אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלי גוף שמרכז את הנתונים אי אפשר לקבל החלטות צילום: באדיבות שירות התעסוקה

ניתוח כלכליסט

בלי גוף שמרכז את הנתונים אי אפשר לקבל החלטות

בישראל אין גוף שמתכלל מידע כלכלי, שיסייע לממשלה לגבש מדיניות. כך נוצר ערפל לגבי מצב האבטלה, וההחלטות מתקבלות בשליפה

30.06.2020, 07:00 | שחר אילן

אחת התעלומות הגדולות של משבר הקורונה היא כמה מובטלים הוחזרו מחל"ת לעבודה. לא שיש מחסור בנתונים. יש לפחות שלושה גורמים שמפרסמים נתונים בנושא, אבל אף אחד מהם אינו מספק תמונה שהיא גם מלאה, גם ברורה וגם מעודכנת.

קראו עוד בכלכליסט

המשבר הכלכלי חמור לא פחות ואולי יותר מהמשבר הבריאותי. למרות זאת המדינה הקימה מרכז מידע לאומי לענייני הקורונה, ואין שום גורם שמתכלל את המידע הכלכלי.

התוצאה היא שלקח כמה שבועות עד שמקבלי ההחלטות הבינו שלמרות מענקי העידוד, חלק גדול מהעובדים נשארו מובטלים. וכך, רק שלשום הכירו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ בכך שהמגה־אבטלה עדיין פה, ויש צורך להאריך את הזכאות לדמי אבטלה עד אמצע אוגוסט.

שירות התעסוקה בראשון לציון, צילום: אורי דוידוביץ שירות התעסוקה בראשון לציון | צילום: אורי דוידוביץ' שירות התעסוקה בראשון לציון, צילום: אורי דוידוביץ

הם גם הודיעו שהמשך דמי האבטלה יישקל לקראת סיום ההארכה הנוכחית. אולם כפי שהדברים מתנהלים עכשיו, גם אז לא יהיה שום גורם שייתן מידע לאומי עדכני ומוסכם בענייני כלכלה בכלל ואבטלה בפרט.

מדובר בלפחות שישה גופי מחקר ומידע. שלושת הגורמים המרכזיים באספקת הנתונים הם שירות התעסוקה, ביטוח לאומי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מחקרים לפי נושא מפרסמים גם הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, מחלקת המחקר של בנק ישראל ומרכז המחקר והמידע של הכנסת.

פרסום אקראי או קבוע

מי שהתארגן בצורה היעילה ביותר לאספקת נתונים היה שירות התעסוקה. הוא מפרסם מדי יום את מספר הנרשמים כדורשי עבודה ומספר המדווחים על חזרה לעבודה וכן דו"חות חודשיים ומיוחדים. אבל השירות חדל לפרסם בקביעות את מספר המובטלים מפני שהוא חושש מתופעה של תת־דיווח. כלומר, אנשים שחוזרים לעבודה אבל לא מזדרזים לדווח על כך.

ביטוח לאומי מפרסם נתונים בצורה אקראית בערך אחת לחודש. התוצאה היא שאין מידע שוטף בנושאים כמו כמה מובטלים מקבלים קצבה (אבטלה או הבטחת הכנסה), כמה נדחו וכמה בקשות לדמי אבטלה עוד לא טופלו.

ללמ"ס יש יתרון גדול. היא אינה תלויה בדיווחי העובדים והמעסיקים אלא גם מבצעת סקרים. בענייני עסקים, הלשכה הרחיבה את פעילותה ופרסמה כבר שישה סקרים שבדקו את קצב סגירתם או פתיחתם ומצב ההעסקה בהם. אבל העסקים הם רק חלק מהמעסיקים במשק ולכן אין תמונה כוללת. בעיה נוספת היא שהלמ"ס מפרסמת את ההודעות על מצב התעסוקה רק פעם בחודש, ובאיחור של שבועיים־שלושה. כמו כן, ההודעות של הלמ"ס מתייחסות ליוצאים לחופשה ללא תשלום כאל נעדרים מעבודה ולא מובטלים, מה שמקשה עוד יותר להבין מהן את מצב האבטלה. כלומר, דרוש גורם מתכלל גם כדי שיקבע מהו מובטל.

חסר מידע על עצמאים

מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור סבור שנתוני שירות התעסוקה מספקים ומציין שהכלכלנית הראשית באוצר מסתמכת עליהם. לדבריו, היקף דיווח החסר הוא לכל היותר אחוז אחד, ובמצב של 20% אבטלה זה לא משמעותי. הבעיה העיקרית שיש לדעתו במערך הנתונים היא היעדר מידע על עצמאים מובטלים. אם יעבור חוק ביטוח אבטלה לעצמאים, כל הנתונים ירוכזו תחת קורת הגג של שירות התעסוקה.

מהלמ"ס נמסר: "אנו מספקים מידע ונתונים באופן שוטף לכל הגופים הלאומיים הכלכליים והחברתיים. הרחבנו את ההודעה החודשית בענייני תעסוקה והוספנו נתונים שמשקפים את השפעות הקורונה. ביולי בכוונתנו לעבור לשתי הודעות תעסוקה בחודש".

ממשרד האוצר נמסר: "המשרד עובד באופן צמוד עם בנק ישראל וכלל רשויות הפיקוח הפיננסיות כדי לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות".

מביטוח לאומי נמסר: "אנו מפרסמים נתונים ומחקרים באופן שוטף. כל עיתונאי או גורם מקצועי או ממשלתי המבקש מידע, מקבלו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות