ההצלחה של שון וייסמן בוויאדוליד תלויה בסיטואציה

בימים האחרונים ליאו מסי וז'וזפ מריה ברתומאו נשיא ברצלונה מסוכסכים ונראה שמסי בדרך החוצה מהמועדון הקטלוני. ברשתות החברתיות ניתן לזהות הקנטה חוזרת כלפיי אוהדי הקבוצה: 'עכשיו נגלה באמת אם אתם אוהדי ליאו מסי או אוהדי ברצלונה'. כאילו ישנה איזושהי בעיה עם אהדת קבוצה כלשהי בזכות שחקן כלשהו.

ואולם, מדעית זה רק טבעי שאנשים מזדהים יותר עם הצלחה של אינדיבדואל - ספורטאי ואפילו מנכ"ל חברה - מאשר הצלחות של קבוצות וארגונים. לאחרונה פורסם מחקר שמוכיח זאת.

בבית הספר לעסקים באוניברסיטת אוהיו סטייט ובאוניברסיטת קורנל שיתפו פעולה וערכו סקר בקרב 2,625 אמריקאים כדי לזהות לאילו סיפורי הצלחה האמריקאים מתחברים יותר.

"כולם רוצים שיוסיין בולט יזכה בעוד מדליית זהב בריצה. אין כל כך הרבה אנשים שרוצים שניו אינגלנד פטריוטס יזכו בעוד סופרבול", לפי פרופסר משנה ג'סי ווקר, עורך המחקר. "הסיבה? הצלחה כבירה של אינדיבדואלים מרשימה יותר אנשים מאשר הצלחה קבוצתית. כשאנחנו רואים את יוסיין בולט זוכה בשלוש מדליות זהב רצופות, אנחנו חושבים על כך שהוא מותח את הפוטנציאל האנושי וזאת בעוד שניצחונות קבוצתיים לא משנים את מה שאנחנו חושבים על מה שבני אדם יכולים להשיג. רגשית, אנשים מגיבים יותר להצלחה אינדיבדואלית מאשר הצלחה קבוצתית ולכן גם מתעניינים יותר בהצלחה אינדיבדואלית".

בסקר עצמו גילו שאנשים התעניינו יותר בהצלחה של בולט במקצים אינדיבדואלים מאשר בהצלחתו במירוץ שליחים - באותה אולימפיאדה. במחקר גם הציגו בפני הנחקרים סיפור הצלחה עסקית בפריזמות שונות. נחקרים שקראו על הצלחה של חברה שתלויה בהחלטות מבריקת של מנכ"ל חשבו שהחברה מוצלחת יותר מאשר אלו שקראו על אותה חברה, שסיפורה הובא כסיפור הצלחה של קבוצת מנהלים, שקיבלו החלטות משותפות מצוינות.

במחקר אחר - שנערך באיטליה - הגיעו לתוצאות זהות לגבי תפיסת הצלחה ספורטיבית בענף "קאלצ'יו פיורנטינו". והאמת היא שלא צריך מחקר כדי לדעת שבמשך 6 שנים "כולם" היו אוהדי שיקגו בולס וה-NBA בזכות מייקל ג'ורדן.

"זו הסיבה שחברות שמאוד מזוהות עם המייסדים והמנכ"לים שלהן, כגון אפל, מחוברות יותר מבחינה רגשית ללקוחות שלהן מאשר חברות חסרות פרצוף כגון IBM או סמסונג" לפי ווקר. "אנשים מחפשים אינדיבדואל להתחבר אליו ולשאוב ממנו השראה וליהנות מההצלחה שלו. בהצלחה קבוצתית פחות ברור מי מבין כל החלקים הזזים אחראי על ההצלחה. התוצאות מראות לנו שאנשים מייחסים הצלחה ליכולות של אנשים אחרים ופחות לסיטואציה שבה האינדיבדואל נמצא".

האינדיבדואל כמעט תמיד תלוי באינדיבדואלים אחרים

זו ככל הנראה סוג של הטיה קוגניטיבית. כמעט ואין הצלחה אינדיבדואלית ללא מצב וסיטואציה נכונים עבור האינדיבדואל המצליח. כלומר, גם מייקל ג'ורדן היה צריך את סקוטי פיפן ופיל ג'קסון כדי לזכות באליפות. יוסיין בולט הוא אמנם היהלום הבוהק ביותר בעולם האתלטיקה אבל הוא משובץ על כתר שהוא מערכת לימודי הספרינטים הטובה בעולם, שמגיעה מתוך תרבות שלמה שמטפחת את ענף הספרינטים. האם בולט היה מצליח באותה צורה אם לא היה ג'מייקני? קשה לדעת. ליאו מסי הוא כנראה האינדיבדואל הגדול בכל הזמנים בכדורגל - המספרים מוכיחים זאת - וגם הוא תמיד היה תלוי במצב סביבו. גם במקרה שלו קיים ספק אם היה מגיע לגבהים שהגיע ללא ההתערבות של פפ גווארדיולה, פראן סוריאנו וצ'יקי בגיריסטיין בקריירה שלו. האם מסי היה מצליח אם לא היו מפרידים אותו מרונלדיניו שגרר אותו לחיי מסיבות והוללות? האם מסי היה מצליח אם בגיל 20 לא היו עוטפים אותו בתזונאים ומאמני כושר ובונים שיטת משחק בה הוא יכול לפרוח? קשה לדעת.

שון וייסמן הפך אמש לשחקן היקר ביותר בתולדות ריאל ויאדוליד (4 מיליון יורו). לפי הסיפורים, רונלדו - נשיא הקבוצה ואחד מכוכבי הכדורגל הגדולים בכל הזמנים - סימן אותו באופן אישי ודרש את הבאתו מוולפסברגר האוסטרית.

וייסמן היה אחד מהכובשים המצטיינים באירופה בשנה שעברה: 37 שערים ו-8 בישולים ב-40 משחקים. הצלחה אינדיבדואלית חסרת תקדים לשחקן ישראלי באירופה. השאלה היא עד כמה ההצלחה הזו קשורה לסיטואציה שלו בוולפסברגר וכמה לכך שהיכולות האינדיבדואליות שלו פשוט התאימו בצורה מושלמת למצב באוסטריה: הליגה, הטקטיקה, סגנון המשחק, שיטת המשחק, השחקנים סביבו, וכו'.

ריאל ויאדוליד משחקת בסגנון איטי, פאסיבי ופחות יוזם מאשר וולפסברגר. קצת כמו מכבי חיפה - קבוצה שאמנם נהנתה מהכנסה של 800 אלף יורו בדמי סולידריות, שנבעו מהרכישה של ווייסמן אבל לא באמת עשתה הרבה כדי להוציא את המיטב מהחלוץ הישראלי.

וייסמן יכול להיות הצלחה כבירה בוויאדוליד. יש לו את האישיות ואת היכולות להיות חלוץ-לוחם-כובש בלה ליגה. אך הוא יכול להיות גם כמו מואנס דבור, שהגיע מזלצבורג האגרסיבית, המהירה והתוקפת לסביליה הסבלנית והאיטית ומצא את עצמו בסיטואציה שפשוט לא התאימה ליכולותיו ואישיותו.

למרות מה שאנחנו חושבים, הצלחה אינדיבדואלית בספורט כמעט תמיד תלויה הרבה יותר בקבוצה מאשר ביכולות האינדיבדואל.