הממשלה חייבת לשים את העבודה מרחוק בראש סדר העדיפויות

החודשים האחרונים, עת מתמודד המשק עם המשבר, יצרו ניסוי ענק בעבודה מרחוק ושברו הרבה חסמים תפיסתיים וטכנולוגיים שעיכבו מעסיקים ועובדים במעבר משמעותי למודלים המשלבים עבודה מרחוק. חברות רבות נאלצו לעבור למודל העסקה גמיש הכולל ברובו עבודה מרחוק ובמקרים רבים – עבודה מהבית בהצלחה רבה.

מודלים של עבודה מרחוק וגמישות בשעות העבודה התפתחו בעולם בהיקפים מוגבלים עוד לפני הקורונה: באיחוד האירופי נחתם ב-2002 הסכם מסגרת לעבודה מהבית; בארה"ב חוק פדרלי קובע כי לפחות ל-50% מעובדי הממשל האמריקאי תהיה האפשרות לעבוד מרחוק; בסינגפור קיימת תכנית תמריצים ממשלתית המעודדת עסקים ליישם הסדרי עבודה גמישים.

בישראל לעומת זאת, רק 4% בלבד מקרב כלל המועסקים במשק עובדים מרחוק. לעבודה מרחוק וגמישות בשעות העבודה יש תועלות ישירות בהפחתת גודש התנועה וצמצום זיהום אויר, בנוסף להשפעות גדולות על הפריון והצמיחה הכלכלית של המשק. מחקרים שונים מרחבי העולם הגיעו למסקנה שעבודה מרחוק עשויה להוביל להגדלת פריון העובדים ב-5% עד 20% בלי לקחת בחשבון את החסכון הנלווה בעלויות המעסיקים. עבודה מרחוק מאפשרת שילוב אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, שיפור איזון חיי עבודה-בית והעלאת שביעות רצון העובדים.

בישראל, בה עלות גודש התנועה מוערכת בכלמעלה מ-50 מיליארד שקל לעבודה מרחוק ושינוי בשעות העבודה יש פוטנציאל השפעה ענק על המשק.

עבודה מהבית, ארכיון | צילום: שאטרסטוק

סקר שערכה Future Mobility IL בקרב 32 חברות המעסיקות מעל 50,000 עובדים קובע כי 77% חושבים שהפריון נשמר ואף עלה בעת העבודה מהבית. 81% מהמנהלים העידו כי שביעות הרצון של עובדים נשמרה ואף עלתה בעת העבודה מהבית, ו-44% מהחברות הצליחו לחסוך כבר במהלך אפריל האחרון במשאבים. 66% מהן ציינו כי ימשיכו במדיניות עבודה מרחוק במודלים שונים – גם לאחר חזרה מלאה לשגרה.

המהלך המרכזי במגזר הציבורי הוא, החלטת ממשלה לפיה יש לאפשר ל-50% מעובדי המדינה לעבור למודל העסקה גמיש הכולל עבודה מהבית ב-20% מהתקן. הסמכות להתיר לעובדים לעבוד מרחוק תינתן למנכ"לי המשרדים והיחידות השונות. מדידת העובדים תתבצע לפי עמידה בתכנית העבודה והדיווחים יתבצעו באופן מקוון כפי שמתבצעים כבר היום בחברות ממשלתיות ועיריות כגון מקורות ועיריית בת ים.

המהלך המרכזי הנוסף הוא הקמת 3 קרנות לעידוד כלל המשק: הראשונה, קרן למענקים למעסיקים פרטיים שיפעילו מודל העסקה גמיש שמתיר להם לעובדים לעבוד לפחות 20% משבוע העבודה מהבית. המעסיקים יזכו למענק חד פעמי של 2,000 שקל על כל עובד שיעבוד לפחות 20% מרחוק ו-4,000 שקל לעובד שיעבוד לפחות 50% מרחוק, עד תקרה של 500 אלף שקל למעסיק. מודל דומה הופעל בהצלחה רבה בסינגפור.

קרן שניה, בגובה 50 מיליון שקל שתתמוך ב-20 פיילוטים שיבחרו ע"י ועדה בין משרדית בנושא הטמעת טכנולוגיות לניהול עבודה מרחוק ופתרונות הערכת אפקטיביות העובדים שישמשו כמקרי בוחן. החברות יתוגמלו ב-50%-30% מהיקף הפרויקט המוצע, בהתאם לעמידה ביעדים של עבודה מרחוק. הבקשות יבחנו עפ"י הטכנולוגיה, היעדים לשיפור בתפוקה, החסכון המופק והיכולת לשכפל את הפיילוט למקומות נוספים. הקרן השלישית בסך 20 מליון שקל לעידוד להעסקה גמישה באזורי תעסוקה מוגדרים, בשיתוף מעסיקים גדולים ורשויות מקומיות. הקרן תממן מעסיקים שיעברו לעבוד במספר מודלים של העסקה גמישה באופן שיעלה את הפריון ויקטין את גודש התנועה באזורים אלו.

בנוסף, כדאי להטיל על שרי החינוך והבריאות להכין תכניות אופרטיביות ללימוד מרחוק ולרפואה מרחוק במשולב, כמובן, עם חינוך ובריאות פרונטלי. אפשר לשפר מאוד את השירות ולחסוך כסף רב באותה עת.

העולם כולו וישראל בפרט נכנסים למשבר כלכלי עמוק וקשה. כדי לצאת ממנו יצטרכו להיות לא מעט קיצוצים, העלאות מיסים ורפורמות מבניות קשות. מהלכים מהירים ונחושים בעידוד מעבר לעבודה מרחוק וגמישות בשעות העבודה יכולים לסייע למשק לצאת מהמיתון ולצמצם את בעיית הפריון שהייתה קיימת עוד לפני עידן הקורונה וגם להקטין את הפקקים האדירים הצפויים לנו בתקופה הקרובה.

המהלכים המוצעים פשוטים ובעלות תקציבית מאוד נמוכה. הבעיה היא שאין בממשלה כתובת אחת האחראית על הנושא כולו. אנחנו קוראים לראש הממשלה ולשר האוצר לשים את נושא העבודה מרחוק בראש סדר העדיפויות ולקבל את ההחלטות הראשונות במסגרת התכנית הכלכלית והתקציב הראשון של הממשלה החדשה.

הכותב הוא יו"ר פיוצ'ר מוביליטי