אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התחזית ל־1 בספטמבר: תקציבים על הנייר, נשירת תלמידים ועלייה בעבריינות צילום: חיים הורנשטיין

התחזית ל־1 בספטמבר: תקציבים על הנייר, נשירת תלמידים ועלייה בעבריינות

רוב המורים לא הוכשרו בלמידה מקוונת, מלוא הציוד הדרוש יירכש אולי בשנה הבאה ומומחים מזהירים מפני זינוק במספר הנושרים בתיכונים. משרד החינוך מתגאה במתווה הלימודים החדש, אך הוא מלא חורים ומעלה חשש לעוד שנה אבודה

17.08.2020, 06:54 | שחר אילן

משרד החינוך מתגאה במתווה פתיחת שנת הלימודים, ובמיוחד במתווה הלמידה המשולב שיאפשר לתלמידי כיתות ה'-י"ב למידה של יומיים בשבוע בבית הספר ושלושה ימים של למידה מרחוק. אין ספק כי המתווה הזה עדיף על מתווה למידה מרחוק במשך כל ימות השבוע, אך לא בטוח אם הוא מהווה סיבה לגאווה. כאשר צוללים אל הפרטים הקטנים, מתגלים במתווה חורים רבים ומתבררות השלכות חמורות שמשרד החינוך לא נתן להן תשובה מספקת.

קראו עוד בכלכליסט

אחת הסכנות המרכזיות של שבוע הלמידה המשולב היא עלייה בתופעת נשירת תלמידים ממערכת החינוך. מנכ"לית עמותת מניפה, אתיה דן, הנאבקת בנשירת תלמידים העלתה סוגיה זו במכתב שהעבירה לשר החינוך יואב גלנט. "המתווה מייצר עוד לפחות 140 אלף נושרים", מזהירה דן. "אלו ילדים שיגיעו לרחובות, ומשם הדרך לסמים ולעבריינות מאוד קצרה. משמע, התוכנית מייצרת 140 אלף עבריינים בפוטנציה במדינת ישראל. אנו נראה את התוצאות של התוכנית בעוד כמה שנים כאשר מדינת ישראל תתמודד עם גל עבריינות גבוה משראתה אי פעם". דברי דן מבוססים על ההערכה של מספר "הנושרים השקופים", שרשומים לבתי הספר ומגיעים בצורה חלקית. זאת על סמך הנחה של שני נושרים שקופים על כל נושר ידוע. לדבריה, מה שמחזיק את הנושרים השקופים במסגרת הם הקשרים החברתיים.

הכנה לבגרויות באורט עפולה, צילום: גיל נחושתן הכנה לבגרויות באורט עפולה | צילום: גיל נחושתן הכנה לבגרויות באורט עפולה, צילום: גיל נחושתן

דן לא לבד. גם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרס הזהיר לאחרונה מהשלכות הלמידה מרחוק. "אנחנו עומדים בפני קטסטרופה דורית שתערער על עשורים של התקדמות ותרחיב את אי־השוויון המושרש", אומר גוטרס ומזהיר מהשלכות "מדאיגות מאוד" של המצב על התזונה של הילדים ועל תופעות כמו נישואי ילדים ואי־שוויון מגדרי. גם אם נישואי קטינים תופסים בישראל מקום שולי, הרי הידרדרות של בני נוער ודור אבוד הן תופעות שצריכה להטריד גם אותנו.

התחזיות הקודרות הללו מתייחסות למצב שמסגרות הטיפול בנוער נושר, כמו תוכנית היל"ה ואמ"ץ, פועלות. אם תוכניות אלה ייסגרו בשל היעדר תקציב, כפי שמסתמן כעת, הסכנה היא לנשירה המונית אף יותר.

"היל"ה זה המפלט האחרון לתלמידים שנשרו", אומר ח"כ וליד טאהא מהרשימה הערבית המשותפת. "אם המסגרות שלה לא יפעלו, לילדים האלה אין מקום מלבד הרחוב".

הסגירה הצפויה אינה נובעת ממחסור בכסף. הסכום הדרוש להפעלת כל התוכניות בארבעת החודשים עד סוף שנת התקציב הוא 1.5 מיליארד שקל. "יש 1.5 מיליארד שקל מוכנים", אומר שר החינוךיואב גלנט. הסגירה הצפויה נובעת מהיעדר פתרון חוקי להעברת התקציבים בתנאים של תקציב המשכי. גלנט מקפיד בכל פעם להטיל את האחריות על ראש הממשלה החלופי בני גנץ שמונע תקציב חד־שנתי. בפועל, כמובן האחראי הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו שהפר את ההסכם הקואליציוני להעביר תקציב דו־שנתי במטרה להוביל את המדינה לבחירות. מה שברור זה שעשרות אלפי נערים עלולים להפוך לעוד נזק היקפי במאבק ההישרדות של נתניהו.

יואב גלנט שר החינוך , צילום מסך: לע"מ יואב גלנט שר החינוך | צילום מסך: לע"מ יואב גלנט שר החינוך , צילום מסך: לע"מ

הערבים לא חזרו לבי"ס

סכנת הנשירה חמורה בהרבה במגזר הערבי, שם מערכת החינוך בעצם לא חזרה לפעילות מאז הסגר. יו"ר ועדת החינוך של ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, ד"ר שארף חסאן, אומר שלאחר הסגר הנוכחות במוסדות החינוך הערביים עמדה על 30%-10%, כלומר כמעט לא היתה קיימת. לשם השוואה בפעם האחרונה שמשרד החינוך דיווח על הנוכחות במוסדות החינוך היהודיים (ב־17 במאי) עמדה זו על 75%. יתרה מזאת, הוא מאשים את משרד החינוך שאינו מקיים דיאלוג עם המגזר הערבי. "ביקשנו פגישות. אין היענות. יש נתק".

לדברי חסאן, "יש בעיית אמון אדירה של ההורים, כי התחושה היא שמשרד החינוך זנח אותם. למשל, חצי מבתי הספר בנגב פועלים במבנים זמניים, 50 אלף תלמידים צריכים הסעות שהן בעייתיות ביותר מבחינת הצפיפות. אבל זה לא רק בנגב. בנצרת יש בעיה קשה של צפיפות של 40 תלמידים בכיתה ואין להם תנאים להבטיח ריחוק חברתי, בעיקר בבתי ספר כנסייתיים. המצב הוא כזה שלא מבטיח שמירה על היגיינה". הוא מסביר גם שבעיית האבטלה בחברה הערבית כל כך חמורה שהיא מסייעת להורים להשאיר את הילדים בבית.

חסאן משוכנע שההיעדרות תגביר משמעותית את תהליך הנשירה. "כל מי שמנותק מהלימודים ממרץ ועד עכשיו זה בעצם סוג של נשירה", הוא אומר. אבל לדבריו, מדובר גם בבעיה לטווח ארוך. הנזק שנגרם ללימודי היסוד בכיתות א'-ב' ילווה, לדבריו, את התלמידים לאורך כל החיים. "התלמידים שלנו איבדו שנת לימודים במרץ. בזמן הסגר רוב התלמידים לא היו מחוברים ללמידה מרחוק", אומר חסאן. אם השנה הזו השתבש זה אומר שהם יפסידו שתי שנות לימוד". עוד לדבריו, בציבור הערבי, שהוא ציבור חלש, יש כמות גדולה במיוחד של נוער בסיכון, והאפשרות שתוכניות לטיפול בנושרים יושבתו בגלל התקציב ההמשכי היא הרת אסון.

"את העלייה בעבריינות כבר רואים. זה נובע מכך שהנוער חסר מעש ומסתובב כל הזמן הרחוב", אומרת מנהלת התוכנית למדיניות כלכלית של החברה הערבית במכון אהרן, ד"ר מריאן תחאוכו. מתברר שמשרד החינוך מודע לתופעה המאוד קשה של החרמת הלימודים על ידי ההורים במגזר הערבי. שר החינוך יואב גלנט פנה בישיבת ועדת החינוך ביום שני שעבר לאישי הציבור הערבים, "לעודד הגעה של תלמידים ערבים כשניתן".

תיכון מקיף ו תיכון מקיף ו' בב"ש. אחוז הנשירה גדל ככל שהמפגש החברתי מצטמצם | צילום: חיים הורנשטיין תיכון מקיף ו

הפערים הדיגיטליים יגדלו דרמטית

מתווה הלמידה המשולב צפוי גם להגדיל את הפערים החברתיים. ישראל נכנסה למשבר הקורונה במצב הרע ביותר בכל הנוגע לפערים לימודיים בין תלמידים מעשירונים גבוהים לתלמידים מעשירונים נמוכים. בדצמבר 2019 פורסמו תוצאות מבחני פיז"ה 2018 וישראל התמקמה כאלופת המדינות המפותחות בפערים בין תלמידים חזקים וחלשים בכל מקצועות המבחן — מתמטיקה, קריאה ומדעים. התוצאות העגומות נובעות, בין היתר, מהמיקום הלא מכובד של ישראל בדירוגי ה־OECD — מקום רביעי בשיעור העוני של משפחות, ומקום השני בשיעור העוני של ילדים.

מעבר ללמידה מרחוק, בין שמלאה ובין שחלקית, יגדיל דרמטית את הפערים, זאת בגלל הפער הדיגיטלי. כלומר, העובדה שלחלקים החלשים בחברה יש גישה נמוכה בהרבה למחשבים ולאינטרנט וכן פחות ידע ויכולת להשתמש בהם.

מנכ"ל קרן אייסף לסיוע לסטודנטים מהפריפריה, תומר סמרקנדי, אומר שלבתי ספר חזקים יש יותר תשתיות למידה מקוונת והם גם יוכלו להפעיל כוח עזר שיוודא שהתלמידים לומדים. הורים עם אמצעים יוכלו לממן שיעורי עזר. "בסוף המחיר יהיה הגדלת הפערים".

כמו בהרבה תחומים אחרים, גם בתחום הפער הדיגיטלי אי אפשר להתייחס לחמשת החודשים שבוזבזו מאז תחילת הקורונה אלא כאל מחדל. שר החינוך לשעבר רפי פרץ הבטיח שיגויסו 50 מיליון שקל למטרת רכישת מחשבים, אבל בפועל הוקצו לכך 16.5 מיליון שקל בלבד. מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף שבפועל חולקו רק 7,000 מחשבים, שהם טיפה בים.

עכשיו יש הבטחות חדשות. ישראל הולכת להשקיע לא מעט כסף בנושא התקשוב — 1.2 מיליארד שקל, ליתר דיוק. חצי מיליארד שקל יוקצו לצמצום הפער הדיגיטלי. סכום זה אמור לשמש לרכישת 144 אלף מחשבים ניידים, שיהיו מצוידים בתוכנות אופיס וגם בכרטיס סים לטובת תלמידים המתגוררים ביישובים שבהם אין חיבור לאינטרנט. על פי הערכות משרד החינוך, יש כיום בין 95 ל־117 אלף תלמידים ללא מחשב בבית. השאיפה של המשרד היא מחשב אחד לפחות לכל משפחה. כמו כן ירכשו 64 אלף טלפונים כשרים לילדים חרדים, שאצלם הלמידה מרחוק נעשית באמצעות שיחות קוליות. הציוד יימסר למוסדות החינוך שישאילו אותו לתלמידים בתקופת משבר הקורונה. השיטה הזו מיועדת למנוע סחר המוני במחשבים.

700 מיליון שקל יוקדשו לתקשוב של בתי ספר, כלומר לרכישת ציוד שיאפשר צילום, שידור והקרנות בבית הספר, וכן להכשרות למורים. כל בתי הספר יחוברו לאינטרנט בסיב אופטי. "זה יותר ממה שעשינו בכל עשר השנים האחרונות", אומר סמנכ"ל הטכנולוגיה של משרד החינוך ד"ר עופר רימון. "מבחינתי, זו התוכנית האידיאלית".

המחשבים יגיעו בתוך שנה

אלא שגם התוכנית הזאת מלאה חורים. שר החינוך גלנט התחייב רק שחצי מהתוכנית — רכישת 72 אלף מחשבים — יבוצע עד סוף ינואר 2020. כלומר, גם במועד שבו צפוי להתחיל ייצור המוני של חיסונים בעולם בישראל יהיו עדיין עשרות אלפי משפחות ללא מחשב. "בתשפ"ב (שנת הלימודים 2022-2021) אני מניח שהדברים יהיו הרבה יותר טובים", אומר גלנט. רק שבתשפ"ב כנראה כבר לא תהיה למידה מרחוק.

גלנט מודה ש"מדינת ישראל בפיגור ניכר מאחורי רבות ממדינות העולם המתקדם בתשתיות למידה מרחוק". אלא שנראה שיש מחלוקת גדולה מאוד בין משרד החינוך לשאר הגורמים לגבי היקף הפער. לפי ניתוח של הכלכלנית הראשית באוצר, כ־20% מהתלמידים, כחצי מיליון, מתגוררים במשקי בית ללא מחשב ול־27% מהתלמידים אין בבית חיבור לאינטרנט. סביר להניח שחלק גדול מהפער מוסבר על ידי תלמידים חרדים שהוריהם לא רוצים מחשב בבית. ועדיין, כלל לא בטוח ש־144 אלף מחשבים יספיקו כדי להביא מחשב לכל בית שצריך.

ללמוד בחוף הים חדרה מתכננת להפוך את העיר למתחם חינוך אחד גדול בעיר מצפון השרון נחושים לקיים למידה בקפסולות גם בכיתות ה'-י"ב במשך כל השבוע או לפחות במהלך ארבעה ימים. "המודל שלנו אומר 'כל הילדים ביחד כל הזמן'" שחר אילןלכתבה המלאה

הסיוע הזה, אם וכאשר ימומש, יביא את ישראל למצב של מחשב לכל משפחה. הוא לא יפתור את הבעיה של מאות אלפי אחים שיש להם רק מחשב אחד בבית וצריכים ללמוד במקביל. על פי תוצאות שאלון פיז"ה משנת 2018 , כ־18% מהתלמידים הלא חרדים בישראל דיווחו שבביתם יש מחשב אחד בלבד, מהם 30% מהתלמידים הערבים ו־14% מהיהודים. בסך הכל מדובר בכ־150 אלף תלמידים. המבצע של הממשלה כלל לא מתמודד עם משפחות שצריכות יותר ממחשב אחד. עשרות אלפי תלמידים משכבות חלשות צפויים להפסיד עוד שנה. קשה בכלל לאמוד את היקף עוצמת הנזק החברתי.

את הבעיה ממחיש היטב מסמך של ועדת החינוך של ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל שמעריך את מספר התלמידים הערבים בלבד שאין להם מחשב ב־140 אלף, כלומר כל המלאי שמשרד החינוך מתכוון לקנות בשנה הקרובה. המסמך הוכן על ידי איסוף מידע ממחלקות החינוך של יישובים שגרים בהם כחצי מהתושבים הערבים והכפלת הנתונים ב־2. ברהט בלבד חסרים 12 אלף מחשבים.

הבעיה חמורה אף יותר בקרב ילדי העובדים הזרים ומבקשי המקלט, ש־94% מהם נולדו בישראל ומספרם עומד כיום על כ־6,100. פרופ' איריס בן דוד הדר מבית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר־אילן אומרת ש"לתלמידים האלה אין מחשבים בבתים ואין חיבור לאינטרנט. יש להם קושי אפילו להשתמש בטלפונים של ההורים, שחוסכים בזמן השימוש בטוקמן בשל העלות היקרה".

בהתחשב בכל אלה ראוי היה להכין כבר עכשיו תוכנית להשלמת פערים בסוף תקופת הקורונה שתכלול איתור נושרים ופעילות להחזרתם למסלול, שיעורי עזר, שיעורי תגבור ומתן האפשרות לחזור חינם על כיתה י"ב.

השתלמויות? לא בקיץ

גם אם רכישת הציוד האלקטרוני תושלם, זה כידוע לא מספיק. המשרד צריך להכין את המורים לשימוש בו. סביר להניח שמאז פרוץ המשבר רוב המורים כבר למדו להפעיל תוכנות זום או תוכנות רלבנטיות דומות. אלא שבין המומחים יש הסכמה שהעברת הלמידה הפרונטלית לזום הופכת את הלמידה לקשה בהרבה ומפספסת את כל היתרונות של למידה מקוונת. כדי שלמידה מקוונת תהיה יעילה, היא צריכה לכלול הפעלה של התלמידים, חלוקה לקבוצות, חקר ויכולת לייצר דיונים.

כאשר מנהל מחלקת החינוך של ה־OECD, אנדריאס שלייכר, נשאל על ידי "כלכליסט" על המעבר המהיר של מערכת החינוך בישראל ללמידה מרחוק, הוא הגיב בציניות. "זה תלוי למה אתה קורא למידה מרחוק. רוב הלמידה הזו מרחוק היתה מורים שהשתמשו בזום. הרבה מזה הוא הוראה של המאה ה־20 בטכנולוגיה של המאה ה־21. למידה מרחוק זה קצת יותר מלתת שיעורים מקוונים. סביבת לימוד חדשנית אפשר להשיג רק עם מורים שעובדים יחד, מפתחים טכנולוגיות יחד וחולקים ניסיון משותף".

לכך יש להוסיף את העובדה שמשרד החינוך לא ניצל את החופש להשתלמויות המוניות ומסודרות למורים. הוכשרו רק מדריכים וכן נערכו השתלמויות רשות. כך שרוב המורים יחזרו לכיתות עם אותו ידע שאיתו יצאו. במשרד מציינים, עם זאת, שכל ההשתלמויות של המשרד בתוכני הלימודים ממרץ היו מקוונות וכללו הדרכה בהעברת החומר בלמידה מרחוק. יותר מחצי המורים עברו השתלמויות כאלו.

סמנכ"ל הטכנולוגיה רימון התחייב בכנסת שבמהלך השנה ייערכו 7,200 השתלמויות לכל צוותי בתי הספר וההנהלות של 30 שעות כל אחת. ההשתלמויות האלו ינסו להקנות למורים את הכלים לפתח תלמידים שלומדים עצמאית. הבעיה היא שהן יסתיימו בחלקן רק בעוד חצי שנה. נחמה מסוימת מספקת העובדה שהן ילוו את המורים לאורך התקופה, כך שאפשר לקוות לשיפור הדרגתי.

גם מהבחינה הזאת מצבו של המגזר הערבי גרוע יותר. "גם כשלמדו מהבית, כמעט לא למדו כלום", אומרת תחאוכו. בסקר שערך מכון אהרן התברר ש־70% מהמורים הערבים לא יודעים לתפעל את תוכנת הזום אפילו ברמה הטכנית. לדבריה, גם מורים שיודעים לפתוח זום, בדרך כלל לא יודעים לנהל בו שיח עם התלמידים. "ההוראה בכלל לא אפקטיבית. אם לא יכשירו את המורים, גם בשנה הקרובה במערכת החינוך הערבית לא ילמדו כלום".

בולמים כל שינוי

משבר הקורונה יוצר הזדמנויות ענק למערכת החינוך, הן בתחום המעבר לעצמאות ניהולית והן בתחום השימוש במחשבים וטכנולוגיה. יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת ח"כ יעקב מרגי מש"ס עמד בראשות ועדת החינוך לאורך כל הקדנציה הקודמת ומכיר היטב את מערכת החינוך. לפני שבועיים הוא הגיע למקום עבודתו הקודם, ועדת החינוך, כדי לתקוף בחריפות את פקידי משרד החינוך שלדבריו מסכלים את ההזדמנויות. "מנהלי האגפים והמחלקות במשרד החינוך צריכים להפסיק לטרפד כל יוזמה לשינוי. הם נדרשים לגלות יוזמה ואחריות ממלכתית בהכנת תוכנית לימודים אלטרנטיבית בשנה זו", אמר.

מעניין לשמוע את הדברים הבאים דווקא מנציג של מפלגה כל כך שמרנית. לדבריו, "הקורונה זו הזדמנות. כל מי שעוסק בחינוך, חוץ מאלה שתקועים במשרד החינוך, חושבים שהגיע הזמן להביא למדינת ישראל מערכת חינוך אחרת. אני סיימתי את מערכת החינוך לפני 40 שנה והבן שלי לפני שנתיים, וכמעט דבר לא השתנה הקורונה זו ההזדמנות לראשי המערכת להתעשת ולחשוב מחוץ לקופסה, אבל הם מנוונים ובולמים כל שינוי. הם לא מבינים את מה שכולם מבינים או שהם חרדים משינויים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות