אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קידום חדשנות? יוזמת החקיקה החדשה של רשות הפטנטים טובה בעיקר לרגולטור צילום: שרון לוין

דעה

קידום חדשנות? יוזמת החקיקה החדשה של רשות הפטנטים טובה בעיקר לרגולטור

יוזמת החקיקה החדשה מציעה מסלול המאפשר הגשת בקשה ארעית לפטנט בישראל כמו מסלול הפרוביז'ינל האמריקאי. האם מדובר בשדרוג איכותי של האופציות המוצעות כיום לממציא הישראלי או בניסיון ציני להתחבר לצינור בו זורמים אלפי דולרים ישירות למשרד הפטנטים האמריקאי?

13.07.2020, 10:53 | יעל סאידיאן
יוזמת חקיקה חדשה של משרד הפטנטים הישראלי מציעה מסלול המאפשר הגשת בקשה ארעית לפטנט בישראל כמו מסלול הפרוביז'ינל (Provisional) האמריקאי. האם מדובר בשדרוג איכותי של האופציות המוצעות כיום לממציא הישראלי או בניסיון ציני להתחבר לצינור בו זורמים אלפי דולרים ישירות למשרד הפטנטים האמריקאי?

אבל בואו נתחיל מההתחלה. ב- 14 ביוני 2020 פרסמה רשות הפטנטים הודעה המבשרת לציבור הרחב על רצונה להציע מסלול חדש להגשת בקשות לפטנט בישראל. המסלול מאפשר הגשת בקשת פטנט ארעית (provisional) כהליך מקדים להגשת בקשת פטנט רגילה בארץ. מסלול כזה קיים בארה"ב מעל 25 שנה, ומאפשר הגשת תיאור אמצאה וקבלת אישור על תאריך ההגשה בעלות מופחתת. המסלול בארה"ב רווי בסיכונים לאנשים חסרי ניסיון ופרט לארה"ב אין מדינות אחרות שמשתמשות בו. הרבה מבקשים ישראליים שהגישו בעצמם בקשה ארעית בארה"ב נוכחים מאוחר מדי שהפירוט שהגישו לקוי, מלא בעיות וחסר אינפורמציה עד כדי פגיעה משמעותית בערך הפטנט שיכול להתקבל. חוקי הפטנטים אינם סלחניים, כמעט בלתי אפשרי לתקן שגיאות בדיעבד. הנפגע העיקרי הוא בעל הבקשה.

יוזמת חקיקה חדשה, צילום: shutterstock יוזמת חקיקה חדשה | צילום: shutterstock יוזמת חקיקה חדשה, צילום: shutterstock

מה עומד מאחורי יוזמת החקיקה

ב-28 ביוני 2020 במפגש זום, הציגה לראשונה רשות הפטנטים את היוזמה החדשה בפני פורום מקצועי שכלל עורכי פטנטים, מנהלי קניין רוחני ואנשים מהתעשייה. נשאו דברים רשם הפטנטים אופיר אלון, ובעלי תפקידים נוספים ברשות. בדיון, שערך כשעתיים, נשמעו דעותיהם של עורכי פטנטים והוצגו בפני הרשות החסרונות של המסלול הקיים כיום בארה"ב והסיכונים שטמונים במסלול כזה במיוחד לקהל היעד הישראלי שאינו נעזר בעורך פטנטים לצורך ההגשה.

התחושה של החתומה מטה, שהשתתפה במפגש, היא שרשם הפטנטים החליט עוד לפני המפגש, ליישם את המסלול בישראל ויהי מה. תחושה זו מתבססת על העובדה שלא התנהל דיון אמיתי בו מוצגים פתרונות לבעיות ולסיכונים הקיימים במסלול הזה. נראה היה שהדיון התנהל אך ורק על מנת שאנשי המקצוע ישמשו כשופר של הרשות מול לקוחותיהם, יפסיקו להגיש בארה"ב וימכרו את האופציה הישראלית ללקוחותיהם.

רשם הפטנטים מצא צורך לציין שישראלים מגישים בכל שנה בסביבות 2,500-3,000 בקשות ארעיות בארה"ב, מה שגרם לי להבין שהתמריץ העיקרי לקידום היוזמה החדשה הוא המחשבה על חצי מיליון דולר שיכולים לזרום לרשות הפטנטים כל שנה במקום לקופתו של הדוד סם.

על רקע זה, מתחדדת השאלה: מה היינו מצפים מרשות הפטנטים שתפקידה המוצהר הינו לקדם חדשנות ויזמות במשק הישראלי? האם גוף הממומן אך ורק מהאגרות של מבקשי הפטנטים צריך לשרת את לקוחותיו מתוך אחריות מקצועית, מתוך החובה לספק את השירות הטוב ביותר או שדי בכך שהוא מתנהל מתוך שיקולי רווח והפסד?

אני מצפה מכל עובדי רשות הפטנטים להתנהל מתוך אחריות ציבורית ונאמנות לאנשים שמשלמים את שכרם. רשות הפטנטים צריכה להימנע מלאמץ את המסלול המסוכן הזה, אם אין ביכולתה לספק שירות מקצועי ותמיכה למשתמשים שאינם עורכי פטנטים.

אם נערכים מראש, זה אפשרי. אני מקווה שמישהו מצוות רשות הפטנטים ירים את הכפפה.

יש להעמיד פלטפורמה הכוללת הדרכה והסברים לגבי היתרונות והחסרונות של המסלול, לבנות תוכנה ידידותית המספקת משוב בכל שלב של ההגשה ומצביעה על חוסרים ברורים בחומר שמוגש.

לחילופין, קיימות אפשרויות אחרות להקל על היזם הישראלי. לדוגמא, האפשרות לחבור לרשות החדשנות ולמשרד המסחר ולבנות תוכנית תמריצים לממציאים, שתאפשר להם להגיש בקשה מלאה בישראל בעזרת איש מקצוע ובעלות מסובסדת.

יעל סאידיאן היא עורכת פטנטים מוסמכת בעלת ניסיון רב שנים בהכנת חוות דעת הכוללות ניתוח עוצמות וחולשות של פורטפוליו קניין רוחני

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
תגובה למגיב 2 - דוד
שלום דוד, אינני מתנגדת ליוזמה של רשות הפטנטים באופן עקרוני. אני מאמינה שרשות הבנויה על תשלומי הממציאים, חייבת לספק להם שירות מעולה, וזו הנקודה שאני מדגישה במאמר. העיקרון הזה, רלבנטי במיוחד כאשר מדובר במסלול מסוכן מאוד לציבור הרחב. במהלך 25 שנות הניסיון שלי כעורכת פטנטים נתקלתי בעשרות ממציאים שהגישו לבד בקשה לפטנט, הסתמכו עליה, השקיעו כספים בתהליך ובסופו של דבר הפסידו המון כסף. יש טעויות שלא ניתנות לתיקון בדיעבד, אפילו אם תיקח עורך פטנטים בהמשך הדרך.
יעל סאידיאן  |  14.07.20
3.
תגובה למגיב 1 - הסטארטאפיסט
שמחה שהגבת כאן, אתה ממחיש את הטענה שלי. התגובה שלך מכילה טענות מנוגדות. כאדם שרשם כמה פטנטים טענת שרצוי שמישהו שיודע איך להגיש ולכתוב יקפיד לכתוב את הבקשה נכון. לטענה הזו שלך אני מסכימה. האדם הזה לא חייב להיות עורך פטנטים, אף על פי שכדי למקסם את ההגנה העתידית, רצוי להיעזר באיש מקצוע. היתרון שאתה מציג לגבי העובדה שבקשה ארעית בארה"ב חסויה למשך שנה ולכן היא מאפשרת עבודה על המוצר בסודיות, אינו מבוסס על עובדות. כל בקשה לפטנט, בלי קשר למדינה שבה הוגשה נשארת חסויה ולא מתפרסמת אלא לאחר 18 חודשים מתאריך ההגשה. גם הבקשה הישראלית תישאר חסויה, ארעית או רגילה. במאמר למעלה, הדגשתי את העובדה שאנשים ללא ניסיון בהגשת פטנטים יכולים להינזק מהמסלול החדש, אם המדינה לא תספק להם פלטפורמה מתאימה להגשה ותמיכה והסברים שיעזרו להם למקסם את היתרונות במסלול. המסלול מסוכן לאנשים חסרי ניסיון - זו הטענה.
יעל סאידיאן  |  14.07.20
1.
הבקשה הארעית היא הסיבה העיקרית להגשה בארה"ב
כאחד שרשם כמה וכמה ופטנטים במספר חברות סטארטאפ קטנות, הסיבה העיקרית להגשה בארה"ב היא האפשרות המהירה והפשוטה יחסית להגשה בארה"ב. אמנם רצוי שיהיה בחברה אדם שכבר הגיש והעביר מספר פטנטים כדי להקפיד על כתיבת כל הטענות המרכזיות, אבל לחברה קטנה עם תקציב מוגבל היתרון הוא גדול. יתרון נוסף הוא שהגשה ארעית לא מפורסמת ברשומות למשך שנה, מה שמאפשר המשך עבודה בסודיות על המוצר. אין סיבה ש1000 פטנטים בשנה לא יעברו לרשם הפטנטים הישראלי.
סטארטאפיסט  |  13.07.20