אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משרד הביטחון: הסכם הסיוע עם ארה"ב מסכן את המשק; משרד האוצר: דווקא לא צילום: אפי שריר

משרד הביטחון: הסכם הסיוע עם ארה"ב מסכן את המשק; משרד האוצר: דווקא לא

ועדת הביקורת של הכנסת ערכה דיון בעקבות דו"ח המבקר שהצביע על הבעייתיות בצמצום הרכיב השקלי בסיוע הביטחוני האמריקאי; במשרד הביטחון סבורים שהדבר יגרור פיטורים בתעשיות הביטחוניות, אך באוצר מנסים להרגיע ואומרים כי תקציב הביטחון יגדל ממילא ולא צפויה פגיעה בשוק העבודה; יו"ר הוועדה עפר שלח תקף את האוצר: "אתם מציגים מה שנוח לכם, ההסכם הרב שנתי הבא יהיה פחות נדיב בשל הקורונה"

11.08.2020, 14:45 | עמרי מילמן

בעקבות דוח המבקר על חוסר ההערכות של משרד הביטחון וצה"ל, על כך שהסכם הסיוע עם ארה"ב שנחתם ב-2016 קובע כי הסכום שניתן להמיר לשקלים (ולרכוש באמצעותו מתעשיות ביטחוניות ישראליות) יצטמצם בהדרגה עד 2018, התקיים היום (ג') דיון בוועדת הביקורת של הכנסת אשר חשף את גודל המחלוקת הממשלתית.

קראו עוד בכלכליסט

בעוד שבמערכת הביטחון סבורים כי מדובר באירוע בעייתי בעל אפקט שלילי על כל המשק (ולמרות זאת לא נערכו אליו), במשרד האוצר סבורים כי מאחר ומדובר בהפחתה הדרגתית ובלאו הכי תקציב הביטחון יגדל, לא מדובר באירוע משמעותי.

טנק מרכבה, צילום: אפי שריר טנק מרכבה | צילום: אפי שריר טנק מרכבה, צילום: אפי שריר

לדברי הכלכלן הראשי במשרד הביטחון, זאב זילבר, הדבר "יכול להשפיע על התעשייה וממילא גם על התפיסה הביטחונית של ישראל. מעל 90% מהרכש הביטחוני הולך לשלוש תעשיות גדולות והם בשרשור מספקות עבודה לעוד אחרים. מנכ"ל משרד הביטחון הדגיש שזה אירוע שהסיכון שלו לא רק על מערכת הביטחון אלא גם ברמה מדינית כי הוא פוגש הרבה תעשיות, והמצב בשל הקורונה מדגיש את חשיבות התעשייה, אפילו לא בהקשר למוצרים ביטחוניים באופן ישיר. נושא ההיערכות למימוש הסכם הסיוע נכנס באופן משמעותי במטרות וביעדים של היחידות השונות. ישנן תוכניות רכש רב שנתיות המהוות עוגן תכנוני תקציבי ועסקי מול התעשיות וגם הן נמצאות בחוסר ודאות, כמו שמשרד הביטחון נמצא באשר ליתרות השקליות".

איתן מנדל, מנהל חטיבת תעשיות בהתאחדות התעשיינים אמר בוועדה כי לתעשיות הביטחוניות היה צבר הזמנות בתחילת הדרך וכיום הצבר קטן משמעותית. לדבריו, מדברים על פיטורי עובדים בשיעור של כ-20%: "מדובר ב-60 אלף עובדים שרובם נמצאים בפריפריה. אנחנו לא קולטים עובדים ולא משקיעים בתשתיות ייצור. אם העוגן של משרד הביטחון לא יהיה אצלנו, נתקשה לספק ביקושים לסקטור האזרחי".

מנגד הציגה נציגת אגף התקציבים באוצר, ספיר איפרגן תמונה הפוכה לחלוטין. לדבריה "צוות שהוקם בכדי לבחון את השפעת מזכר ההבנות על התעשיות הביטחוניות הקטנות והבינוניות, העלה כי לא צפויה השפעה מקרו כלכלית על המשק. ביטול ההמרות לא צפוי להוביל לפגיעה משקית וכי ההשפעה על המשק – מזערית. לדבריה, החברות הגדולות אינן צפויות להיפגע בשל יכולתן לעמוד בתנאים הנדרשים מרכש בדולר סיוע, ולא צפוי 'שוק' בשוק העבודה עקב ציפיות התעשיות בשל המתווה הידוע עשור מראש, אלא תהליך של 'החלקה' - לכל היותר עובד שפרש מחמת זקנה לא יוחלף בעובד חדש".

במילים פשוטות, בעוד שמשרד הביטחון מציג את האירוע כ"שוק", באוצר טוענים כי המשק יתאים את עצמו במהלך העשור הקרוב.

נציגת האוצר: "תרחיש משרד הבטחון נשען על הנחה שגויה"

במצגת שהציגה נציגת האוצר איפרגן, המבוססת על עבודה שנעשתה באגף הכלכלן הראשי, עלתה טענה נוספת לפיה "התרחיש החמור שתואר על ידי משרד הביטחון נשען על הנחה מרכזית שגויה – התרחיש המתואר הוא תרחיש בו התקציב השקלי של משרד הביטחון בשנת 2028 יקטן במיליארדי שקלים ביחס לתקציב השקלי בשנת 2018. לצורך הדגמה, על פי ניתוח משרד הביטחון, תקציב משרד הביטחון ברוטו המאושר (מנוכה עודפים וללא כספי ה-FMF כלומר הסיוע הבטחוני ובתוכם ההמרות) שעמד בשנת 2018 על כ-60 מיליארד שקל, יהיה עשור לאחר מכן נמוך יותר בכ-6 מיליארד שקל, כך שהוא יעמוד על 54 מיליארד שקל בשנת 2028.

עפר שלח יו"ר ועדת הביקורת של הכנסת, צילום: אלכס קולומויסקי עפר שלח יו"ר ועדת הביקורת של הכנסת | צילום: אלכס קולומויסקי עפר שלח יו"ר ועדת הביקורת של הכנסת, צילום: אלכס קולומויסקי

נתוני תקציב הביטחון בכלל ובעשור האחרון בפרט מראים שתרחיש זה אינו מציאותי; לשם הדגמה, בין שנת 2010 לשנת 2019 היה גידול נומינלי של 40% בתקציב משרד הביטחון בניכוי כספי ה-FMF (הסכם הסיוע), אשר מהווה גידול ריאלי שנתי ממוצע של 2.8%. כלומר ההנחה של משרד הביטחון לפיה תקציב המשרד לא יגדל, מנותקת מהמציאות בפועל בה תקציב הביטחון גדל בכל שנה.

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח תקף את עמדת האוצר ואמר כי "אתם עושים גרף שנוח לכם. הסכם כחלון-יעלון היה נדיב, יש לי תחושה שההסכם הרב שנתי הבא יהיה פחות נדיב לאור משבר הקורונה".

טענות נוספות שהעלו באוצר הן כי "ההנחה שנקט משרד הביטחון שכל שקל שפוחת בהמרות משורשר כולו לתעשייה הביטחונית שגויה אף היא, שהרי גמישות הרכש מהתעשיות הביטחוניות אינה יחידתית. גידול של מיליארד שקל בתקציב הביטחון לא מגדילה את הרכש של משרד הביטחון מהתעשיות הביטחוניות הישראליות בסכום דומה ולהיפך – קיצוץ רוחבי של 100 מיליון שקל לא מקטין את הרכש מהתעשיות הביטחוניות בסכום זהה. הצרכים לרכש דולרי גבוהים גם היום מסך המקורות הדולריים שעומדים לרשות משרד הביטחון. על כן ההנחה שרכש יוסט במלואו לדולרים על חשבון הרכש השיקלי בעייתית אף היא, שכן היא מניחה שהיקף הרכש בכללותו, דולרי ושקלי, יישאר ללא שינוי בשנת 2028 ביחס לשנת 2019".

"אלפי עובדים בפריפריה יאבדו את עבודתם, ידע ביטחוני חיוני יאבד"

מנגד יו"ר פורום יצרני המרכבה והרק"ם וסמנכ"ל אלביט עמיר ניר הציג תמונה קודרת יותר בדיון ואמר כי "המספרים של המפעלים שנסגרים הלכים וגדלים בתעשיות הקטנות. מספר גדול של חברות אף שוקלות את הצעדים אלו בימים כאלו. וזה דווקא בפריפריה ושם יש לכך משמעות נוספת. אין לחברות האלו אורך נשימה כלכלית כדי להשקיע בעתיד והם באי ודאות. החברות הקטנות והבינוניות לא יודעות לממש הזמנות מכספי סיוע משום שמדובר בניירת סבוכה, משכי זמן ארוכים ותנאים מורכבים שאין לתעשיות האלו את היכולת להתמודד בזה".

יו"ר הוועדה עפר שלח התריע בתום הדיון כי "ארבע שנים חלפו מאז חתימת הסכם הסיוע עם ארה"ב, ומעט מאוד השתנה. משרדי הביטחון והאוצר לא מקיימים דיון של ממש על ההשלכות של קיצוץ של מיליארדים בתקציב הרכש השקלי, ובזמן הזה חברות קטנות ובינוניות כבר מרגישות את ההשפעה. אם לא יתעוררו בממשלה, אלפי עובדים בפריפריה יאבדו את עבודתם, ידע ביטחוני חיוני יאבד ובעת חירום נמצא את עצמנו ללא אספקה חיונית. אני מתכוון להגיש בקרוב חוק שיחייב רכש בטחוני מתעשיות קטנות ובינוניות. בינתיים הממשלה חייבת להתעשת ולעבוד יחד עם התעשיינים כדי להתכונן. כשיגיע היום והקיצוץ ייכנס לתוקף, כבר יהיה מאוחר מכדי להציל מקומות עבודה ולמנוע פגיעה בביטחון".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות