אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

הקברניט

אתגר הקונקורד: איך הצליח מטוס נוסעים להביס את ה-F15?

בשנות השמונים התאמנו צבאות נאט"ו על יירוט מפציצים סובייטיים מהירים - ע"י ניסיונות להדביק באוויר את הקונקורד, מטוס הנוסעים העל קולי. כולם נכשלו פעם אחר פעם, גם המטוסים הכי מתקדמים, למרות שהיו יותר מהירים מטרפם. מדוע, ומי בסוף תפס אותו?

15.08.2020, 07:57 | ניצן סדן

שלום, כאן הקברניט; בשנות השמונים ניסו חילות האוויר של ארה"ב, בריטניה וצרפת לתפוס וליירט מטוס אחד. הם שלחו נגדו את ה-F15 ואת ה-F14 רבי העוצמה, שרדפו אחריו ובקושי התקרבו. הם שלחו נגדו F16, מיראז'ים ופאנטומים, כל מה שטס מהר ונושא טילים וכולם נכשלו.

לטורי "הקברניט" הקודמים

וזה מוזר, כי כולם היו טכנית יותר מהירים ממנו; הוא לא היה מטוס קרב, וגודלו היה דומה יותר לשל מפציץ כבד. הוא גם לא היה סובייטי, כי אם בריטי-צרפתי. וקבלו: הוא בכלל לא היה מטוס צבאי.

מטוס הקונקורד באוויר. מי יתפוס אותו? , צילום: DCS מטוס הקונקורד באוויר. מי יתפוס אותו? | צילום: DCS מטוס הקונקורד באוויר. מי יתפוס אותו? , צילום: DCS

סיפורנו מתחיל בשנות השבעים, כשברית המועצות פיתחה מפציצים על קוליים גדולים כמו הטופולב 22M שטס פי שניים ממהירות הקול, והוערך שיש לה בתנור גם מפציצים גדולים ומהירים יותר. בשנות השמונים נחשפה המנה העיקרית - הטופולב 160 העצום, ששקל פי שניים מקודמו ועדיין טס מהר כמו F16 פצפון.

איך מתאמנים בלתפוס דבר כזה? בלהתקרב וליירט אותו? לכוחות נאט"ו לא היה פיתרון. התשובה הגיעה ממקור בלתי צפוי: חברת בריטיש איירווייז ערכה סדרת ניסויים לקונקורד שלה מצפון לאי הבריטי - ופשוט הציעה למדינות ברית ההגנה לנצל זאת לאימון.

מפציצי טופולב 22M על הקרקע, צילום: Alexander Beltyukov מפציצי טופולב 22M על הקרקע | צילום: Alexander Beltyukov מפציצי טופולב 22M על הקרקע, צילום: Alexander Beltyukov

הגנרלים קפצו משמחה: הקונקורד היה מושלם - מטוס גדול מאוד (61 מ' אורכו) שטס גבוה מאוד, מהר מאוד ולאורך זמן; למעשה, היה מהיר יותר ממפציצי ברית המועצות. נציגי חיל האוויר האמריקאי הגיעו לבקר בליין הקונקורדים של בריטיש איירווייז, ורובם ראו לראשונה קונקורד מקרוב ומבפנים. מטוס כה גדול, צבוע לבן? יהיה קל לזהות אותו ויזואלית, חשבו. אנחנו ניצמד אליו ונתפוס אותו כמו כלום.

במהלך התרגיל הראשון נדהמו כולם: מטוסי F15 חזקים הוזנקו לעבר הקונקורד במלוא הסילון. והוא פשוט נתן גז וברח להם כאילו היו קשורים בשלשלאות לרצפה.

חזק ומרשים, אבל את הקונקורד הוא לא יתפוס. F15 מרקיע, צילום: USAF חזק ומרשים, אבל את הקונקורד הוא לא יתפוס. F15 מרקיע | צילום: USAF חזק ומרשים, אבל את הקונקורד הוא לא יתפוס. F15 מרקיע, צילום: USAF

בהמשך, נעזר גם צי ארה"ב בקונקורד כדי להתאמן ביירוטים; בחיל הים היו בטוחים שה-F14 האדיר יצליח להגיע אל הקונקורד בזמן ולהיצמד אליו. בנוסף, סברו שיוכל לבצע ירי מדומה לעברו בקלות: ה-F14 היה אמנם קצת איטי מה-F15, אך נשא טילי AIM54 פניקס בעלי טווח ארוך מאוד. אבל מה? הקונקורד טס גם גבוה, ועד שטיפס אליו המיירט, כבר ברח הרחק מעבר לטווח פגיעה.

הקונקורד ברח לפני הגעתו לעמדת זיהוי או ירי. F14 , צילום: USN הקונקורד ברח לפני הגעתו לעמדת זיהוי או ירי. F14 | צילום: USN הקונקורד ברח לפני הגעתו לעמדת זיהוי או ירי. F14 , צילום: USN

בחצי הראשון של האייטיז נערכו תרגילים כאלה עם עוד כמה חילות אוויר, ובכל המקרים נמלט הקונקורד באין מפריע. "אתגר הקונקורד" הפך למיתוס בקרב טייסי נאט"ו: מטוס שבורח למטוסי קרב בלי להתאמץ פעם אחר פעם.

כדי להבין מה היה כל כך קשה באתגר הזה, חשוב להבין כיצד עובדת משימת יירוט. המטרה היא להגיע אל מטוס שהתגלה במכ"מ, לזהות אותו ודאית בטווח ראייה ולגרום לו לשנות את דפוס התנועה שלו - או בבקשה מנומסת, או באש.

המטרה: להגיע לטווח ראייה, צילום: ipms, heritageconcorde, microprose המטרה: להגיע לטווח ראייה | צילום: ipms, heritageconcorde, microprose המטרה: להגיע לטווח ראייה, צילום: ipms, heritageconcorde, microprose

למה טווח ראייה? משום שמכ"מ אמנם יכול לאתר משהו באוויר גם ממאות ק"מ, אבל אין לו מושג מה הוא מצא. הוא יודע לספר לכם היכן נמצא העצם, לאיזה כיוון הוא מתקדם ובאיזו מהירות; האם זו ציפור? מטוס? סופרמן? ביכולתו להבדיל - אבל לא בין מטוס ביון מגודל, מפציץ אויב ומטוס נוסעים שסתם הלך לאיבוד.

יכול להיות שהפולש הוא טייס שלא שם לב למפה, ג'מבו עם מכשיר קשר מקולקל או כל עב"מ אחר. חייבים להגיע ולבצע זיהוי, ולא ישר לפתוח באש כדי לא להרוג חפים מפשע או חלילה, להתחיל מלחמה.

מטוס נוסעים או מטוס ביון? למכ"מ אין מושג, צילום: military today מטוס נוסעים או מטוס ביון? למכ"מ אין מושג | צילום: military today מטוס נוסעים או מטוס ביון? למכ"מ אין מושג, צילום: military today

וליירט אויב זה חתיכת תיק: לפולש תמיד יהיה יתרון - הרי כל מדינה יודעת היכן פרוסים בסיסי חיל האוויר של יריביה, וצריך רק מכ"מ ומחברת כדי להבין היכן ומתי עובר פטרול מטוסי קרב, וללמוד שגרת פעילות. הפולש יוכל לבחור באיזה תזמון לפלוש, בעוד המיירט יצטרך להגיע אליו בזמן - לפעמים מגזרה אחרת, לפעמים מהקרקע.

הפולש יכול לחדור בול כשמטוסי הפטרול יתקרבו לקצה המשימה ויהיו עם יחסית מעט דלק, כשברקע מתבצעת פעולת הסחה בגזרה אחרת. ואם יטוס די מהר, לא יתפסו אותו. חשוב להתאמן המון על יירוט; זה תרחיש קשה, וגם מסוכן מאוד: אם מפציץ אויב או מטוס ריגול הגיע לשטח שלך, זה לא בשביל סיבוב דאווין. כזכור, אנחנו מדברים על המלחמה הקרה ומפציצים נשאו נשק גרעיני - לפעמים גם באימונים.

מפציץ סובייטי משגר טיל שיוט, צילום: YouTube מפציץ סובייטי משגר טיל שיוט | צילום: YouTube מפציץ סובייטי משגר טיל שיוט, צילום: YouTube

בתרגיל הקונקורד, הוזנקו מטוסי קרב שהיו בפטרול ומטוסי כוננות מהקרקע בכל פעם שנצפתה תנועתו במכ"מ. הראשונים נכשלו משום שלא הצליחו להתמיד בטיסה מהירה ולצמצם אליו טווח עד לקשר עין. האחרונים נכשלו משום שעד שהמריאו וטיפסו לגובה הטיסה שלו, כבר עבר אותם מזמן.

אתם רואים את התמונה הזו? היא היחידה אי פעם בה נראה הקונקורד במהירות על קולית. היא צולמה ממטוס קרב מדגם טורנדו, שבקושי הצליח להתמיד במהירות כדי לאפשר צילום. וזה, בטיסה מתואמת; הקונקורד טס פה במהירות של מאך 1.3 בלבד וצוותו לא ניסה לברוח.

הקונקורד בטיסה על קולית. שימו לב לגוון הכהה בפינת התמונה; המטוס הזה טס גבוה מאוד, צילום: Adrian Meredith הקונקורד בטיסה על קולית. שימו לב לגוון הכהה בפינת התמונה; המטוס הזה טס גבוה מאוד | צילום: Adrian Meredith הקונקורד בטיסה על קולית. שימו לב לגוון הכהה בפינת התמונה; המטוס הזה טס גבוה מאוד, צילום: Adrian Meredith

וזהו לב העניין: הקונקורד לא ניצח את המיירטים משום שהיה מהיר יותר מ-F15 או F14. הם מגיעים למהירות מירבית של 2,665 ו-2,485 קמ"ש בהתאמה, בעוד מגיע ל-2,180 קמ"ש. אבל כשחושבים על זה, מהירות מירבית בכלל לא משחקת פה תפקיד.

מטוסי הקרב יכולים להתמיד במהירותם זמן קצר מאוד לפני שייגמר להם הדלק; מהירות השיוט שלהם בכלל תת-קולית. והקונקורד? מהירות השיוט שלו נמוכה באיזה 30 קמ"ש מהמהירות המירבית, וביכולתו להתמיד בה שעות שלמות. בנוסף, הקונקורד שייט בגובה של כ-60,000 רגל, אליו ה-F14 למשל כלל לא תוכנן להגיע. ובכלל, כל מטוס שינסה לטפס במהירות עד לקונקורד יצטרך לשרוף הרבה דלק במהירות, ולקצר אף יותר את המרדף הפוטנציאלי. תנועתו תהיה אלכסונית בעוד הקונקורד משייט אופקית, מה שיקשה על המיירט לצמצם טווח והקונקורד - הצב המעופף של אכילס - תמיד ישאר מעבר להישג ידם של רודפיו. אם לא הגיע מולך, בגובה שלך ועם התראה מספקת, לעולם לא תתפוס אותו.

מבנה F15 באימון, צילום: USAF מבנה F15 באימון | צילום: USAF מבנה F15 באימון, צילום: USAF

עד שמישהו תפס. ומישהו שנולד כמעט 20 שנה לפני ה-F15 ובני דורו.

היה זה מטוס לייטנינג בריטי, מספר XR749. כבר סיפרתי לכם פעם על הלייטנינג, מטוס יירוט מוזר למראה, בו המנועים מונחים אחד מעל לשני. בשנות החמישים שיטות הייצור ובקרת האיכות עבדו אחרת מאשר בימינו, וקרה הרבה שלמטוס ספציפי היה אופי משלו. חלק בעטו קצת בנחיתה, חלק היו זריזים יותר, ו-XR749? הוא היה פשוט פראי. כל תנועה שלו היתה קצת יותר מהירה ממה שציפה הטייס, קצת פחות אחידה, והוא האיץ טוב יותר משאר הלייטנינגים. היו כאלה שפחדו לטוס עליו, אבל לא סגן מייק הייל; הוא התאהב ב-XR749, הלייטנינג הכי מופרע בחיל האוויר המלכותי.

מטוס הלייטנינג של חברת אינגליש אלקטריק, צילום: corgi מטוס הלייטנינג של חברת אינגליש אלקטריק | צילום: corgi מטוס הלייטנינג של חברת אינגליש אלקטריק, צילום: corgi

באפריל 1985 השתתף XR749 בתרגיל אתגר הקונקורד. הברבור הלבן שעט במאך 2.1 ובגובה של כ-57,000 רגל, בעוד מטוסי קרב שונים מנסים להגיע אליו, וגם הפעם נכשלו המתקדמים שבהם. ואז פרץ לייטנינג XR749 קדימה, טיפס במהירות ונצמד לקונקורד. סגן הייל השיג זיהוי ויזואלי ואפילו נעל טיל על המטרה בטווח קרוב ודיווח לבסיס. מיד הועבר הדיווח גם ליתר מטוסי נאט"ו ושאגות התלהבות ושמחה בקעו מכל מכשירי הקשר, באוויר ועל הקרקע כאחד.

מנועי הלייטנינג , צילום: hushkit מנועי הלייטנינג | צילום: hushkit מנועי הלייטנינג , צילום: hushkit

איך הצליח דווקא סבא-לייטנינג, כשכלים חזקים ומהירים יותר נכשלו? הסיבה היא דווקא בגלל שהוא זקן מהם. מטוסי היירוט המודרניים ניסו לתפוס את הקונקורד בשיטות מודרניות, והלייטנינג הופעל מולו בגישת אולד-סקול.

זה מטוס שנולד בתקופה בה מנועי סילון חזקים היו בלתי יעילים בעליל, ושרפו המון דלק. ולכן, ניתן היה לבנות או כלי שמרקיע שחקים במהירות אבל יהיה בעל טווח זעום - או כלי עם זמן משימה ארוך יותר, אך ביצועים פחות טובים.

לייטנינג מרקיע, צילום: virginatlantic לייטנינג מרקיע | צילום: virginatlantic לייטנינג מרקיע, צילום: virginatlantic

הלייטנינג היה מיירט טהור: כשהמטרה מתקרבת, תוכנן לצאת כמו טיל ולהגיע לגובה מקסימלי תוך שלוש דקות משחרור בלמים על המסלול. אין פה מרדף לנהל, אין פה חישובים של דלק עבור המשך המשימה, או תרחיש של מגע עם מטוסי קרב - ללייטנינג גם ככה היה טווח קצרצר, וכך גם לחימוש שלו.

היה זה מטוס שנדרש לטוס במלוא העוצמה כל הזמן. הדלק כמעט נגמר? לא נורא, חוזרים לבסיס ובינתיים ממריא הלייטנינג הבא. פרופיל המשימה הזה שם דגש על תקרת טיס, הגובה המקסימלי בו יתפקד בצורה מלאה: המפרט הטכני התייחס ל-60,000 רגל, אך לייטנינגים תועדו מטפסים גם ל-80,000 רגל ויותר. לכן נכשלו כל מיירטי הקונקורד הקודמים; הם תפקדו כמטוסים, בעוד הלייטנינג - כטיל.

מנוע סילון רולס רויס אבון, מ-1954 , צילום: Rolls Royce מנוע סילון רולס רויס אבון, מ-1954 | צילום: Rolls Royce מנוע סילון רולס רויס אבון, מ-1954 , צילום: Rolls Royce

אגב, הקונקורד לא היה הטרף האקזוטי הראשון של XR749; ב-1984 השתתפו הייל ומטוסו בתרגיל גדול של נאט"ו, במהלכו בוצעו יירוטים רבים. במהלך התרגיל זוהה מטוס ריגול אמריקאי מדגם U2 חולף בגזרה.

מדובר במטוס איטי, אך מגביה טוס; את משימותיו הוא מבצע מגובה 70-80 אלף רגל ויותר. חיל האוויר האמריקאי העריך שבגובה זה, לא יוכלו להגיע אליו מטוסי קרב. ואולם, מישהו שכח לספר זאת להייל ול-XR749 שלו: הלייטנינג הפראי זינק ל-88,000 רגל, התהפך ודימה ירי על ה-U2 מלמעלה.

מטוס הריגול U2, צילום: nyenyec מטוס הריגול U2 | צילום: nyenyec מטוס הריגול U2, צילום: nyenyec

הקונקורד קורקע ב-2003, כשרק סגן הייל והלייטנינג הפראי הצליחו ליירט אותו. יתכן שאפילו ה-F22 - חוד החנית של ארה"ב כיום - היה נכשל; אמנם ביכולתו לשייט במהירות על קולית, אך עדין נמוכה במאות קמ"ש משל הקונקורד.

אז מה למדנו? שמהירות מירבית היא נתון קצת יבש, לעומת המציאות בשטח, יירוט הוא סיפור מההפטרה - ושלפעמים אפשר להביס גם את הבלתי-מנוצח, פשוט אם נותנים הכל (ומנסים את השיטה של סבא). טיסה נעימה!

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות