילום: יורם רשף עו״ד הלה פלג | צילום: יורם רשף עו״ד הלה פלג, צילום: יורם רשף

המבחן המרכזי בהליכים אלה הוא המבחן הנקרא "מאזן הנוחות" - למי מהצדדים הנזק שייגרם גדול יותר. ברור כי יישום מבחן זה הוא נגזרת של הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה. אין מנוס מכך שבית המשפט יבדוק את העובדות של כל מקרה ומקרה ויכריע לפי אותן עובדות, למי ייגרם הנזק המשמעותי יותר. כך, משכיר (בעניין רב-בריח) שהראה כי השוכרת, רב-בריח, היא חברה אמידה עד מאוד, וכי אם לא ישולמו לו דמי השכירות לא יוכל לעמוד בתשלומי המשכנתא על הנכס, הצליח לקבל את אישורו של בית המשפט לחילוט הערבות הבנקאית; ולהיפך, משכיר (בעניין ריקושט) שביקש לחלט ערבות בנקאית המבטיחה תשלום של שלושה חודשים מראש ולא הצליח, ולמעשה סירב לשתף פעולה בחקירה בבית המשפט, מלהציג נתון כלשהו על הנזק שייגרם לו מאי-חילוט הערבות, הפסיד את הליך הביניים וניתן צו המונע ממנו לחלט את הערבות. הכול בהתאם לנסיבות.

מפעל רב-בריח באשקלון, צילום: אייל טואג מפעל רב-בריח באשקלון | צילום: אייל טואג מפעל רב-בריח באשקלון, צילום: אייל טואג

אז איזה כלים אנחנו יכולים לתת לעסקים וחברות הפונים אלינו? להסתכל למציאות בעיניים ולהבין, האם אכן ההסכם סוכל (תשובה ברורה יותר היא שהעסק סגור בשל צו ממשלתי, פחות ברור במקרים אחרים) ובעיקר להבין במאזן הכוחות בין הצדדים, מי הוא הצד שאם ייחוייב עתה בתשלום עלול להגיע לקריסה ומי יכול לספוג את ההפסד הזמני.

המסר החשוב ביותר לכל הצדדים - השוכרים והמשכירים - תחשבו לטווח הרחוק. אם תעמדו על זכויותיכם בדווקנות, אתם עלולים לשפוך את התינוק עם המים. מספר העסקים שנמצאים דה-פקטו על סף חדלות פירעון הוא עצום, כל יום אנו מקיימים שיחות שוברות לב עם בעלי עסקים שמבינים שאם לא יצליחו להשתחרר מערבויות והתחייבויות שניתנו על ידם, אין תקומה לעסק. העת הזו מחייבת את השחקנים השונים במשק לגלות סולידריות אחד לשני ולהבין שכדי שבחלוף המשבר הזה יהיו בתי עסק שיוכלו לשקם את הכלכלה, לשכור נכסים ולהעסיק עובדים - צריך לגלות אורך רוח.

הכותבים הם שותפים באגמון ושות' (מנהלי מחלקות דיני תחרות ורגולציה מונעת וניהול משברים) המייצגים בימים אלה, בין היתר, את התאגדות רשתות האופנה והמסחר.

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות