דו"ח טכנולוגי
האם "ליל חיסול החשבונות" הוא נקודת המפנה של הרשתות החברתיות?
מה גרם לחברות הגדולות להתחיל לנקות את הרשתות החברתיות מכל הלכלוך שהצטבר בהן בשנים האחרונות? הבחירות בארה"ב? הצו הנשיאותי של טראמפ, מניעים הכלכליים או אולי הכל יחד?
והדונלד לא לבד. רדיט סגרה משיקולים דומים עוד כ-2,000 תתי-ערוצים מכל הספקטרום הפוליטים, רובם הגדול לא פעילים, ולא באינטרנט בכלל. במהלך הלילה, שאולי יזכה לכינוי "ליל חיסול החשבונות", התבצע גל של סגירת חשבונות, תרתי משמע, וטיהור מקוון של כמה מהגורמים הרעילים ומפיצי הארס הגדולים ביותר שיש ברשת.
יוטיוב נקטה במהלך הבולט ביותר אחרי רדיט, כשחסמה שש חשבונות של כמה מהחלאות הבולטות בעולם המקוון, ובראשם תומכי העליונות הלבנה דייוויד דיוק (אנטישמי מכחיש שואה ולשעבר ה"קוסם הגדול" של הקו קלוקס קלאן), סטיבן מולינו (יוטיובר קנדי תומך "גזענות מדעית" שמנפץ את כל המיתוסים על הקנדים הנחמדים) וריצ'ארד ספנסר (ניאו-נאצי מובהק שמרבית מדינות אירופה אסרו את כניסתו). כולם, אגב, הביעו בעבר תמיכה בטראמפ, ועל חלקם אפשר להגיד שהם תומכי טראמפ עקביים.
לדברי יוטיוב הערוצים שלהם, וכן הערוצים האחרים שנחסמו, הפרו את מדיניות האתר, בין השאר בכך שטענו שחברים בקבוצה מוגנת הם נחותים. "יש לנו מדיניות קפדנית שאוסרת ביטוי שטנה ביוטיוב, ואנחנו נחסל כל ערוץ שמפר אותה בצורה בוטה שוב ושוב", נמסר ל-The Verge. "אחרי שעדכנו את הכללים שלנו כדי לטפל בצורה טובה יותר בתוכן עליונות לבנה, ראינו זינוק של פי 5 בהסרת סרטונים וחיסלנו יותר מ-25 אלף ערוצים שהפרו את מדיניות ביטויי השטנה שלנו".
במקביל שירות סטרימינג הגיימניג Twitch השהה זמנית את חשבונות של טראמפ עצמו, לאור הפצת ביטוי שטנה בשני סטרימים שונים. אחד מהם היה שידור חוזר של האירוע שבו הכריז טראמפ על כוונתו לרוץ לנשיאות, לפני כחמש שנים, ובמהלכו אמור שמקסיקו שולחת אנסים לארה"ב. "כמו כל אחד אחר, פוליטיקאים בטוויץ' חייבים לציית לתנאי השימוש ולכללי הקהילה", נמסר ל-The Verge. "אנחנו לא מחריגים פוליטיקאים או תוכן בעל ערך חדשותי, ונפעל נגד כל תוכן שמפר את הכללים שלנו". מהלך זה ראוי לציון בין השאר מכיוון שטוויץ' נמצא בבעלות אמזון, שמסורתית לא נמצאת בצד האקטיבסטי של מהלכים כאלו.
חיסולים אלו מצטרפים למהלכים מינוריים יותר מהשבועות האחרונים כמו החלטת טוויטר לתייג ציוץ של טראמפ כשגוי עובדתית, ולסמן אחר ככזה שמעודד אלימות, ואפילו החלטה של פייסבוק, שסרבה בעקשות להגביל את פרצי השנאה וההסתה של טראמפ, להסיר מודעה של טראמפ שהשתמשה בסמל בעל הקשרים נאציים.
מה קרה שפתאום כולם מתעוררים ומתחילים לנקות את האורוות מכל הלכלוך שהצטבר שם בשנים האחרונות? אפשר לחשוב על מספר גורמים לכך. אחד מהם קשור בתגובה של טראמפ עצמו למהלכים המוקדמים יותר של טוויטר ופייסבוק. בעקבות מהלכים אלו חתם טראמפ על צו נשיאותי שלכאורה מבטל את ההגנה שיש לחברות מפני תביעות בגין תכנים שמפרסמים בהן משתמשים. ואולם, מהר מאוד התברר שלצו אין שיניים ושאין ביכולתו של הנשיא לבטל את ההגנה סתם כך. בנוסף, המהלך כוון לכל הפלטפורמות, גם אלו שלא מיהרו לנקוט מהלכים דומים. האימפקט במקרה שכזה כפול: גם פועלים נגדם בכל מקרה וגם לפעולה אין השלכות ממשיות. אז למה להמשיך לפחד ולא לעשות כלום? אם אני בכל מקרה על הכוונת, לפחות אשטוף קצת את הזוהמה ואולי אזכה בתמיכת משתמשים וגורמים אחרים.
אי-אפשר גם לנתק את המהלכים של החברות השונות משיקולים עסקיים. בימים האחרונים, חרם המפרסמים על פלטפורמות המדיה החברתית מתרחב בעקביות. אחרי שיוניליבר וקוקה קולה הצטרפו לחרם בסוף השבוע, הצטרפו חברות ומותגים כמו פורד, Clorox לווי'ס, סטארבקס, רשת הדיינרים דני'ס ואפילו מיקרוסופט, שהיתה משקיעה מוקדמת בפייסבוק. במקביל יוזמי קמפיין ההחרמה פועלים להרחבתו לחברות בינלאומיות מחוץ לארה"ב. רוב החרמות מופנים ישירות לפייסבוק, אך יש כמה חברות שהודיע על הפסקת הפרסום בכל המדיה החברתית לצורך בחינת המדיניות בתחום, וכנראה שהפלטפורמות חוששות להיות היעד הבא של הקמפיין ומקדימות תרופה למכה.
מניע אחר קשור לכך שבמשך שנים ניסו הפלטפורמות השונות לשבת על המשבצת של "הגורם הנייטרלי". אנחנו לא ימין או שמאל, לא בעד או נגד, רק פלטפורמה פתוחה שמאפשרת לכל מי שרוצה לבוא ולהביע את דעתו, כל עוד נעשה הדבר במסגרת החוק (ובלי עירום בבקשה). אבל כמו שכתבתי כאן כבר בעבר, בשיח המקוון אין דבר כזה נייטרליות, גם כשמדובר בפלטפורמה. גם אי-נקיטת פעולה היא נקיטת עמדה, בחירה בצד מסוים.
כשהפלטפורמות השונות סיפקו במה לעדר המשתמשים בדונלד, או לאסופת הניאו-נאצים הגזענים ביוטיוב, הן סיפקו תמיכה מהותית בדעות ובשנאה שהפיצו אלו. הן נקטו עמדה ברורה שאומרת שאלו דברים שיש להם מקום להישמע, ואנחנו נעזור להם להשמע, שאלו דברים שיש להם מקום בשיח המתורבת. במקרים כאלו, אין נייטרליות. או שאתה בצד שתומך בהפצת שנאה, גזענות ואלימות, או שאתה בצד שמתנגד לכך. ואם אתה בצד המתנגד, אתה לא יכול לאפשר לדברים מסוג זה להתקיים תחת אחריותך.
מניע זה מתחבר גם לחשש מפני מה שצפוי בחודשים הקרובים. ארה"ב נמצאת 4 חודשים לפני יום הבחירות לנשיאות, וזו בדיוק התקופה שבה צפוי להתגבר שטף הפייק ניוז, ההסתה, הפילוג והשנאה. אותו שטף שבמערכה הקודמת סייע להטות את הכף לטובתו של טראמפ. פייסבוק, שב-2016 התעלמה במופגן מהמרחש בפלטפורמות שלה, ספגה על כך ביקורת ארסית שבשילוב עם פרשת קיימברידג' אנליטיקה ריסקה את התדמית שלה לשפל וסללה את הדרך להצלחה של קמפיין החרם הנוכחי. כל חברה שתתעלם מסימני האזהרה הברורים שניצבים מולה כיום עלולה לשאת באחריות לתוצאות של אותה התעלמות.
במשך זמן רב, אפשר לשער, החשש מפעולת תגמול של ממשל טראמפ מנע פעילות משמעותית. אבל עכשיו, כשהתברר שהתגובה לא כזו נוראה, ואולי גם בעידוד הסקרים שמצביעים על יתרון משמעותי לג'ו ביידן והסיכוי שבעוד חצי שנה כבר ישב אדם אחר בבית הלבן, הופכות החברות השונות למעט אמיצות יותר ופועלות גם נגד גורמים שקודם לכן חששו לפגוע בהם.
המהלכים לא ישתיקו את הקולות השונים, יש מספיק פלטפורמות חלופיות להתארגן בהן. אבל זה יהיה במקומות שוליים יותר, עם פחות משתמשים וקהל יעד מצומצם יותר, עם קושי גדול יותר לפרוץ למיינסטרים. וכמובן שלא מקימים מחדש קהילה של 800 אלף איש ביומיים. ואם ב-4 בנובמבר יתברר (לא באורח מפתיע מדי) שטראמפ שוב ניצח בבחירות לפחות יוכלו הפלטפורמות השונות להגיד שלא היתה להן יד בהסתה ובשנאה שסייעו לו. ולהתפלל שיצר הנקמה שלו לא יהיה גדול מדי.
4 תגובות לכתיבת תגובה